חיים מעל 100 שנה: לא מדע בדיוני

למחצית מהילדים שנולדו ב-2007 יש סיכוי להאריך חיים מעבר ל-100 שנה. נשמע כמו תסריט של סרט מדע בדיוני? מאות מרצים מהארץ ומהעולם התמודדו עם הסוגיה הזו והשלכותיה בכנס היובל של אשל ג'וינט ישראל שהתקיים לאחרונה. בכנס, בשם "מחמישים שנה לאשל למאה שנות חיים" בהנחייתו של דרור גלוברמן, דנו אנשי המקצוע בשאלה איך תיראה חברה שבה מרבית האנשים חיים עד גיל 100 ויותר. מה הן ההשלכות על מבנה המשפחה, הלימודים, העבודה והפנאי? כיצד יראו חיינו בשליש האחרון, היכן וממה נחיה ומי יטפל בנו?

"העלייה בתוחלת החיים עולה באופן ליניארי", אמר בכנס יוסי היימן, מנכ"ל אשל ג'וינט. "כדי להביא להזדקנות מיטבית ולהיערך נכון יש לקדם כמה תפיסות יסוד. מדינת ישראל מיטיבה לטפל במי שאינם יכולים לטפל בעצמם, היא לא טובה מספיק בחשיבה מניעתית. החיבור בין המערכות בריאות ורווחה אינו מיטבי. מערכת הרווחה כפופה לרשויות המקומיות ולמשרד הרווחה, ומערכת הבריאות כפופה לקופות החולים ולמשרד הבריאות. המספר הגדול של אנשים בגילים מתקדמים, 75 ומעלה, הוא אחד האתגרים הגדולים של המדינה אבל היא לא תוכל לעמוד בזה לבד. הפרט חייב לראות את עצמו חלק מהמאמץ, האחריות היא קודם כל עליו. יש הרבה מאד זקנים עצמאיים בקהילה, והם יכולים לייצר ערך בתחומים שונים  ולהקל על הנטל. יש חשיבות רבה לשותפות באחריות לנושא של המדינה והפרט".

מה קורה בסינגפור? יש לנו מה ללמוד

 ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בעלייה בתוחלת החיים. חלק ממשתתפי הכנס, צילום: אמיר יעקובי

סינגפור היא אחת המדינות המזדקנות בקצב המהיר בעולם: ב-2016 יצאה הממשלה עם תוכנית חדשה להזדקנות מוצלחת, שמנסה לתת מענה לבעיות שבהן נתקלים בני הגיל השלישי במגוון תחומים כמו תעסוקה, תוכניות לימוד, הזדמנויות להתנדבות, בריאות ואיכות חיים, יצירת מעורבות חברתית ומתן שירותים ייחודיים לקשישים. במקביל, המדינה נערכת מבחינה פיננסית וביטוחית למימון הטיפול בקשישים.

"בסינגפור יש חברה גילנית המפלה אנשים מבוגרים ומקשה על מבוגרים למצוא עבודה", אמר בכנס כריסטופר גי, ראש המחלקה לממשל וכלכלה באוניברסיטה הלאומית בסינגפור. "קרן ממשלתית מאפשרת לאנשים לשלם עבור קורסים להכשרה מקצועית בתחומים שונים. יש תוכנית ממשלתית שעוזרת לאנשים לעבור מתעשיות דועכות לתעשיות חדשות, ורשימת תעשיות שהממשלה מוכנה לממן את ההכשרה המקצועית בהן".

לדבריו, גיל הפרישה צריך להיות גמיש בהתאם ליכולתו של האדם להמשיך לעבוד. "אין שום סיבה שהגיל הכרונולוגי יהפוך אדם מיצרני ללא יצרני", אמר. "צריך לשנות גישה בכל מה שקשור לטיפול בקשישים ולפתח יותר את הטיפול בקהילה ובבית. כדי שזה יצליח צריך להעצים את המשפחות ואת הקהילה - להתייחס אליהן כשותפות בהוצאת חלק מהטיפול בקשישים מבתי החולים לקהילה ולבית".

מיזמים חדשניים לטובת הקשיש

 טלוויזיות מותאמות לסובלים מירידה בראייה ובשמיעה, ומיזם שמתריע מפני התעללות בקשישים. צילום: Shutterstock

אחד החלקים היותר מרתקים של הכנס היה חלוקת פרס גליקמן, שהוענק למיזמים שפיתחו טכנולוגיות המסייעות לאנשים בזקנה. מתוך 39 מיזמים עלו תשעה לגמר, ושלושה זכו בפרס. כולן נשים. בפרס השלישי זכה מיזם מוקה - פיתוח טכנולוגי שמאפשר חוויית צפייה בטלוויזיה מותאמת אישית בזמן אמת, לאנשים עם ירידה בשמיעה ובראייה. מנכ"לית המיזם דפנה אבני פיתחה אותו בעקבות הקשיים של סבתה לצפות בטלוויזיה.

"כשהיא צופה בטלוויזיה הכל מהר לה מדי", אמרה, "כשאנחנו מדברים עם ההורים או הסבים אנחנו מתאימים את עצמנו למה שהם צריכים: דיבור איטי יותר, הגברת הקול. אין סיבה שהטלוויזיה לא תעשה את זה גם". הפרס השני הוענק למיזם של מציאות מדומה, שמסייעת להבין את עולמם של חולי אלצהיימר. "המטרה היא להמחיש לקהל הרחב איך מרגיש אדם שחולה באלצהיימר, לתת תחושה של בלבול ושל חוסר אוריינטציה. זה יצור יותר אמפטיה וקשר לחולה", הסבירה נופר לאור, ממקימות המיזם. היזמית רומי גובס ושותפה נבו אלמלם עלו לקבל את הפרס הראשון על המיזם CLANZ שפיתחו - מענה טכנולוגי לתופעת ההתעללות בקשישים, שהינו מערכת שמע המתריעה על חריגות וטיפול לקוי.

איך יראו החיים בגיל 100 פלוס?

 רובוטים שישמשו כמטפלים סיעודיים, הדפסת איברים בתלת מימד ומיזמים חדשניים. צילום: Shutterstock

"דמיינו את הקול שלי כקול של רובוט: 'בוקר טוב, זה הרובוט שלך אלכסנדר. הדפסנו לך לב חדש במהלך הלילה. עוד מעט ארחץ אותך ואגיש לך ארוחה קלה'", פתח פרופ' רון נבארו, מעצב תעשייתי לגיל המבוגר, את דבריו בכנס. "אנשים רבים חושבים שמדובר במדע בדיוני, אבל הם טועים. אנחנו כבר ממש שם".

פרופ' נבארו סיפר על חברה ישראלית שפיתחה אלגוריתם, המזהה פרפור חדרים בלב כשהאדם משוחח בטלפון, ומקבל הודעה אם חייו בסכנה. "השעון של חברת אפל יודע לעשות א.ק.ג, ואם אנחנו נופלים הוא יודע לצלצל למשפחה או למד"א ולהזמין אמבולנס. באוניברסיטת תל אביב מדפיסים בתלת ממד לבבות חדשים, ומפתחים תרופה שתעכב את ההתדרדרות בניוון הקשרים במוח שלנו ותימנע אובדן זיכרון", הוסיף.

אחד התחומים המסעירים בתחום הוא פיתוח שרירים מלאכותיים. "בשביל אדם מבוגר לקום מספה או מכורסה נמוכה זה תהליך מורכב", אמר, "אנחנו נדע להחליף שרירים או ללבוש שרירים שיעזרו לקשישים להסתדר. חשבו על כך שכל התשישות של מבוגרים שמונעת מהם כל כך הרבה דברים – תיפתר".

איפה נחיה?

 בית חכם עם עזרה טכנולוגית, צילום אילוסטרציה: Shutterstock

ב-2065 יחיו בישראל כ-15% אזרחים ותיקים מתוך 20 מיליון תושבים, כלומר 3 מיליון תושבים יהיו קשישים. אחת השאלות שעלו בכנס היא איך נערכים לכך? איפה נגור? "העיר יכולה להיות בהחלט מקום של הסתגרות וניכור", אמרה חנה מורן, מתכננת ערים ואזורים, שבשנים אחרונות התמחתה בתכנון ערים לאזרחים ותיקים. "הבדידות היא אחת המחלות הגדולות של ההזדקנות. אחת המטרות היא לתת למבוגרים אפשרות וסיבה לצאת מהבית - בעזרת תמיכה, פעילות חברתית, תעסוקה, התנדבות, תחבורה ציבורית נוחה, שבילי אופניים ונגישות.

"הרעיון הוא הפיכת מרחב פיזי למרחב חברתי עם חוגים כמו יוגה, שירה, טאי צ'י, סדנאות אמן, מפגשים בין-דוריים בספריות. יש בעולם פרויקטים שיתופיים של מגורים בנוסח הקיבוץ שלנו, מגורים קהילתיים של משפחות עם ילדים יחד עם מבוגרים בני 60 פלוס. לכל אחד יש מרחב פרטי קטן ופעילויות משותפות. בפורטלנד הוקם דיור מוגן שכולל דירות בהישג יד לאזרחים ותיקים. פותחו מודלים גם בתחום התחבורה. באוסלו השיקו פרויקט חדש של מיניבוסים, שמסיעים בשעות מסוימות אזרחים ותיקים למקומות שונים בעיר. לפני כשנתיים נקראתי לגבש פרויקט ראשון מסוגו בירושלים, בעקבות תוכנית בשם 'עיר ידידותית גיל'.  זיהינו מרחבים שמושכים אזרחים ותיקים, ניסינו לבדוק איך רחוב רגיל יכול להפוך למתחם ידידותי לגיל. למשל להפוך תחנות אוטובוסים למקום שנעים להיות בו. כל מה שצריך זה כמה עצים, תאורה והצללה. לא צריך לזה הרבה כסף ואישורי עירייה. אפשר לעשות מפגש בין דורי בגינה. לקחת יצירות אמנות שונות של אנשים שעבדו במרתף העירייה ולהוציא אותן לגינה. ליצור מפגש בין מבוגרים לילדים".

מי יטפל בנו?

לא מטפל אחד, אלא צוותים של כמה מטפלים שעונים על מכלול צורכי הקשיש. צילום: Shutterstock

בישראל יש כמעט מיליון אזרחים בני 65 ומעלה, מתוכם 24% מקבלים טיפול ארוך טווח של הלבשה, האכלה וכיו"ב. הרוב המכריע של המבוגרים שמקבלים טיפול ארוך טווח מתגוררים בקהילה ולא בדיור מוגן. מדינת ישראל פיתחה מנגנוני תמיכה עבור קשישים שהתפקוד שלהם מתדרדר, כשהמטרה הייתה לסייע להם להמשיך לחיות בקהילה. ואכן רק 3%  מהקשישים נמצאים כיום במוסדות. מה צופן העתיד?

"אוכלוסיית הקשישים מעל גיל 80 עולה, ומדובר בקבוצת גיל שבה שיעור הסיעודיים היא גבוהה", אמרה אילנית שטיינברג מ"אשל". "יש עלייה בהיקף האוכלוסייה שנזקקת לתרופות ולטיפול סיעודי, עלייה בתוחלת החיים של הסובלים מירידה תפקודית, התארכות התקופה שבה האדם נדרש לטיפול סיעודי. העומס על המערכות הציבוריות והמשפחתיות של הזקן ועל הקהילה יהיה גדול, וזה מחייב שינוי בתפיסה במשאבים, באיכות השירותים, בכוח אדם.

"איך נוכל לתת לזקן להזדקן בבית עם טיפול לטווח ארוך עם איכות חיים, טיפול שיאפשר לו יותר בחירה ושהוא יוכל לקבל החלטות עבור עצמו? טיפול עם התאמה אישית למענים ולצרכים וכן מיצוי הפוטנציאל לניהול חיים עצמאיים. זה נשמע מורכב אבל זה אפשרי. ב- 2017 ארגון הבריאות העולמי הגדיר סדר עדיפויות שכולל הקמת מערכת טיפול לטווח ארוך, שתתבסס על טיפול איכותי ומכבד לזקן ולבני משפחתו. המשמעות של המודל היא סיוע בתפקוד יומיומי, גישה לשירותי רפואה ושיקום, קידום בריאות ומניעה, תמיכה חברתית וחיבור לקהילה, תמיכה בבני משפחה מטפלים.  

"זהו מודל שלא נשען בהכרח על מטפל אחד, אלא על צוותים שמספקים פתרונות בין תחומיים בקהילה לכמה מטפלים סיעודיים, תוך שיתוף פעולה ויצירת קשרים עם הסביבה הקרובה למטופל". אחד המודלים מעוררי ההשראה שעליו סיפרה שטיינברג בכנס הוא מודל הוליסטי הולנדי בשם בורצור, שהופץ כבר ל-24 מדינות.

מדובר במודל של צוותי רווחה בניהול עצמי, במטרה לאפשר לאנשים מבוגרים להמשיך לגור בבתיהם ולהיות מרוצים, להיות קשורים לקהילה. אנשים מתוך השכונה, מהסביבה הקרובה, הם אלה שיהיו הצוותים שיטפלו באדם המבוגר. הצוות נפגש עם האדם ובודק מה חשוב לו, מה הוא רוצה לעשות, מה מעניין אותו, מה המשאבים שלו, ומכאן - איך אפשר לעזור לו להגשים את שאיפותיו, לא רק בחיי היום יום. "מדובר ברצף של תמיכה", סיכמה שטיינברג. 

לסיכום, ישראל ממוקמת במקום הרביעי בעולם בעלייה בתוחלת החיים. אחת המסקנות הברורות שעלו בכנס היא שאין מנוס מלחשוב ולתכנן טכנולוגיה מסייעת לקשישים בארץ. "עדיף להיות בבית חכם עם עזרה טכנולוגית מאשר להיות מאושפז בבית חולים", אמרה שטיינברג. "צריך לחשוב איך ללמד את האנשים הזקנים את הטכנולוגיה שיכולה לעזור להם, ובמקביל לבנות מעגלי תמיכה ומעגלי קהילה".

 [#middleBanner] 

הטכנולוגיה שמאפשרת חיים מעל 150 שנה

איך יראו חיים עד 150 שנה?

רוצים לחיות כמו בעבר? חשבו שנית

האיש שפענח את סוד החיים הארוכים

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד 

"אני לא מתביישת במילה זקן"

טיפים לחיים ארוכים מאנשים שחיו מעל 100 שנה