יותר מבוגרים, יותר בודדים

32% מהקשישים בישראל בגילאי 65-74 מדווחים על תחושת בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם. אצל בני 75 ומעלה עולה שיעור תחושת הבדידות ל-42%. הנתונים העגומים לקוחים מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשתו של חבר הכנסת נחמן שי, יו"ר השדולה למען הגמלאים. הם הוצגו אמש (רביעי), במסגרת דיון שעסק בבדידות בקרב קשישים בוועדת המשנה לקידום מעמד הקשיש בכנסת, לרגל חודש הקשיש הבינלאומי.

באופן לא מפתיע, נמצא כי שיעור תחושת הבדידות בקרב קשישות גבוה מאשר בקרב קשישים: 43% נשים לעומת 27% גברים. את הפער ניתן להסביר בעובדה כי תוחלת החיים הממוצעת של נשים גבוהה מזו של גברים: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014, תוחלת החיים של גברים עומדת על 80.3 שנים, בעוד שנשים חיות בממוצע עד גיל 84.1.

בהקשר זה, הזיקה בין תחושת בדידות לסטטוס המשפחתי באה לידי ביטוי גם בנתון הבא: 26% מהקשישים הנשואים דיווחו על תחושת בדידות, לעומת 55% מהקשישים שאינם נשואים (רווקים, גרושים או אלמנים).

גם אצל קשישים מהמגזר הערבי נמצאה תחושת בדידות גבוהה יותר מאשר בקרב המגזר היהודי: 60% לעומת 34%. באופן דומה, גם במגזר הדתי דיווחו בין 40%-45% מהדתיים על בדידות, לעומת 29% בלבד מהחילוניים. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הביעו פליאה על הנתונים הקשורים לתחושת בדידות בקרב אוכלוסיות הידועות בקשרי תמיכה חזקים. אך ד"ר מיכל לרון, החוקרת הראשית של "ג'וינט ישראל", הדגישה כי אמנם הקשישים הערבים זוכים לביקורי בני משפחה תכופים יותר, אך שיעור גבוה יחסית מתוכם מדווח שאין לו כתובת לפנות אליה בעת צרה ולבטוח בה.

בישראל: כמעט מיליון בני 65 ומעלה

"אדם צריך שיהיה לו עבור מי ועבור מה לקום בבוקר", ח"כ פלוסקוב. צילום אילוסטרציה: shutterstock

תוחלת החיים נמצאת בעלייה מתמדת, ומטפסת מדי עשור בכ-2.5 שנים נוספות – כך על פי האגודה הישראלית לגרונטולוגיה (חקר הזקנה). מנתונים אחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל כיום חיים כ-900,000 בני 65 ומעלה, המהווים 10.8% מכלל האוכלוסייה. 50% מהם חצו את גיל 75, כ-3000 חגגו 100 שנה ויותר.

לשם השוואה, עם הקמת המדינה שיעור המבוגרים באוכלוסייה עמד על 4% בלבד. עד שנת 2035 צפוי ציבור הגיל השלישי בארץ לעמוד על 14.6%. במספרים: מדובר על כ-1.7 מיליון איש. אוכלוסיה בהחלט לא מבוטלת מכדי להתעלם מצרכיה - הרגשיים והמנטליים לא פחות מהפיזיים והבריאותיים.

"תופעת הבדידות חמורה יותר ממצוקותיהם הכלכליות של הקשישים", אמרה בדיון ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), יו"ר ועדת המשנה לקידום מעמד הקשיש. "אדם צריך לדעת שיש לו עבור מי ועבור מה לקום בבוקר. משרדי הממשלה והעמותות מציעים שפע פעילויות וקבוצות תמיכה, אך קשישים רבים כלל אינם מודעים לכך, ויש להנגיש להם את האפשרויות ולרדת לשטח".

בהתחשב בעובדה כי נמצא קשר בין תחושת בדידות למצב כלכלי נמוך, מצב בריאותי ירוד ותחושת דיכאון, נראה שמדובר בשאלת הביצה והתרנגולת, ויש לטפל במצוקות הכלכליות של הקשישים בישראל לא פחות מכל מצוקה אחרת. במציאות שבה השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל, הצביעה נגד הצעת החוק להעלאת קצבת הזקנה רק ביוני האחרון, כך שגרמה להפלת ההצעה, נשאלת השאלה האם מישהו ירים את הכפפה ויספק לקשישים במדינת ישראל יותר מ"שפע פעילויות וקבוצות תמיכה".

התקשורת מקרבת ומפחיתה בדידות

הצטרפו לקהילת מפגשים חברתיים של מוטק'ה

נינה גל כותבת על בדידות

גיל הפרישה חייב לעלות