יפו: לטייל, לקנות, לאכול

כבר יותר מעשור שיפו משנה פנים, חוזרת לתהילת העבר. המקום שהיה מזוהה בעיקר עם הזנחה משתפץ, מתחדש. תענוג.

יפו כמובן הייתה כאן ראשונה, כעיר נמל מהעתיקות בעולם. המצרים, העברים, הפרסים והרומאים נמשכו למיקום האסטרטגי שלה. הים היפה היה נתיב מסחר חשוב בעולם העתיק וגם בתקופה המודרנית. בזכות אדמות הסחף הפוריות שלמרגלות צוק הכרכר נודעה העיר בפירותיה הטעימים: תפוחי זהב, לימונים ואבטיחים.

לפני מאתיים שנה היא עוד הייתה אבן שואבת למהגרים מכל העולם. סקוטים, אנגלים, גרמנים, צרפתים, יהודים וערבים הגיעו אליה וכל אחד תרם להתפתחות העיר ולסגנונות הבנייה שלה. חלק מההנאה ביפו הוא להסתובב בשכונות העיר ולראות בתים בסגנונות שונים לגמרי זה לצד זה.

הבעיות התחילו תחת הכיבוש הבריטי ולאחר הקמת המדינה. יפו הפכה להיות חלק מתל אביב, אבל לצד השכנה התוססת והיהודית מצפון היא שקעה בעוני ובפשע. הנמל נזנח, עולים חדשים התמודדו עם קשיי ההתאקלמות בארץ החדשה.

בשנים האחרונות קורים דברים ביפו. בתים יפים נבנים והישנים משתפצים. הקסם של שוק הפשפשים, הים והאוכל העממי מתגלים מחדש וגדלים. עכשיו הקסם הזה נכנס לספר חדש: "יפו" (הוצאת מדיה 10), מאת אלינוער רבין.

אלינוער רבין היא אשת קולינריה ותיקה, כותבת, מבשלת ויועצת אוכל. היא כתבה ספרים רבים והסגנון שלה תמיד ברור ולעניין. היא כבר כתבה ספרים על ירושלים ונצרת, אבל יפו היא אהבה אישית: אבא שלה היה סגן ראש העיר ויו"ר החברה לפיתוח יפו העתיקה. איתו הייתה מגיעה לשכונות, "למסעדה של ג'נט בנמל, לאבולעפיה אחרי פסח כדי ליהנות מהחמץ הראשון. קנינו ירקות בשוק עזה, אכלנו אוכל בולגרי מעולה. אהבתי לטייל לפנות ערב, להקשיב למואזין, לצלצול הפעמונים, ליהנות מתירס חם מהחבית, ממשקה תמרים ומכוס מלבי. בשבילי יפו הייתה ועודנה מקום מקסים לטייל, לקנות לאכול ולחיות". המילים האחרונות של רבין הן גם כותרת המשנה של הספר.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

רבין עצמה גרה כבר שנים בפרויקט אנדרומדה ביפו. לצורך הספר היא נעזרה באנשי מקצוע לתחומי היסטוריה וקולינריה, דתות וקהילה. התרומה הבולטת ביותר בספר היא של הצלמת מיכל רביבו, שמביאה את הצבעים, האנשים והמראות בצורה יפה ומוקפדת (לפעמים אפילו יותר מהמקומות שהיא מצלמת? ייתכן).

הספר הוא אוצר של מקומות וסיפורים בדגש על אוכל וקולינריה, אבל לא רק. זה מדריך מושלם למי ששמע שקורים דברים מעניינים ביפו ולא יודע מאיפה להתחיל. הוא מחולק בצורה נוחה לאזורים וסוקר נקודות עניין, שחלקן ידועות ומפורסמות וחלקן תגליות מרגשות.

בעקבות הספר ביקרתי בכמה מקומות שמוזכרים בו. הנה כמה מומלצים במיוחד:

חנות לדלתות ישנות, יפת 21

בחלל לא גדול עומדים שערים ודלתות יפהפיים, עבודת פרזול ונגרות שכולה לואו-טק. בני משפחת אבו נאסר נוסעים לטורקיה, למצרים ולמרוקו וקונים אותם מבתים שעומדים לפני פירוק. בבית המלאכה שלהם הדלתות עוברות שיפוץ וצביעה תוך שמירה על האופי המיוחד והמראה הישן. בסוף המסע מוצאות את עצמן הדלתות ברמה סוציו-אקונומית אחרת מזו שממנה באו.

קפה בסמה

קפה בסמה, לואי פסטר 5

הקפה הוא חלל יפה שמסודר קצת כמו בית, עם פינת סלון, פינת אוכל ופינת ישיבה. ריח הקפה חזק וטוב, אבל הסיפור כאן הוא בעלת המקום, עליא אבו שמיס. יזמית בנשמתה, אישה שכבר הרימה פרויקטים חשובים בתחום החינוך וההיי-טק והשתתפה ברשימות של נשים מובילות. בסמה הוא הפרויקט החדש שלה, עם סיפור מעניין על חיוך של ילדה. בקרו ותשמעו.

דומי - פסלים מנייר וממלט, מזל דגים 18
הסטודיו של דומי גאון מלא דמויות. לכל דמות יש אופי. חלקן מצחיקות, אחרות מהורהרות. היא מכינה אותן מתערובת שרקחה בעצמה, של נייר ומלט.

קזינו סן רמו , נחמה 2, ושכונת נגה 
זה לא באמת קזינו, אלא קפה מסעדה שווה. הוא נמצא בקצה שכונת נגה, מקום שכדאי לבקר בו. שכונת נגה היא קטנה, רק כמה רחובות, שהיו פעם מוסכים ובתי מלאכה והפכו לסטודיות ודירות של מעצבים, אמנים, קרמיקאים ואדריכלים. בקזינו יש אוכל טעים ואווירה צעירה ומעודכנת. לפעמים יש הופעות וערבי נושא. בערב אפשר להמשיך להצגה בתיאטרון גשר הסמוך.

יפו מאת אלינוער רבין, הוצאת מדיה 10. צילום: מיכל רביבו. 110 שקל

עוד על טיולים:

עץ שוקולד ושעועית גלידה

בין הפריחות: טיולי חורף

פקיעין: כפר אחד, ארבע דתות

 לטייל קצת אחרת

אוהבים לטייל?מחפשים רעיונות לטיול? רוצים לשתף מסלולי טיול? לקהילת מטיילים ביחד: לחצו