|
צילום: Shutterstock
המושג "צער בעלי חיים" לקוח מהמקורות. היהדות, מתברר, לא רק מצווה על שחיטה ללא הימום (כנהוג במדינות אחרות למניע סבל) ועל מנהגים הנתפסים כברבריים כמו הכפרות, אלא גם מדברת על חמלה כלפי בעלי חיים. מצוות כמו איסור על תלישת איברים מן החי, פריקת משא מבהמה עייפה, שילוח הקן, איסור מניעת מזון מבהמות עבודה ("לא תחסום שור בדישו") ומנוחת שבת גם לבהמות, נועדו להיטיב את היחס לחסרי המגן.
הוגים יהודים מסוימים הלכו קדימה ודיברו על הימנעות מוחלטת מאכילת בשר בעלי חיים ומניצולם בכלל. הבולט בהם הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון שהיה גם פוסק, מקובל והוגה דעות ונמנה עם אבות הציונות הדתית. "חזון הצמחונות והשלום" שלו מדבר על עתיד ללא אכילת בשר.
משנתו של הרב קוק, הייתה הנושא מרכזי בהרצאה על "הקשר בין טבעונות ליהדות" של נעם אוחנה, בוגר לימודי תזונה וגנטיקה מולקולרית וחוקר של אורח החיים הטבעוני, בערב "מסבירים טבעונות" שנערך לאחרונה.
"הגעתי לטבעונות לפני תשע שנים", מספר אוחנה בן ה-29, חובש כיפה סרוגה ובוגר ישיבה. "קראתי כתבה בעיתון שדיברה על טבעונות כתזונה אידיאלית לגוף, וזה עניין אותי. אחרי שנכנסתי לנושא, החלטתי לפנות ללימודי תזונה. במקביל נחשפתי למה שקורה בתעשיית המזון מן החי. הכול התחיל להיפתח, והגעתי לטבעונות גם מהצד האידיאולוגי. פתאום אתה רואה לא רק את הגוף שלך, אלא גם מה שקורה מסביב".
ומצאת גם ביהדות סימוכין לדרך החיים החדשה?
"הקשרים היו שם תמיד, בעיקר ב'חזון הצמחונות והשלום' של הרב קוק. עוד לפניו התבטא בנושא רבי יוסף אלבו (רב ופילוסוף יהודי מספרד במאות ה-12-13) בעל 'ספר העיקרים', שאמר שאכילת בשר מטמטמת את הרגש ואת הלב ופוגעת ברגישות שלנו, וגם הרמב"ם שאמר שלבעלי חיים יש רגשות".
על פי חזונו של הרב קוק, אכילת בשר היא פשרה מוסרית שעתידה לעבור מן העולם. "הוא מדבר על עתיד אידיאלי של גאולה, שבו הכול יהיה טוב ושלם ונפסיק לאכול בשר בעלי חיים. הוא דיבר אפילו על הצמר והחלב, שהשימוש בהם נראה לכאורה פחות נורא. את איסור השעטנז, כלומר ערבוב בין חוטי פשתן לצמר באריג אחד, הוא מסביר בצורך להפריד בין הפשתן שהאדם יגע עליו, לצמר שנגזל מן החי בכוח.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
"הוא מציין גם שהאדם הראשון נברא טבעוני ('הנה נתתי לכם כל עשב זורע זרע... ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע, לכם יהיה לאכלה') ושיש פה אמירה. רק אחרי המבול בני האדם התחילו לאכול בשר בעלי חיים".
למה דווקא אז?
יש לכך כל מיני תשובות. אחת אומרת שנוח הציל את בעלי החיים בתיבה וכך קנה עליהם בעלות והותר לו לעשות בהם כאוות נפשו. אני מעדיף את התשובה של הרב קוק, שאומר שהרמה המוסרית הנמוכה שאליה התגלגלו בני האדם והייתה זו שהביאה את המבול, חייבה להתמקד תחילה בחמלה כלפי בני האדם ורק אחר כך כלפי בעלי חיים".
חזון הטבעונות שלו הוא סוג של "אחרית הימים"?
"מדברי הרב קוק נראה שזה יקרה ביחד עם שלום עולמי, וזה מצב שנשמע יותר רחוק מאשר קרוב. השאלה היא האם צריך לחכות עד אז. אבל יש מצווה אחרת בתורה, האיסור לצער בעלי חיים, שהיא הרבה יותר פרגמטית ועכשווית. פשוט אל תצער בעלי חיים, ויש מצוות שאמורות להקטין את הצער.
"איסור על אכילת גדי בחלב אמו, למשל, איסור על אכילת הדם והגבלת סוגי בעלי החיים שמותר לאכול מצמצמים במשהו את הפגיעה בבעלי חיים. התורה לא אומרת 'לך על זה, תעשה לבעלי החיים מה שבא לך', והרב קוק אומר שהמצוות והמגבלות לגבי שחיטת בשר ואכילתו הן תזכורת לכך שזה לא המצב שאמור להתקיים".
עוד על טבעונות:
לאפות בלי ביצים
קונים טבעי
בראש טבעי
במקום בשר, במקום חלב
טבעונות בריאה ומאוזנת
לפורום תזונה: לחצו
|
