חלוץ החקלאות האורגנית

אנשי משרד החקלאות חוגגים למריו לוי 90 בקיבוצו, שדה אליהו. צילום: ליאור אברהם, משרד החקלאות 

תוצרת אורגנית היא כיום חלק בלתי נפרד מהיצע המזון הבריאותי העומד לרשותנו. לכולם כבר ברור בימינו שחומרי הדברה בירקות אינם מתכון לבריאות. אך בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, כשקיבוצניק נמרץ בשם מריו לוי חזר מהשתלמות בשוויץ עם רעיונות על חקלאות ללא רעלים, בממסד החקלאי בארץ הרימו גבה.

בשבוע שעבר חגגו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ללוי, חבר קיבוץ שדה אליהו שהפך מאז לאבי החקלאות האורגנית בישראל, יום הולדת 90 בקיבוצו. איש לא מזלזל עוד בחלומותיו על ירקות נקיים, ויעידו על כך הפרסים שקיבל עם השנים, כמו "פרס מפעל חיים" מטעם הפדרציה הבינלאומית של תנועות חקלאות אורגנית, "אות מפעל חיים בחקלאות" מטעם מועצת הצמחים ו"דוקטור של כבוד" מטעם אוניברסיטת בר אילן.

הגיל המרשים מוצא את לוי פעיל ונמרץ, עד כדי כך שהטלפון הראשון ממני תופס אותו במרומי טרקטור בשדה, כשהוא מבטיח להתפנות אלי בערב. הוא נולד בטריאסט שבאיטליה ב-1924 ועלה ארצה ערב מלחמת העולם השנייה, בגיל 15, במסגרת עליית הנוער. אל החקלאות התוודע בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, וב-1941 הצטרף עם גרעין של בוגרי בית הספר לקיבוץ הדתי שדה אליהו שבעמק בית שאן, שבו הוא חי עד היום ובו נישא והביא לעולם חמישה ילדים.

בתפקידו כאחראי על גן הירק של הקיבוץ החל להתעורר בו במהלך שנות השישים הספק לגבי החומרי ההדברה הרבים ששימשו ללוחמה במזיקים ובעשבים שוטים. "הבנתי שאנחנו מאכילים את האוכלוסייה שלנו בכימיקלים ולא בתוצרת בריאה וטובה", הוא מספר, "ושצריך למצוא דרכים לגדל מזון בצורה אחרת. בצורה שלא מזיקה למזון עצמו וגם לא לטבע שמסביב".

בשנת 1969 נשלח לוי, לבקשתו, על ידי משרד החקלאות להשתלם בשוויץ אצל ד"ר האנס מילר, שנחשב לגורו של החקלאות האורגנית באותה עת. כשחזר ארצה, כולו התלהבות, ניסה לעניין את משרד החקלאות בדרך החדשה, אך נתקל בסירוב. "הם לא רצו לתמוך ולממן, אז בלית ברירה התחלנו לעשות את זה לבד בקיבוץ.

"גידלנו על שטח של 200 דונם כעשרה גידולי שדה, ואחר כך גם עצי פרי. ראינו שאפשר להצליח, וזה עודד אותנו. כעבור שלוש שנים באו אלינו ממשרד החקלאות והסכימו לעזור לנו לייצא את התוצרת.

"היום יש לנו בשדה אליהו 1,500 דונם של גידולים אורגניים. כרובית, כרוב, חסה, ללא זחלים וחרקים ובלי שום טיפול כימי, לא לקרקע ולא לגידולים. אנחנו מפתחים גם שיטות להדברה ביולוגית. במקום לפזר רעל עכברים, אנחנו מגדלים תנשמות ובזים בשדות ובמטעים, והם טורפים את המכרסמים. יש לנו מפעל ענק לגידול אויבים טבעיים של מזיקים שונים, כמו צרעות, וזה חוסך שימוש בחומרים רעילים".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

עם הצלחת המיזם האורגני בקיבוצו מונה לוי למדריך לחקלאות אורגנית בשירות ההדרכה של משרד החקלאות. ב-1982 היה ממקימי "הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל", המונה כיום מאות חברים, בהם חקלאים, יצרנים, משווקים ואנשי הדרכה ומחקר, ועמד בראשו במשך 25 שנה.

גם אחרי שפרש מתפקידי הניהול וההדרכה הוא ממשיך להקדיש את ימיו לגידול ולהשבחת ירקות אורגניים. "אני מטפח כמה עשרות דונמים ומגדל ירקות שונים כמו קישואים, כרוב, כרובית, חסה, קולורבי. עד לפני שנה עשיתי את כל העבודה בעצמי. בשנה האחרונה מישהו עוזר לי".

אתה עצמך אוכל רק אורגני?

"אני משתדל, אבל אני חי בקיבוץ ולא רוצה שידאגו לי לאוכל מיוחד. אני כמובן ער לכך שאורגני זה הרבה יותר בריאותי. ברוך השם, אני אדם כמעט לגמרי בריא. יותר מעסיק אותי העניין הציבורי והלאומי מאשר האישי. ביהדות אחד הדברים החשובים הוא שמירה על קדושת החיים, ואנחנו יודעים במפורש שמה שנעשה בעולם בחקלאות מזיק לבריאות. לי חשוב שהמצפון שלי יהיה נקי".

ואתה מרוצה מהמודעות למזון אורגני בישראל היום?

"יש דברים שמשמחים, אבל העניין הוא לא להיות מרוצה או לא, אלא להסתכל באופן אמיתי. לאנשים קשה לסגל ראייה כוללת של הטבע, גם כשמדובר בגידול ובאספקת מזון לבני אדם. רוצים לגדל מהר ולמכור מהר ולקבל כסף ו'אחרי המבול'. אין מחשבה שאולי החומרים שמוכנסים לקרקע יזיקו בעתיד.

"ניסיתי כל השנים להכניס את זה לאט לאט, אבל חקלאות אורגנית זו מהפכה מחשבתית ממדרגה ראשונה. קשה להסתגל למהפכות. צריך סבלנות. הניצוצות הראשונים נראים, ועם האמונה הזאת צריך להמשיך".

עוד על תזונה נכונה:

חריף אש

צבעוניים פחות, בריאים יותר

זול זה יקר

נגמלים ממתוקים

מנביטים ואוכלים

לפורום תזונה: לחצו