חיים עם אלצהיימר, חלק ג'

השלב החמור של המחלה
בשלב זה מרבית חולי האלצהיימר זקוקים לעזרה רבה או מוחלטת בפעילויות היומיומיות הפשוטות כגון לבוש, רחצה ואכילה. לעתים קרובות קיים קושי משמעותי בניידות, תקשורת מקוטעת או אפסית ואובדן שליטה על סוגרים. הפרעות ההתנהגות עלולות להתבטא בשליליות, בתוקפנות פיזית, בסרבנות למזון, לתרופות ולרחצה ולעתים בבכי או בצעקות ממושכים ללא גירוי חיצוני.
תיאום ציפיות בהתמודדות עם השלב החמור:
בשלב זה עלולות להחריף הפרעות ההתנהגות, כגון הזיות או אי שקט, שינויים במצב הרוח וצעקות ללא סיבה ברורה לעין. לממנטין יש השפעה מיטיבה, גם אם לא תמיד בולטת לעיני בני המשפחה, בשיפור הפרעות התנהגות. ללא טיפול זה יש העצמה של ההפרעות וסיכוי גדול יותר להחמרה בכל הסימפטומים של מחלת אלצהיימר. לכן חשוב לוודא כי החולה ממשיך לקבל ממנטין באופן קבוע. ניצוצות או רגעים קצרים של צלילות ושל תקשורת ברורה של החולה אינם מעידים על נסיגה בחומרת המחלה. כל מחלה גופנית בשלב זה תהיה כרוכה בהחרפת סימני מחלת האלצהיימר ועלולה להביא לבלבול ולהפרעות התנהגות )דלקת בדרכי השתן, דלקת ריאות וכל מחלה זיהומית אחרת). גם לאחר החלמה מהמחלה הגופנית, על פי רוב לא תהיה חזרה לרמת התפקוד הקודמת.
דגש על איכות חיים:
יש לאתר באופן פעיל סיבות וגורמים אפשריים לכאב ולטפל בהם. לעתים הפרעות ההתנהגות הן ביטוי של כאב לא מטופל. יש לאפשר הנאות קטנות של החולה, גם אם בעבר נחשבו כמזיקות. לדוגמה, עוד קוביית שוקולד לחולה הסובל גם מסוכרת לא תזיק. שמירה על קשר עם אנשים קרובים )בעיקר בני משפחה וחברים( משפרת את הרגשת המטופל, גם אם למתבונן מהצד נראה כי החולה אינו מזהה או מגיב.
מניעת התדרדרות:
מעקב מסודר אחר משקל החולה ומניעת התדלדלות רקמת השריר על ידי דיאטה עשירה בחלבון, שתייה מספקת ופעילות פיזית מתונה כמו הליכה. הפעלה פסיבית של מפרקים תמנע קישיון ותקל על הטיפול הפיזי והסיעודי בחולה. מניעת פצעי לחץ על ידי שינויי תנוחה תכופים, החלפת חיתולים וניטור ומעקב קפדני של האזורים המועדים כגון: הגב התחתון, העקבים והעורף.
תוכניות לעתיד:
הכנת בני המשפחה הקרובים לפרידה. התייעצות עם רופאים לגבי החייאה במקרה של מחלה גופנית מסכנת. ארגון המזכרות והזיכרונות המשותפים.
טיפ:
הקפידו על מחווה יומיומית של מגע נעים כמו ליטוף הגב, עיסוי שכמות, מריחת קרם גוף, עיסוי כפות רגליים ועוד.
פגיעה קוגניטיבית מזערית - MCI
בגיל השלישי תלונות לגבי שינוי בזיכרון הן שכיחות ומהוות סיבת פנייה שכיחה לרופא המשפחה. לשמחתנו רוב הפונים אינם סובלים ממחלה ניוונית והחוויה הסובייקטיבית של השינוי ביכולת הזיכרון קשורה לתהליכי הזדקנות טבעית. במהלך הבירור הקוגניטיבי ייתכן ויימצא כי האדם סובל מפגיעה בזיכרון בלבד, שאינה מלווה בפגיעה תפקודית. מצב זה מכונה "פגיעה קוגנטיבית מזערית" או MCI. זהו מצב שבו כבר קיים ליקוי מובחן בזיכרון הגורם להזדקקות לרשימות, לניהול יומן ולאמצעים נוספים כדי להמשיך ולמלא את משימות היומיום. חיי השגרה ואף ביצוע מטלות מורכבות אינם נפגעים כלל בקרב אלה המוגדרים כלוקים ב-.MCI
ציפיות:
רק חלק מהאנשים שהוגדרו כלוקים ב- MCIבמעקב לאורך שנים עלולים לפתח מחלת אלצהיימר. אין דרך לנבא מי יידרדר במצב זה ומי ישתפר. בשלב זה אין מקום להתערבות תרופתית ייחודית.
דגש על איכות חיים:
איכות החיים בשלב זה תישמר בעזרת התמודדות עם חרדה מעצם הגדרת MCI. שימוש בטכניקות הרפייה, מדיטציה, טיפול פסיכולוגי ובמידת הצורך גם טיפול תרופתי נוגד חרדה ישפרו את איכות החיים. יש להמשיך בשגרת החיים על כל גווניה ולנסות שלא להימנע מלחיות את החיים.
אפשרויות מניעת התדרדרות:
הקפידו על מעקב רפואי כל חצי שנה. שמרו על איזון מחלות הרקע, ובעיקר סוכרת ויתר לחץ דם, בעזרת הרופא המטפל וטיפול תרופתי מתאים. הקפידו על פעילות גופנית המצטברת לכדי 150 דקות של פעילות אירובית בשבוע.
תוכניות לעתיד:
התייחסו לשנים הבאות כאל "חלון הזדמנויות" להשלמת מאוויים, חלומות ותוכניות כמו טיול שורשים עם כל המשפחה וכתיבת זיכרונות.
טיפ:
בשלב ה-MCI חשוב ומומלץ לתרום לפחות שעתיים שבועיות לפעילות התנדבותית למען הכלל. לדוגמה, להקריא עיתונים וספרים ללקויי ראייה בבתי אבות או לעזור בשיעורי בית לילדים נזקקים.
עריכה וייעוץ רפואי: פרופ' יורם ברק, מנהל יחידה פסיכוגריאטרית, בית חולים ע"ש יהודה אברבנאל, בת ים
עוד בנושא מחלת האלצהיימר באתר
Alz.co.il

עוד על אלצהיימר:

חיים עם אלצהיימר, חלק א'

חיים עם אלצהיימר, חלק ב'

סוכרת מכפילה את הסיכון לאלצהיימר

טיפול להורדת לחץ דם עשוי לדחות אלצהיימר

הפרעות זיכרון: זיהוי וטיפול

אלצהיימר. להתמודד עם מחלת בן הזוג

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום אלצהיימר, דמנציה