ילד נצחי, שחקן גדול: פרידה מיוסי גרבר

"ילד נצחי" כינו את השחקן יוסי גרבר, שהלך לעולמו בשישי האחרון, בגיל 82. את הכינוי הרוויח גרבר ביושר, כמי שלא ויתר גם כשהגוף החל לבגוד בו, והתעקש לעלות על הבמה גם כשכמעט לא ראה דבר. "הוא היה רב אמן במלאכת המשחק ובמלאכת החיים", אמר עליו לאחר מותו השחקן איתי טיראן. "הוא הביא את נעורי האין קץ, את החן, את הקסם ואת הנדיבות לכל תפקיד".

למרות תארים נכבדים שבהם אחז, כמו "חבר מועצת הנאמנות של הקאמרי", "יקיר העיר תל אביב" ו"חתן פרס מפעל חיים של התיאטרון הישראלי", גרבר נתפס כצנוע. למסיבת יום הולדת 80 המפוארת שערכו לו לפני שנתיים בקאמרי, ששימש כביתו השני במשך שנים, הגיע כשהוא נתמך בבן זוגו, השחקן רפי ויינשטוק, שצעיר ממנו ב-33 שנה.

במסיבת יום ההולדת ההיא לא חסכו השחקנים הצעירים מילים חמות ממי שהיה עבורם מנטור, והוא השיב להם באותו מטבע. "אני אוהב לשחק איתם" אמר, "הם מביאים משהו רענן, מגרדים את החלודה מהוותיקים ומדביקים אותנו בעכשוויות שלהם. איתם גם אין דיבורים על קופת חולים והקרעכצן של בני גילי".

על עבודה כשחקן בגילו אמר אז: "הגיל נותן לי תובנות למשחק. אם הייתי חוזר על תפקידים מהעבר, הייתי עושה אותם טוב יותר. הזיכרון בסדר גמור, טפו טפו. אם מכירים היטב את העלילה ומבינים את מערכת היחסים בין הדמויות, לומדים את התפקיד בעל פה בקלות. אם קורה ששוכחים פה ושם מילה, אפשר לאלתר. העיקר לשמור על החרוז ועל המשקל".

הצריף שבו התגורר כילד שימש השראה ל"צריף של תמרי"

נפרדים מיצחק נבון: איש העם ומורם מעם

קירשנבאום, היה פה טוב יותר בזכותך

פרידה מיוסי שריד: מגדלור של מוסר ואחריות

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה