ביום הזיכרון לשואה ולגבורה שוב נתייחד עם זכרם של המיליונים ונצעד קוממיות במחנות ההשמדה כאשר הדגל הכחול לבן מתנוסס מעלינו. אבל הניצולים עצמם, שרבבות מהם חיים בקרבנו ומספרם מתמעט והולך, הללו זועקים כבר עשרות שנים: הבו לנו את הכסף המיועד לנו ואשר יכול היה להמתיק את חיינו רבי הסבל. רבים מהם שרויים בעוני, מחסור ודוחק בעוד שבאותה שעה עצמה מתכנס דירקטוריון "אוצר התיישבות היהודים", המחזיק במאות מיליונים עד מיליארד שקל שאינם מגיעים לנזקקים.

כל הכסף הרב הזה המצוי בכספות בנק לאומי והשייך לניצולי השואה עדיין מגשש את דרכו.

ערוץ 10 ערך בימים אלה כתבת תחקיר כואבת ונוגעת עד חדרי לב. הכתב החוקר פונה למנכ"ל החברה של אוצר התיישבות היהודים והוא מסרב לענות על השאלה: מדוע הכסף הרב הזה לא מגיע ליעדו?

לקהילת זכויות ניצולי השואה והדור השני של מוטק'ה לחצו כאן

שחררו את מאות המיליונים

ההסתדרות הציונית שומרת על זכות השתיקה בעוד שהיא צריכה להרים קולה בזעקה ולאוץ-לרוץ על מנת להעניק חסד אחרון לניצולים הנמקים איש איש בביתו הדל או במעון לקשישים.

התחקיר המכאיב מגלה כי החברה להשבת רכושם וכספם של ניצולי השואה מחזיקה במניות השוות מאות מיליונים והדירקטוריון המופקד עליהן מתכנס מעת לעת, מקבל שכר עבור הישיבה שבה מקמטים כנראה את המצח כיצד יש לסייע לניצולי השואה, ורושמים בפרוטוקול את הסיכום: "יש לשוב ולהתכנס שוב...". אחר כך מתפזרים איש איש ללשכתו.

התחקיר זועק: הכסף הרב הזה צריך היה להיות מחולק מזמן לאלה שהוא מיועד להם.

זאת פנייה לדירקטורים. תנו את הכסף למי שזקוק לו. צילום: shutterstock

השורות הללו מיועדות ל-14 הדירקטורים של אוצר ההתיישבות. על ההסתדרות הציונית למכור כהרף עין את אחזקותיה בבנק לאומי, לשחרר את מאות המיליונים, לטפוח על שכמם של הדירקטורים, לשבח אותם על עבודתם המסורה, לפרק את החברה ולהשיב את הכספים הללו לניצולים כל עוד הם מסוגלים ליהנות מהם. מי הוא בעל הסמכות המינהלית, הציבורית והמוסרית שיכול וצריך לשאוג בקולו הרם: עשו לאלתר את מה שאתם מצווים לעשותו כבר הרבה שנים. הגיעה העת להפסיק את הסחבת הדוחה ומיותרת הזו.

עוד רייכר מתרגז

פניות לגדעון רייכר - [email protected]