יום כיפור - הכאה על חטאים

יום כיפור הוא הזמן הראוי להכות על החזה ולהתנצל בפני עולם ומלואו על חטאים ועל עוולות. זה הרגע שבו יש להקיא מקרבנו הולכי רכיל חורשי רע ומשמיצים למיניהם.

מדוע אמירה קשה ובוטה יוצאת בקלילות כזו מפיהם של אנשים? דוגמה? בבקשה.

יובל סגל, שחקן מוכשר מאוד, מתראיין ומפרט באזני עיתונאי את חטאיו, חסרונותיו ומגרעותיו וכמובן את מעלותיו המגוונות. שואל אותו המראיין: מהו הדבר הגרוע ביותר שאמרו אודותיך? המרואיין מתחבט ונזכר: צעדתי ברחוב. לידי חלף אדם מבוגר רוכב על זוג אופניים. הבחין בי. עצר. חזר לאחור, נעמד לידי ואמר בקול גדול: "ראיתי אותך אתמול בהצגה ששיחקת. היית מזעזע", והמשיך בדרכו.

זו תמצית הרוע והאווילות שבהם ניחנו לא מעט מבני אנוש החיים בקרבנו.

למה להעליב אנשים זרים?

  הכי קל להתחבא מאחורי המקלדת. צילום: shutterstock

מדוע בוחרים אנשים שליבם עכור להטיח עלבונות לא מנומקים כך סתם באזנם של אנשים זרים? האם הרשע הזה טומן בחובו הנאה פיזית, או אולי נפשית? מה מקור המניע האפל הזה לעלוב ולפגוע? מדוע יש לטרוח על מנת להכפיש? ממלכת האינטרנט מוצפת על ידי מוכי גורל זועפים, שמררתם מתפקעת והם משגרים חיצי ארס ומיידים בליסטראות ללא אבחנה בכל מי שרק נקלע על דרכם. אין מי שלא ספג את נחת לשונם.

אחד שבהם, למשל, הטיח בי מילים קשות על מאמר שכתבתי. לא היססתי, ביררתי את שמו וחזרתי אליו. הוא היה נבוך והתנצל. לא שיער לעצמו שיצטרך להתייצב פנים אל פנים אל מול קורבן השמצתו.

אין דרך להימלט מהמלעיזים והתוקפים וממלכת האינטרנט מבעבעת במי המדמנה והתרעלה הללו.

האם יש נשק כנגד אלה? אין. צריך לפתח חיסון פנימי על מנת לשמוע דברי בלע והשמצה ולעבור לסדר היום.

מי שינתח פעם את רחשי ליבה של אשת ראש הממשלה, למשל, יגלה כי אין הערה זדונית אחת, מדקרת חרב אחת, שפסחה עליה. כל יום וכל שעה. אין מדובר בביקורת הוגנת שאולי היא ראוייה לה לעתים, אבל מדוע אי אפשר לנסח דברים קשים בשפת בני תרבות נאותה?

האם יש מי מבינינו שלא שגה ומעד מעת לעת? האם דינו סקילה בכיכר העיר? מהו המעיין שממנו שואבים רעי הלב, המכפישנים והסוקלים את כל מי המרורים הזה?

יום הכיפורים הוא רגע הולם ומתאים לבקש רחמים וסליחה ולחדול מהמינהג הפסול הזה של דברי בלע והשמצות.

האם כך יהיה? בוודאי שלא. גם אלה המכים על חזם ומבקשים מחילה מבורא עולם, חוזרים כידוע לסורם תוך שעה קלה מאז נשבר הצום. ואולי השנה הזו תהיה שונה ואחרת? הלוואי. 

אל תשכחו לסלוח לעצמכם

חשיבה חיובית: קל לעשות את זה

עוד ברייכר מתרגז

פניות לגדעון רייכר - [email protected]