חיים של אחרים

עם ספרו החדש של חיים באר, "חלומותיהם החדשים", קרה לי הדבר הקסום הזה, שקורה בספרים שיוצרים חווית קריאה מענגת במיוחד: מצד אחד לא רציתי לעזוב אותו, ומצד שני לא רציתי שהוא ייגמר. וזה כך, גם בניכוי אלמנט ההזדהות שעוררה בי אחת משני גיבורי הספר, אלמה ובר, בהיותה סופרת שמאחוריה ספר מצליח, וזה זמן רב היא תקועה לגמרי עם הכתיבה שלה, עניין שמכביד עוד יותר על השגרה הקיומית שלה כסופרת. אבל זו רק סיבה אחת מרבות המעוררות הזדהות או סימפתיה כלפי גיבורי הספר, שמזמין מראשיתו לצלול לתוכו, כמו אל בריכה חמימה, וליהנות מכל משפט ורגע.

על רצפת אולם הריקודים של החיים מציב באר את אלמה ובר וגדעון שורק לטנגו אנושי מרתק. הוא מתחיל עם שני רקדנים זרים זה לזה, נוקשים קצת זה מול זה, אומדים זה את זה, ובהדרגה נהפך למחול קרוב, אינטימי, סוער, מסעיר, מתואם וגם חושני. וכמו כוריאוגרף טוב, באר מקפיד לעטר ולהעשיר את הריקוד בתפאורה ייחודית ומיוחדת, שאף פעם לא גונבת את הפוקוס מהרקדנים ומהמחול, אבל כל הזמן מדגישה אותם, מאירה אותם באור מעשיר, מבליטה ומוסיפה להם עוצמה וקסם.

באר לא רק מספר סיפור עלילה רבת תפניות ומרתקת ובונה דמויות מעוגלות ומשכנעות, הוא גם מתבל ומוסיף רבדים לכל זה, בשלל הערות והתייחסויות ליצירות ולאירועים מעולמות המוזיקה והיהדות, הספרות וההיסטוריה, ואת כל זה הוא מצליח לשלב בסיפור בטבעיות חלקה.

הכול אודות אבא

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו