ים של זרות

מרגרט מצאנטיני היא סופרת איטלקייה מצליחה ומוצלחת. ספרים קודמים שלה, כמו "אל תזוזי" ו"בא לעולם", נהפכו לרבי מכר רב לאומיים (גם אצלנו בעברית) ולסרטים. עכשיו יצא בעברית ספרה "ים בבוקר", ספר קטן (124 עמודים בלבד, בפורמט קטן) וחכם, קריא ופיוטי, צורב ונוגע, מייאש ומקסים.

מצאנטיני מצליחה להעביר בטבעיות, באופן אינטגרלי לחלוטין לדמויות ולעלילה - ובלי להתאמץ כלל - מסרים חדים, נוקבים וכבדי משקל. ובאותה מידה ואותה טבעיות היא מצליחה לספר בתמציתיות הדוקה, מרגשת אך נטולת רגשנות מזויפת-משתפכת, סיפור אנושי מורכב, מפוכח ומכמיר לב.

הסיפור בנוי בשלושה חלקים, או פרקים: פאריד והצבייה, צבע השקט, ים בבוקר. בראשון מתוודע הקורא לילד פאריד ולאמו ג'מילה, בני שבט בדואי שעברו מהמדבר לעיר בלוב, וכשפורצות בלוב מלחמת האזרחים וההתקוממות נגד קדאפי נמלטים מטריפולי דרך הים לעבר איטליה בסירת פליטים רעועה.

גיבורי הפרק השני הם ויטו, שזה עתה סיים תיכון ומחפש כיוון בחייו, ואמו אנג'לינה, שמבלים את חופשת הקיץ בביתם בסיציליה שנשטפת גלים של פליטי מלחמה הנפלטים מהים בחוסר כול, ובעיקר בחוסר תקווה. אנג'לינה, אמו של ויטו, הייתה בעצמה סוג של פליטה בחופים האלה שנים קודם לכן, כבת למשפחה איטלקית שתקעה יתד בלוב - אז מושבה של איטליה - וגורשה משם עם הוריה כשהייתה בת 11, כשכל האיטלקים גורשו מלוב של קדאפי. טריפוליטנים, הם כונו כשחזרו לאיטליה, וזכו להתנכרות ולחשדנות, ולרתיעה ורדיפה מסוג אחר.

הפרק השלישי מתנהל ברובו בקווים מקבילים, ושתי המשפחות, שגורלן יש בו מהמשותף, מתחברות לרגע קטן, סמלי ומשמעותי רק בסוף ושלא בידיעתן. אין כאן סוף טוב ואין סגירת מעגל משחררת. מצאנטיני מקפידה להישאר עד הסוף מפוכחת, כמעט עד ציניות במקרה של אנג'לינה, הדמות שסוגרת את הסיפור.

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו