יוצרות בבית, מציגות ברחבי העיר

הבית שלנו הופך להיות יותר ויותר מרכזי בחיינו בשנים האחרונות, בעיקר מאז שמהפכת הטכנולוגיה מאפשרת גם לעבוד ולנהל עסקים פרטיים מהסלון. תחום האמנות, הדורש ריכוז ואינטימיות, מאז ומתמיד התבקש בטריטוריה הפרטית, מקסימום מהמחסן בחצר שהוסב לסטודיו, אלא אם יש לך תקציב לשכירת חלל עבודה חיצוני.

עבודה מהבית, ביצירה כמו בתחומים אחרים, מתלבשת בעיקר על נשים. מחדר העבודה הביתי הן יכולות להמשיך, במקביל לעיסוקיהן, לנהל את ענייני הבית השוטפים ולהיות בקרבת הנזקקים (בעל, ילדים, נכדים), וגם להיפטר מהיציאה המייסרת לכבישים פקוקים ולמפגש עם בוס עצבני.

הכול היה מושלם, לולא נזקקו אלה מהנשים שרוצות להציג ולמכור את יצירותיהן לחלל תצוגה. בעיריית רמת גן הוחלט להסב את הבתים הפרטיים שלהן לגלריות לכמה ימים בשנה, על פי קונספט פסטיבלי הבתים הפתוחים, ולפני שלוש שנים נוסד פסטיבל "נשים יוצרות ברמת גן".

במהלך הפסטיבל, שיתקיים השנה בימים חמישי-שבת (29 בנובמבר עד 1 בדצמבר 2012), פותחות נשים, העוסקות בשלל תחומי יצירה, מתכשיטנות וציור ועד אפייה ובישול, את ביתן ואת חללי העבודה שלהן לציבור, במטרה להציג ולמכור את מעשי ידיהן.
מאחורי הפרויקט עומדת בריל ברגמן, היועצת לקידום נשים ומגדר בעיריית רמת גן. "הרעיון היה לאפשר לנשים יוצרות לקבל חשיפה ופרסום וגם למשוך קהל לעיר. הנשים היוצרות עובדות ברובן בבית, כי לא קל לממן שכר דירה של סטודיו. פרסמנו קריאה לאמניות המקומיות להצטרף, והייתה היענות מאוד גדולה".

תוצר לוואי של הפסטיבל הוא היווצרות קשרים בין הנשים, שחלקן החליטו להציג ביחד. "עשינו המון חיבורים בין נשים וראינו שהשיתוף מאוד מעצים אותן וגם מושך יותר קהל. השנה יש שתי נקודות של תערוכות קבוצתיות, בבית יד לבנים ברמת גן, של 17 נשים שמתוכן יש גם רקדנית וזמרת שיעלו מופעי יחיד, ובמשתלת הסוכה בכפר אז"ר, שם יציגו עשר נשים".

אבל בביקור בית ניתן, לדבריה, לחוות מפגש יותר אישי ואינטימי עם האמן. "אנשים גם אוהבים להציץ לבתים של אחרים ולא סתם יש לנו 'האח הגדול' וכל שאר תוכניות הריאליטי, אבל גם מגלים סקרנות אמיתית לגבי סביבת העבודה של היוצר ורוצים ללמוד עליו ולהכיר אותו טוב יותר".

הפידבקים מהשנים הקודמות היו טובים מאוד, אבל הניסיון מראה לדבריה שיש גם צורך בתרומה עצמית, מעבר למה שהעירייה מספקת, כדי ליצור עניין. "מאוד תלוי כמה אותה יוצרת עשתה 'רעש' סביב הבית שלה. העיר בימי הפסטיבל תהיה עטופה בפרסום חוצות ובבלונים, אבל כל אחת צריכה גם לנסות לבלוט בסביבה".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

טליה רז, אמנית עיסת נייר, פסיפס, טקסטיל וקרמיקה ואף מעצבת פנים, תארח השנה מבקרים בביתה זו הפעם השלישית, לצד בעלה קובי רז, המציג ציורים בסגנון מופשט והמעצבת אודליה רוזנפלד. "לפני הפסטיבל מעולם לא הצגתי בבית", היא מספרת, "אבל נוכחתי לדעת שאני מאוד נהנית מזה. קיבלתי המון תגובות מדהימות על העבודות שלי. אנשים נהרו לכאן בהמוניהם. אפילו הצגתי את חדר השינה ואת חדר האמבטיה שלי שעיצבתי בעצמי, ובעקבות זה הגיעו אלי כמה לקוחות. אני חושבת שמדובר במיזם מאוד מוצלח, שנותן הזדמנות לאמניות שלא יכולות לפרסם את עצמן להיחשף לקהל גדול".

אחת הנשים שיציגו במשתלת הסוכה היא הקדרית מיכל גלברד, שעובדת דווקא מחוץ לבית, בסטודיו הממוקם בתוך המשתלה עצמה. "אני יוצרת אמנות שימושית ופיסולית בקרמיקה, כלי הגשה, כלי גינון ועובדת ממש בתוך המשתלה", היא מספרת. "אני גם עובדת כאן וגם מלמדת, ואני מרגישה מחוברת לגמרי לאדמה, למים ולאש".

במסגרת הפסטיבל יציגו במשתלה גם מרים דן, שיוצרת תכשיטים ועבודות סריגה, נטע קשת, קונדיטורית שתציג עוגות מצופות בבצק סוכר, התכשיטנית רותי הילמן ועוד, ובחלל תצוגה בתוך אוטובוס מקורקע הניצב בשטח תציג האמנית הרב תחומית מיקי איינהורן אוסף של ספרים מיוחדים.

עלונים שבהם יפורטו כתובות הבתים המציגים ניתן יהיה למצוא בעיר רמת גן בימי הפסטיבל במוזיאונים ובבניין העירייה ובדיוור ישיר לתושבי העיר.