ירוקות אבל נעים

צילום: Shutterstock 

חלוצי היישוב העברי, שהזיעו על ייבוש הביצות, מתהפכים ודאי בקברם. כיום ברור שהייבוש המאסיבי של הביצות, שנראה אז הכרחי ללוחמה ביתושי האנופלס נושאי המלריה, היה טעות אקולוגית. אחת ההשלכות של היעלמות "השטחים הלחים" בישראל וגם בעולם היא הכחדה של מיני בעלי חיים, בהם הצפרדעים.

"יום הצפרדע הבינלאומי", שייחגג בשבת 27 באפריל במכללת "אורנים", המכללה האקדמית לחינוך בקריית טבעון, בפעילויות על דו-חיים לאנשי מקצוע ולקהל הרחב, הוא חלק ממה שנעשה כיום בעולם לעידוד שוכני הביצות הללו, ש-40 אחוז ממיניהם נמצאים בסכנת הכחדה.

בישראל מצויים כיום שבעה מינים של דו-חיים, שבעייתם הגדולה היא מצוקת מים. הם תלויים בשלוליות החורף העונתיות כדי להתרבות, וחורפים יבשים מביאים לירידה ברבייה. מפעלי ריסוס מסיביים שנעשו עם השנים בהוראת משרד הבריאות להשמדת יתושים, הביאו גם הם למיעוט מספרם. היתושים, אגב, חזרו להתפשט במהרה. אוכלוסיית הדו-חיים התאוששה בקצב נמוך בהרבה.

אבל לא רק אצלנו. בכל העולם נפגעו בתי הגידול הלחים, אזור הרבייה של הדו-חיים, אם מייבוש ומניקוז שטחים, משאיבת מים, מזיהום סביבתי או מניצול יתר של החי והצומח. בעבר ראו בביצות מפגע שיש לבער ובזבוז של שטח שיכול להיות מנוצל לחקלאות. התוצאה הייתה הכחדת בעלי חיים.

בשנת 1971 נחתמה ברמסר, איראן, אמנה בינלאומית לשימור ביצות ושטחים לחים. כיום חתומות עליה 162 מדינות, בהן ישראל. בעולם הבינו שבנוסף על היותן בתי גידול החיוניים למערכת האקולוגית, הביצות הן אמצעי לניקוז רעלים מהסביבה. לי ויליאמס, מומחה אוסטרלי לביצות, מכנה אותן "הכליות של העולם". "אם נפגע בביצות בצורה בלתי הפיכה" הוא אומר, "הן לא יוכלו יותר למלא את תפקיד הניקיון שהטבע ייעד להן".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

שטחי ביצות רבים בעולם נהפכו בשנים האחרונות לשמורות טבע. בישראל יש שני בתי גידול לחים, הנשמרים על פי אמנת רמסר - שמורת החולה ושמורת עין אפק. בשתיהן, כמו גם בתל דן, גן לאומי ירקון ועיינות צוקים, נערכו בשנים האחרונות פעילויות לקהל, שנועדו לקרבו אל הסלמנדרה, העגולשון שחור-הגחון והאילנית המצויה ולקדם את שימורם.

"דו-חיים, כמו קבוצות אחרות, חשובים למארג המזון ולהמשך קיומן של מערכות אקולוגיות", אומר ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה במכללת אורנים וחבר הוועד המנהל בחברה להגנת הטבע. "אך הם חשובים גם ישירות לבני האדם. למרות זאת, מבין החולייתנים, דו-חיים היא הקבוצה הנמצאת בסכנה הכי חמורה, עקב הכחדה גוברת". בנוסף על הרס בתי הגידול והזיהום הסביבתי, שמהם נפגע כל עולם החי, סובלים הדו-חיים לדבריו גם מההתחממות הגלובלית, המביאה להתייבשות מקווי המים. "גם בישראל הדו-חיים נמצאים בירידה, ומוטלת עלינו האחריות לעצור את ההידרדרות".

"לדו-חיים יש תועלת ישירה לאדם", מוסיפה ד"ר מוקי גרוס, מרצה ומנהלת הגן הבוטני במכללה. "הבוגרים שלהם ניזונים מכמויות גדולות של חרקים, כולל כאלה שמעבירים מחלות קטלניות לבני אדם, כמו יתושים נושאי מלריה או קדחת הנילוס".

תועלות אפשריות נוספות, לדבריה, שאפשר להפיק מבעלי החיים הללו הן בתחום הרפואי והאקולוגי. "לדו-חיים יש עור חדיר שיכול לספוג בקלות כימיקלים רעילים, ולכן לצורך הגנה הם מייצרים מגוון רחב של הפרשות, שלחלקן יש פוטנציאל לשמש כתרופה למין האנושי. כמו כן, בגלל הרגישות הגבוהה שלהם להפרעות סביבתיות, הם נחשבים כביו-אינדקטורים לבריאות הסביבה שבה הם חיים".

האירוע במכללת אורנים יכלול הרצאות על חשיבות הצפרדעים בפרט והדו-חיים בכלל בהשתתפות מדענים, רופאים, וטרינרים ועוד, ופעילות לילדים בגן הבוטני, שתכלול סיור וטיבוע ציפורים. מחיר כרטיס לאזרח ותיק: 15 ש'ל. פרטים בטלפון: 1-800-301-080