חיים בשכונה ענייה? הסיכון לשבץ עולה

מגורים בשכונה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית כבר נמצאו כקשורים לסיכון עודף לתחלואה ולתמותה על רקע מחלות לב וכלי דם. אולם קשר ספציפי בין שכונת המגורים לבין הסיכון לפתח שבץ מוחי בקרב אנשים עם מחלת לב לא נבדק עד כה. כעת מצאו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב כי לשכונה שבה אתם חיים השפעה משמעותית על הסיכון שלכם לפתח שבץ מספר שנים לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב). במחקר השתתפו כ- 1,500 חולים שהשתחררו בשנים 1992-1993 מבתי חולים במרכז הארץ לאחר שלקו באוטם ראשון בשריר הלב. כל החולים היו בני 65 ומטה בתחילת המחקר. החוקרים ביצעו מעקב רפואי ופסיכו-סוציאלי מלא ורציף של הנבדקים במשך כ- 13 שנים. נתונים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים ורפואיים הושגו במהלך התקופה. במקביל נקבע המצב הסוציו-אקונומי של שכונת המגורים על פי מדד שפותח על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות: דיירי שכונות עניות, בינוניות ועשירות על פי כתובת מגוריהם בעת התקף הלב. "תוצאות המחקר הראו כי דיירי השכונות העניות התאפיינו בממוצע במצב חברתי-כלכלי אישי גרוע יותר, ביותר גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם, באוטם חמור יותר וביותר תחלואה נלווית בהשוואה לדיירי השכונות המבוססות יותר", מסביר ד"ר יריב גרבר מהחוג לאפידמיולוגיה ולרפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב. "דיירי השכונות העניות התאפיינו גם בטיפול רפואי באיכות נמוכה יותר, שבא לידי ביטוי באשפוז בשיעורים נמוכים יותר במחלקות לטיפול נמרץ ובפחות צנתורים וניתוחי מעקפים בסמוך לאשפוז".


במהלך 13 שנות המעקב לקו 196 נחקרים בשבץ מוחי איסכמי. נמצא כי 23 אחוז מהאוכלוסייה בשכונות שהוגדרו "עניות" לקו בשבץ, בהשוואה ל- 14 אחוז בשכונות ה"בינוניות" ו-12 אחוז בשכונות ה"עשירות". לאחר שלקחו בחשבון את התמותה כגורם מתחרה לשבץ, שיעורי ההיארעות של שבץ היו 19 אחוז בשכונות העניות, 12 אחוז בשכונות הבינוניות ו-11 אחוז בשכונות העשירות. גם כאשר נטרלו החוקרים משתנים מתערבים שעלולים היו להשפיע על התוצאות (כגון חומרת התקף הלב, הטיפול שניתן בעת האשפוז ומייד לאחר השחרור, תחלואה נלווית, גיל, מין, המצב הסוציו-אקונומי האישי של הנבדק וגורמי סיכון למחלת לב כגון יתר לחץ דם והרגלי פעילות גופנית), לגרים בשכונות עניות היה סיכון גבוה יותר ב-51 אחוז לפתח שבץ לאחר אוטם בשריר הלב לעומת שכניהם האמידים יותר. החוקרים הסיקו כי רמה סוציו-אקונומית נמוכה של שכונת המגורים קשורה עם סיכון עודף להתפתחות שבץ מוחי בקרב חולים שלקו באוטם שריר הלב. לדבריהם, קיימים מספר מנגנונים שיכולים להסביר זאת. מנגנון ראשון קשור במאפיינים של הסביבה הפיזית בשכונה, כגון הימצאות אזורים ירוקים, חנויות המוכרות מזון בריא וצמצום זיהום האוויר. המנגנון השני הוא מאפיינים חברתיים בשכונה, כמו הרגלי בריאות רווחים כגון עישון, פעילות גופנית ותזונה, היענות לטיפול רפואי ומדדים פסיכו-חברתיים כגון ביטחון ולכידות חברתית. המנגנון השלישי הוא איכות הטיפול שמשתנה בין האזורים. "הממצאים מצביעים על הצורך בשיפור שירותי הרפואה הניתנים באזורים נחשלים, הן בהיבט המניעתי והן בהיבט ההתערבותי באיכות הטיפול", מסביר ד"ר גרבר. "יש לטפח הן את הסביבה והן את הסביבה החברתית ולהמשיך לחקור את המנגנונים הספציפיים דרכם 'נכנסת השכונה לתוך הגוף'". מחברי המחקר: ד"ר יריב גרבר, פרופ' אורי גולדבורט, פרופ' יעל בנימיני, פרופ' דוד טנה ופרופ' יעקב דרורי. החוג לאפידמיולוגיה ולרפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א.
עוד על שבץ מוחי:

הליכה מפחיתה את הסיכון לשבץ מוחי

שבץ מוחי: איך מזהים, מה עושים

פעילות גופנית לחולים במחלות שונות (ג')

המסע הארוך לשיקום נפגעי שבץ מוחי

רשלנות רפואית באבחון ארוע מוחי

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
עוד כתבות בריאות באתר
כמוני