חרדת נהיגה: כל הטיפולים

אם אתם סובלים מחרדת נהיגה בעוצמה כזו או אחרת, חשוב שתדעו כי אתם לא לבד. הבעיה מוכרת בכל מקום בעולם. מיליוני אנשים נמנעים מנהיגה ברמות שונות, חלקם לא נוהגים בכלל, אחרים נמנעים מנהיגה בכביש פתוח, נוהגים לאט יותר מהמהירות המותרת, חוששים מנהיגה בלילה, בגשם או בפקקים. רבים "סובלים בשקט" ומתביישים לשתף אפילו את האנשים הקרובים ביותר.
הגורמים לחרדת נהיגה
מדובר בבעיה שהגורמים להיווצרותה אינם תמיד ברורים ויכולים להיות מגוונים, כשלפחות בחלק מהמקרים החרדה התעוררה בעקבות אירוע מסוים הקשור לנהיגה. יחד עם זאת, הסובלים מהבעיה לא בהכרח חוו מצב טראומטי ממשי הקשור לנהיגה, ובמחקרים נמצא כי אין הבדל בעוצמות החרדה בין אלה שחוו טראומה לבין אלה שסובלים מהבעיה אבל לא חוו כל טראומה ממשית. חרדת נהיגה יכולה להיות ביטוי למצב נפשי חרדתי מוכלל. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, לפחות כ-20% מהמעורבים בתאונת דרכים מפתחים בהמשך תגובות כאלה או אחרות של חרדה, ולפחות כ-20% סובלים באופן ממוקד מחרדת נהיגה. יש נתונים שלפיהם 45% מנפגעי תאונות הדרכים מפתחים סימפטומים של פוסט-טראומה, ובכלל זה חרדת נהיגה. לפי מחקרים מסוימים הבעיה נפוצה יותר בקרב נשים, ולרוב מופיעה בגילי ביניים. במחקר משנת 2007 שנערך בגרמניה בקרב נשים נמצא כי חרדת נהיגה שכיחה פי שניים מחרדת מעליות או מחרדת טיסה, וקיים אומדן כי הבעיה נפוצה לפחות בקרב אחוז אחד מהאוכלוסייה. ברוב המקרים מדובר בחרדה המגבילה את התפקוד בחיי היום יום, בין אם מדובר בהימנעות מעבודה מסוימת הכרוכה בנסיעה, בביקורים אצל בני משפחה, בנסיעות לטיולים וכדומה. חרדת נהיגה יכולה להתבטא בפעימות לב מואצות, בכאבים בחזה, בסחרחורת, בקשיים בנשימה, בכובד ברגליים, בגרון יבש, בבלבול בהתמצאות ובעוד תופעות. אין נתונים מדויקים על היקף הבעיה, כיוון שלא כל הסובלים ממנה פונים לעזרה, ונראה שהרוב המכריע מוצא פתרונות של "עקיפת" הבעיה באמצעות הימנעות מנהיגה. מחקרים מסוף שנות התשעים מעידים על כך שחרדת נהיגה לרוב אינה נעלמת ללא טיפול, ואפילו נוטה להחמיר.
הפתרונות השכיחים
אלה שמחליטים לעשות צעדים מעשיים כדי להתגבר על הבעיה לרוב מחפשים פתרון מיידי וזול, ופונים לפתרונות תרופתיים, דהיינו כדורי הרגעה או כדורים המשפיעים על רמת החרדה. תרופות כאלה מסופקות על ידי רופא המשפחה וחלקן נמכרות גם ללא מרשם. הפתרון התרופתי עשוי להיות יעיל בחלק מהמקרים, אך אינו פותר את הבעיה מהשורש, אלא משפיע בטווח של מספר שעות שבמהלכן מתבצעת הנהיגה. למחרת, כשעולה שוב הצורך להתיישב ליד ההגה, נעזרים שוב בכדור. לכל התרופות האלה תופעות לוואי, בחלק מהמקרים תופעות לוואי קשות. פתרון אחר הוא הטיפול הפסיכולוגי בחרדת נהיגה, פתרון שמספק מענה בחלק נכבד מהמקרים, תלוי בסוג הטיפול, במטופל ובמטפל. העקרונות המנחים טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה דומים מאוד לעקרונות הטיפול בסוגים אחרים של הפרעת חרדה. הטיפול מבוסס על עקרון החשיפה ההדרגתית לגירוי מעורר החרדה, כך שהרגישות לגירוי יורדת.


על סמך המחקרים המדעיים שהתפרסמו עד כה בנושא, הטיפול בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית נמצא כיעיל ביותר בטיפול בבעיה. מדובר בשיטת טיפול קצרת מועד, המבוססת על ההנחה שאנשים חרדים מפרשים באופן מאיים ומעוות מגוון מצבים שבאופן אובייקטיבי אינם מאיימים. אנשים חרדים גם מפרשים תחושות גופניות טבעיות באופן מאיים. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מיועד להעניק למטופלים תיקון לפירושים המעוותים ולעזור להם לראות מצבים שבעבר נתפסו כמאיימים באור שונה. אולם לא בכל המקרים שינוי בראיה-תפיסה של מצבים ושל אירועים גורמת במקביל גם להקלה ברמת החרדה שיש לה עקבות גופניות, וידוע כי חרדה הנה תופעה נפשית וגופנית כאחת. כדי לספק מענה לבעיה זו משתמשים בטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים בכלי טיפולי נוסף שכבר הוכיח את עצמו בתחום של הפחתת חרדות: הביופידבק (המשוב הביולוגי). המטופל מחובר אל מחשב באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות אצבעותיו, ועוקב אחר תצוגה גראפית ושמיעתית שוטפת בזמן אמת של תגובותיו הגופניות המוצגות על מסך המחשב. תגובות אלה משקפות תהליכי נשימה, פעימות לב, טמפרטורה, גלי מוח, מתח שרירים, הזעה וכדומה. כל המדדים האלה משקפים גם מצבים פסיכולוגיים של חרדה ומתח המעורבים במצבים של חרדת נהיגה. בעזרת המשוב שהמטופל מקבל על מסך המחשב והתהליך הטיפולי המתקיים בין המטפל (פסיכולוג או רופא) והמטופל, מתרחש תהליך של שינוי שמטרתו רכישה של שליטה על התגובות הגופניות, ובהמשך גם עיצובן בכיוון הרצוי. המטפל משוחח עם המטופל על הפירושים המעוותים של מחשבותיו שגרמו לחרדת נהיגה, ומציע פירושים אובייקטיביים שיגרמו להפחתה ברמת החרדה. במקביל, באמצעות המשוב הביולוגי, המטפל משקף למטופל את התרחשות התהליכים הגופניים בעזרת טכניקות טיפוליות שונות, ממצב של תגובות חרדתיות (למשל פעימות לב מואצות) למצב של תגובות נשלטות (הפחתה בקצב פעימות הלב).
טיפול חדש
בשנים האחרונות מתפתח כלי טיפולי חדש - המציאות המדומה. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר נבנה סימולאטור המדמה נהיגה. המטופל יושב במכונית הממוקמת בחדר הטיפולים, מתניע, נוהג ומתנסה במצבי נהיגה מגוונים (נהיגה בעיר, בכביש פתוח, נהיגה בלילה, בגשם וכדומה). המטפל יוצר באמצעות מחשב הדמיה ספציפית על סמך הקשיים המיוחדים של כל מטופל. על יעילות השימוש במציאות מדומה בטיפול בחרדת נהיגה מתפרסמים בשנים האחרונות מחקרים רבים. אי לכך, בימים אלה הוחל בטיפול חדשני בחרדת נהיגה באמצעות שילוב של טיפול בביופידבק עם התנסות בנהיגה באמצעות סימולאטור המדמה נהיגה אמיתית. במחקרים נמצא כי לשילוב כזה יתרונות בטיפול בחרדת נהיגה. קיצור במשך התהליך הטיפולי הוא יתרון אפשרי. נוסף לכך, כל טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה מחייב בשלב מסוים יציאה מחדר הטיפולים וחשיפה למצב אמיתי-מציאותי של נהיגה. המעבר מחדר הטיפולים אל הכביש מהווה את הנקודה הרגישה והבעייתית ביותר של כל טיפול פסיכולוגי לחרדת הנהיגה. מטופלים רבים לא מסוגלים לעבור את המחסום הזה, ולמרות ההפחתה של רמת החרדה בחדר הטיפולים, לא מעיזים להתנסות בפועל בנהיגה. קשיים כאלה יכולים לבוא לידי פתרון באמצעות השימוש בסימולאטור. אמנם גם כאן מתבצעת הנהיגה בחדר טיפולים מוגן, אבל השילוב בין הטיפול בביופידבק ובסימולאטור מאפשר להתנסות בצעד משמעותי נוסף לפני הנהיגה על הכביש. הביופידבק ממחיש למטופל שרמת החרדה עברה שינוי משמעותי, וההתנסות בסימולאטור מאפשרת למטופל להרגיש תחושות אמיתיות נוספות. כל פונה לטיפול בחרדת נהיגה עובר ראיון אישי על ידי שני אנשי מקצוע בכירים על מנת לקבל תמונה מקיפה על מצבו ולהעריך את התאמתו לתוכנית. לאחר בניית תוכנית טיפולית המותאמת לצרכיו ולתלונותיו של המטופל, ניתן להתחיל בסדרת טיפולים, שבמהלכם לומד המטופל לשלוט בחרדות הקשורות לנהיגה "על יבש" , כלומר בחדר הטיפולים המוגן, תוך שימוש בביופידבק ובתוכנות מיוחדות. בהמשך, כאשר כתוצאה מהטיפול באמצעות ביופידבק תחושות הביטחון והשליטה עולות, מתנסים המשתתפים בנהיגה על סימולאטור ברמות קושי שונות ובמצבי נהיגה שונים. תוכנית הטיפול מתבצעת בשיתוף פעולה של המכון לביופידבק והמכון לריפוי בעיסוק של שיבא. כיוון שטיפולים בחרדת נהיגה אינם כלולים בסל הבריאות, הטיפול מתבצע בתשלום.
פרטים נוספים ניתן לקבל בטלפון: 03-5303807.
ערכה: אלה הר-נוי
עוד על נהיגה:

מחקר חדש: אפליה נגד נהגים מבוגרים

נהיגה בגיל מבוגר: עצות והמלצות
עוד כתבות בריאות באתר
כמוני