חטיאר, אבל לפניך: שביל ישראל - לא רק לצעירים

מאז שנחנך שביל ישראל הוא הפך לתופעה שמושכת אוהבי טבע וחובבי אתגרים מכל הארץ ובכל הגילאים. אחד מהמשוגעים לדבר הוא יובל שרביט, שכבר השלים את המסלול המלא, באורך של כ-1,100 ק"מ, מבית אוסישקין שבקיבוץ דן ועד בית ספר שדה אילת. "זה חיידק שלא עוזב אותך", הוא מסביר. "אנשים כבר ביטלו חתונות, לוויות, טקסי בר מצווה. הכל כדי להגיד 'הלכתי מדן ועד אילת'“.

שרביט, עורך דין במקצועו, הוא כבר לא רק טייל חובב, אלא גם מדריך בעצמו קבוצה שרוב חבריה מעל גיל 50, והשלימה לאחרונה את הצעידה על כל המקטעים של השביל. "הרבה שנים רציתי ללכת אותו", הוא מספר. "ניג'סתי לחברים וחלק התלהבו, אבל כששמעו שצריך לקום בשבת בארבע בבוקר - ההתלהבות פחתה. הצטרפתי לקבוצה חדשה ולבסוף המדריך עזב ואני וחבר נוסף הפכנו למובילים”.

הצטרפו לקבוצת המטיילים של מוטק'ה

הכי צעירים: בני 40

חבר מביא חבר. צילום: יובל שרביט

הקבוצה המגובשת שמכונה "קבוצת החטיארים", נוצרה בשיטת חבר מביא חבר, ויש בה משתתפים ממקומות שונים בארץ ומתחומי עיסוק מגוונים. "יש אחד שחגג 70 לפני שנה ויש שני קטינים בני 40 ומשהו, אבל הרוב בני 50 פלוס", מפרט שרביט. "אנחנו אמנם מפוזרים בכל הארץ אבל מדברים ויש הווי והומור ואפילו קבוצת ווטסאפ”.

שרביט מוסיף שהקשרים בין המשתתפים התחילו להתחזק בעיקר מהלך טיולים בני יומיים שבהם לנו באכסניה או בשטח ואכלו ביחד מסביב למדורה. "לקראת העונה הרביעית אפילו עשינו חולצות עם כיתוב על הגב כבדיחה - 'חטיאר אבל לפניך' - כי רוב השביליסטים הם צעירים אחרי צבא", הוא צוחק.

אבל המפגשים עם הצעירים בדרך הם כמובן חלק מהחוויה. "יש הרבה שביליסטים צעירים שהולכים עם 20 קילו על הגב", מתאר שרביט. "תמיד מתעניינים כמה כל צד כבר צעד ומאיפה כל אחד הגיע, ואנחנו המבוגרים שואלים אותם אם הם מתקשרים הביתה מדי פעם או מזמינים אותם לארוחה כהלכתה עם פויקה, עוגות ויין”.

טיולים ומסלולים נוספים תוכלו למצוא בקהילת המטיילים של מוטק'ה

לכבוש את סיני

בקיץ נשארים קרוב למזגן. קבוצת החטיארים. צילום: יובל שרביט

בהתאם לגילם, החטיארים בחרו שלא לצעוד את המסלול ברצף, אלא במקטעים, שנערכו בעיקר בין אוקטובר לאפריל, כשבחודשי הקיץ הם העדיפו להישאר קרוב למזגן. אחרי שש עונות של טיולים כאלה, עם מסלולים של 22-15 ק"מ ביום, השלימה הקבוצה את הצעידה.

"כשאתה חוזר מטיול עם עיניים נוצצות החברים שלא רצו לקום בשבת בבוקר אומרים, 'וואלה הוא כל כך מבסוט. ננסה'", מספר שרביט. "כבר הגענו ל-35 משתתפים בקטעים קלים יותר במרכז הארץ, אבל כשעברנו לאזור הדרום הקבוצה שוב הצטמצמה ונשאר הגרעין הקשה והמגובש”.

מצטערים שהטיול נגמר. צילום: יובל שרביט

בסיום המסלול באילת היו להם רגשות מעורבים. מצד אחד הם חשו שמחה וסיפוק ומצד שני הצטערו שהטיול נגמר, והיו כאלה שהציעו לכבוש מחדש את סיני כדי להאריך את השביל. למזלם בישראל יש עוד ארבעה שבילים: ירושלים, עמק המעיינות, הבשורה והגולן. בסתיו הם יתייצבו בתחילת שביל הגולן, מצפים לפריחה ולחברותא מחודשת.

"יש סיפוק כשאתה גומר כמה עליות שמעמידות במבחן רציני את היכולות שלך, למשל הכרבולת, שם קוד למצוק מעל המכתש הגדול שההליכה בו מאוד קשה", מסכם שרביט. "הרבה אנשים בגיל 50 פלוס מרגישים שהם צריכים עוד להוכיח לעצמם משהו ולכן הם יוצאים למסלול כזה”.

טיולים ומסלולים נוספים תוכלו למצוא בקהילת המטיילים של מוטק'ה

מחפשים מסלולים חדשים? הנה כמה המלצות

הצטרפו לקהילת טיולים ומפגשים מיוחדים של מוטק'ה