חופש הביזוי והפרס הניתן לו

השרה מירי רגב סופגת ללא הרף קיתונות של מי שופכין. בימים אלה קבעה השרה כי לא תשלוף את ארנקו של הציבור ותעטיר שפע של הטבות כספיות על מי שמסיתים לגזענות, שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, מסיתים לאלימות ולטרור ועוד שפע של חירויות ביטוי, כמו מי שמבזה או פוגע בסמלי המדינה.
קצפם של רבים משוחרי החופש האמנותי יצא על השרה המונעת את החופש לירוק בפרצופו של הציבור תחת הכותרת "חירות הביטוי והיצירה".
שתי המשנות ליועץ המשפטי לממשלה פירסמו חוות דעת מלומדת הקובעת כי השרה רגב לא תוכל לערב שיקול דעת של תוכן בקביעת התמיכה הכספית ליצירות תרבות בשל "פגיעה בחופש הביטוי".
הקביעה המלומדת של שתי המשפטניות גורסת כי אנחנו, כאזרחים משלמי מס במדינה חופשית ודמוקרטית, צריכים לממן מכיסנו ומכספי המסים שלנו כל מי שירצה להעלות מחזה שנכתב בדם לבו והמציג את חיילי צה"ל כצבא אכזר וכובש הרומס נורמות וחוקים מתעלל ומתעמר בחלשים וחסרי ישע. כל יוצר מוכשר או נטול כשרון שירצה להעלות סרט שבו הוא מבזה את המדינה רומס את דגלה מיידה בליסטראות בהוגיה וחולמיה צריך, על פי חוות הדעת המלומדת הזו, להיעזר בכספי ציבור על מנת לגבות את הביזוי והשיסוי בערכים המשותפים למרבית אזרחי המדינה.
השרה מדברת בשם האזרחים: כספי המיסים לא יטיביו עם כיסם של מבזים. מירי רגב, מתוך עמוד הפייסבוק של השרה
מדוע? איזו איוולת היא זו. מותר בהחלט בשם חופש הביטוי להעלות מחזה לכתוב ספר, לחבר שירה ולרוץ ברחובות עם סיסמאות. אבל מדוע הציבור והשרה המייצגת אותו צריך לתמוך ולממן בכספו את כתיבת הפיגולים ודברי הנאצה שישמיעו שחקנים מוכשרים או נטולי כישרון מעל בימה זו או אחרת?
האם השרה המדברת בשמנו, האזרחים, לא צודקת כאשר היא קובעת כי כספי המסים לא יטיבו עם כיסם של מבזים ומכפישים? אדרבא, ימשיכו הללו בפועלם האמנותי והתרבותי עם או בלי מרכאות ככל שירצו. ראוי בהחלט שיגבו כספים מהקהל שיפקוד את האולמות שלהם. אבל מדוע כסף ציבורי צריך לחלחל לכיסיהם של אלה המטילים ספק בחוקיותו ומוסריותו של הממסד ממנו הם מצפים לתמיכה?
איזו פגיעה יש בדמוקרטיה או בחופש הביטוי אם הציבור לא שולף את ארנקו לטובת אלה המבזים את התשתית עליה נשען החזון הציוני והחברתי של הדמוקראטיה היחידה במזרח התיכון?
המקהלה המגוונת תמשיך ככל שתרצה להרעיף נאצות או דברי קילוסים או קללות על כל מי שתחפוץ. שתמשיך להציג את המדינה בכל דרך אמנותית או ספרותית אבל כסף ציבורי צריך להינתן לתיאטרונים כמו "הבימה" למשל, ואפילו הוא, התיאטרון הלאומי, אם יציג על הבמה דברי נאצה המבזים ערכים הומניים יסתפק נא בתקציבו. אין לתמוך בתיאטרון "הלאה ישראל" המציג את מרכולתו אי שם בדרום או בצפון. כל במה שתעלה מחזה השולל את זכות קיומה של המדינה, דרך משל, אין לתקצב דבר הסתה גם אם הוא לובש איצטלה אמנותית.
הניחו לשרה לשפוט על פי ערכי הדמוקרטיה ובשם מרביתנו מה ראוי ומה מאוס והמשיכו להילחם על חופש הביטוי אך נטול מיסוי.
חובבי תיאטרון? הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה
תפקיד ציבורי? מתכון להתאבדות
המפלצת הישראלית הירוקה: למה אנחנו מקנאים
בלי עזרה: ישראל משמידה את עצמה
פניות לגדעון רייכר - [email protected]
יש לכם מה להגיד? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
זו שאלה שקשה לענות עליה במשפט אחד. קשה במיוחד כאשר הדמוקרטיה משמשת נר לרגליהם של אלה הטוענים כי בשם חופש הביטוי יש לכבד ולממן את כל האמנים ולא חשוב מה מבטאת עבודתם האמנותית. היינו יכולי...
זו שאלה שקשה לענות עליה במשפט אחד. קשה במיוחד כאשר הדמוקרטיה משמשת נר לרגליהם של אלה הטוענים כי בשם חופש הביטוי יש לכבד ולממן את כל האמנים ולא חשוב מה מבטאת עבודתם האמנותית. היינו יכולים אולי לקבל את הטענה הזו אילו היינו מדינה ככל המדינות. יכולנו להתווכח בינינו על חופש הביטוי וניכן הוא נגמר. אלא שלצערנו אינינו ככל המדינות. אנו מדינה במלחמה כשסכנה קיומית מרחפת מעלינו. לא חשוב מאיזה צד של המפה הפוליטית אנו מביעים דעה. ברור לכל שאנו במצב מלחמה בלתי ניגמרת על עצם קיומנו. תקצר היריעה להסביר את השוני שבתפיסה בין אלה שטוענים שאפשר להגיע לשלום בר קיימה לבין אלה הטוענים שהסכמים יהיו שווים על הנייר ו"הם לא יסכימו שאנו ,הנקודה הקטנה על המפה תפריע לתמונה הגדולה של המדינות הסובבות אותנו. איני ניכנס כאן לשאלה אם יש לקחת סיכון מחושב ולהחליט על אחת משתי האפשרויות. אולם כל עוד הן קיימות וכל עוד הרוב בציבור החליט מה שהחליט ובין היתר החליט שמירי רגב תהיה שרת התרבות(בזריקת הפתק לקלפי הסכמתי שמי שיהיה ראש ממשלה ימנה את שריו ולכן זו בחירה שלי), היא פועלת בשמי ובשם כל אלה שבחרו בממשלה הזו ולא חשוב אם איני שלם עם ההחלטה שלה. זו הדמוקרטיה ולא חשוב אם היא אינה תואמת את ההגדרה של מי שיצר אותה בעבר. .
מירי רגב מיצגת את הציבור הרחב שבחר בה. היא פועלת בהתאם לרוח הדברים המבוטאים באופןם מפורש ברשתות החברתיות ובכל פורום אפשרי. לא לתמיכה בגופים שפועלים נגד המדינה. לא לאנשים שיוצרים "אומנות" שבה נראים חיילי צהל רוצחים. לא למי שמוציא את דיבתנו רעה ומעלה את אחוז האנטישמים בעולם. . חופש הביטוי מאפשר גם לקיצונים שבינינו לבטא את דעותיהם. אולם השיקול אם לממן את השיסוי הוא בידי השרה שנבחרה ליצג את דעת הרוב. אני עומד מאחורי החלטת השרה שבחרתי בה גם אם לא שמתי את הפתק המתאים לבחירתה.