ט"ו באב: שני סיפורי אהבה

למרות שהגיל נושא עימו חוכמה וניסיון, לפעמים דווקא הבחירות האינטואיטיביות שעשינו בצעירותנו, מוכיחות את עצמן. זה יכול לקרות בכל תחום בחיים, גם באהבה. לרגל ט"ו באב החל היום, מספרים שני זוגות שנפרדו בצעירותם, חזרו זה לזה ברבות השנים וחיים מאז באושר, על פרק ב' הרומנטי שלהם. שני הזוגות, המתגוררים בבית הורים ע"ש פנחס רוזן ברמת חן, הכירו לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת. מרים (84) וד"ר אריה (89) קנדלר, ילידי גרמניה, הכירו בארץ, כשאריה עבד אצל דודיה של מרים, בעלי חברה לטקסטיל. הרומן נמשך כשנה, אבל אז החליטה מרים לסיים את הקשר. "היו דברים שלא מצאו חן בעיניי אז", היא אומרת. כל אחד מהם פנה לדרכו ושניהם נישאו לבני זוג אחרים ב-1945. במהלך שנות ה-70 התאלמנו שניהם. ד"ר קינדלר, ארכיאולוג במקצועו ומומחה למטבעות עתיקים, ניהל באותה תקופה את מחלקת המטבעות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ולימד באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. ב-1979 התראיין בטלוויזיה בנושא. בתה של מרים, שהכירה אותו מביקור מקרי שערכה עם אמה במקום עבודתו במוזיאון בילדותה, צפתה במשדר וזיהתה את האיש. "היא התקשרה אלי וסיפרה שראתה את אריה בטלוויזיה" מספרת מרים. "היא שכנעה אותי להתקשר אליו ולחדש את הקשר. האמת היא שבהתחלה סירבתי, אבל הבת שלי התעקשה, ובסופו של דבר העזתי והתקשרתי. הוא מאוד שמח. אחר כך הודיתי לבת שלי על ההתעקשות". השניים נפגשו בתל אביב בקפה אקסודוס המיתולוגי, ו- 35 השנים שחלפו מאז פרידתם כאילו נמחקו. כעבור שנה נישאו. "הוא רצה להתחתן כבר אחרי כמה פגישות, אבל אני אמרתי שקודם צריך לחיות ביחד, ולראות אם זה בכלל מסתדר". החתונה המרגשת נערכה בחוג המשפחה, בבית הכנסת האיטלקי העתיק במקום עבודתו של אריה, מוזיאון ארץ ישראל. השנה יציינו בני הזוג 30 שנה לאהבתם המחודשת. ביחד הם מטפחים את שתי הבנות שלה ואת הבת שלו, את הנכדים של שניהם ואת הנינה של אריה. "יש לנו חיים מאושרים", מספרת מרים, "והיחסים בינינו מאוד טובים". כשהיא נשאלת האם היא מצטערת שלא הבינה את הפוטנציאל של הזוגיות עם אריה כבר בגיל צעיר, היא עונה שלא. "כנראה לכל דבר יש הזמן שלו. אני לא מצטערת לרגע שהכרתי את צבי, בעלי הראשון. היינו נשואים 32 שנה, הבאנו לעולם שתי בנות והיו לנו נישואים נהדרים. היו לנו חיים מאוד מעניינים. כיוון שהוא עבד כמנהל מטען אירופה של אל על, הסתובבנו הרבה בעולם וחיינו כמה שנים באירופה". סוד שימור האהבה הוא, לדבריה, סובלנות והתחשבות הדדית. "כשמתבגרים, לומדים לוותר על דברים שלא ויתרנו עליהם כשהיינו צעירים, ואז הכול קל יותר".


גם יאיר (87) ואניטה (83) נעם הכירו באמצע שנות ה-40 ואחרי תקופה קצרה ביחד נפרדו. יאיר הגיע לאיטליה במסגרת ההתנדבות לצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה. אניטה, ילידת איטליה, פגשה אותו שם, השניים התיידדו וניצת רומן. אבל הקשר לא החזיק ימים רבים ובהמשך פגשה אניטה חייל אחר בשם עמנואל ונישאה לו. לזוג נולד בן, החידונאי דן חמיצר. לימים נהרג עמנואל בקרב על ניצנים במלחמת השחרור, ואניטה נותרה אלמנה. בתחילת שנות ה-50 חודש הקשר בין יאיר ואניטה באופן מקרי, דרך קרובת משפחה. הפעם הם לא נפרדו עוד ונישאו בטקס צנוע בשכונת בורוכוב בגבעתיים, ב-1954. כיום הם חיים יחד בבית האבות והשנה הם מציינים 55 שנות נישואים.
עוד על אהבה בגיל מבוגר:

לשמור על הניצוץ: זוגיות מאושרת לאורך שנים

עכשיו זה מדעי: האהבה טובה לבריאות

זוגיות בגיל מבוגר: דרושה השקעה מתמדת

בן זוג לכל החיים