יש זכויות, אבל איך מממשים אותן?

"בהתחלה הם יתעלמו ממך, לאחר מכן ילעגו לך, בהמשך יילחמו בך, בסוף - תנצח". הדברים, שנאמרו על ידי מהטמה גאנדי, מופיעים בראש דו"ח העשור של "עמותת המשפט בשירות הזקנה", ששמה לה למטרה להפוך את האוכלוסייה המבוגרת בישראל לנראית, ובסופו דבר למנצחת.

העמותה הוקמה ב-2002 על ידי קבוצת של משפטנים ועובדים סוציאליים, שנרתמו בהתנדבות לקדם את הזכויות והמעמד של האוכלוסייה המבוגרת בישראל בדרכים משפטיות. השנה חוגגת העמותה עשור לפעילותה, ובאותה הזדמנות זכתה ב"פרס גורני" מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל על פעילותה הבולטת בשנת 2012 לקידום זכויות האדם בישראל. הישג נוסף וטרי של העמותה, שאף לא הספיק להיכלל בשיקולים לפרס, הוא פסק דין תקדימי שבו זכתה בבית הדין לעבודה המחייב מעסיקים לשקול המשך העסקת עובד המעוניין בכך גם לאחר גיל הפרישה.

בעשר השנים שחלפו מהקמתה הגישה עמותת המשפט בשירות הזיקנה עתירות לבג"ץ ותביעות עקרוניות הנוגעות לזכויות של בני הגיל השלישי, פרסמה חוברות מידע בנושא זכויות, העבירה הרצאות בקהילה ובמוסדות והפעילה פרויקטים מיוחדים לבני הגיל השלישי ובני משפחותיהם ולאנשי מקצוע בתחום הזקנה. לאחרונה אף השתתפה כנציגה רשמית של מדינת ישראל בכנס באו"ם בנושא זכויות האדם של זקני העולם.

בדו"ח העשור שהוציאה העמותה נמנים כמה מההישגים של העשור האחרון בנושא הגיל השלישי בישראל, בהם העלאת הנושא על סדר היום הציבורי, הקמת עמותות המסייעות למבוגרים, התרחבות ההכשרה והחינוך בנושא, הקמת קליניקות משפטיות ייעודיות, הקמת המשרד לאזרחים ותיקים ועוד, אך אין ספק שהמלאכה עוד רבה.

"הקמנו את העמותה כדי לחולל שינוי בזכויות המבוגרים בישראל תוך שימוש במישור המשפטי", אומר עו"ד ד"ר ישראל דורון, ממקימי העמותה. "הרעיון הוא לקחת תיקים עקרוניים בבתי המשפט ובאמצעות פסקי דין תקדימיים, לחולל שינוי".

איך אתם מגיעים למקרים?

"יש לנו אתר אינטרנט ומספר טלפון שבהם ניתן לקבל מידע ועזרה משפטית, ומגיעות אלינו מעל אלף פניות בכל שנה. לרוב הפונים אנחנו מספקים מידע משפטי, או מפנים לארגוני סיוע משפטיים נוספים. במקרים שאנחנו חושבים שמעורבת סוגיה משפטית עקרונית, אנחנו הולכים לבית המשפט. אנחנו מייצגים או עותרים בפועל עבור התובע או משמשים כ'ידיד בית משפט', כלומר גורם חיצוני שמגיש חוות דעת לבית המשפט ומייצג את הקול של המבוגרים".

תן דוגמאות למקרים שבהם התערבתם.

"למשל בעניין עקרוני הנוגע לזכות של חולי דמנציה לקבל גמלת סיעוד. במבחני הביטוח הלאומי נהגו להתעלם מכך שפיזית הדמנטים הם אולי בעלי מסוגלות, אך זקוקים להשגחה. בסופו של יום זכינו, ובית המשפט קבע שצריך לקחת בחשבון לא רק את ממד התפקוד הפיזי, אלא גם את הצורך בהשגחה.

"דוגמה נוספת היא נושא האפוטרופסות. לקחנו חלק בתיק עקרוני שבו בן התמנה כאפוטרופוס של אביו, שהיה מאובחן כחולה אלצהיימר אך עדיין היה מסוגל בפועל לנהל את ענייניו, והבן היה חלוק עם אביו בעניינים שונים, כמו קשר רומנטי שהאב התחיל לקיים. הלכנו לבית המשפט כדי לבטל את האפוטרופסות, בטענה שעצם העובדה שאדם סובל מאלצהיימר לא מחייבת אפוטרופוס אם הוא מסוגל לקבל החלטות. בית המשפט קיבל את דעתנו".

הניצחון הטרי ביותר, פסק דין תקדימי שהתקבל לפני כמה ימים בבית הדין הארצי לעבודה, עוסק כאמור באפליה בעבודה על רקע גיל. ליבי ויינברגר, שהחלה לעבוד באוניברסיטת בר אילן בשנות החמישים לחייה כעובדת מנהלה במחלקה ליחסי חוץ, קיבלה הודעה בהגיעה לגיל 66 שהיא עומדת להיות מפוטרת בהגיעה לגיל הפרישה (67). היא הודיעה שהיא מעוניינת להמשיך לעבוד, כיוון שהיא כשירה לעבודה וגם כיוון שלא הספיקה לצבור את מלוא זכויות הפנסיה שלה. האוניברסיטה מצידה הודיעה שאין ברירה וזה החוק, וכאן נכנסה לתמונה העמותה.

"הגשנו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בשמה של ויינברגר ובשם כלל אוכלוסיית המבוגרים בטענה שחיוב אנשים לפרוש רק בגלל הגיל, פירושו אפליה וסתירה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. טענה נוספת הייתה, שגם אם זה חוקי, עדיין אם העובד מבקש להמשיך לעבוד, חייבים לשקול את השארתו. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הפניות שלנו וערערנו לבית הדין הארצי לעבודה. למרות שהוא הסכים שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד, הוא לא קבע שהסדר הפרישה אינו חוקי, אבל כן קבע שמעסיק שעובד פונה אליו ומבקש להמשיך לעבוד אחרי גיל 67 חייב לבדוק ולשקול האם זה אפשרי".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

ליבי ויינברגר אמנם לא הושבה למשרתה, אך בית המשפט חייב את המעסיק לשלם לה 50 אלף שקל כפיצוי. "מעבר למקרה הפרטי, משמעות פסק הדין היא מרחיקת לכת", אומר עו"ד דורון. "היא אומרת שהיום כל עובד שמתקרב לגיל הפרישה ורוצה להמשיך לעבוד, המעסיק לא יוכל לנפנף אותו באמירה שיש חוק וזהו".

תחום פעילות חשוב נוסף של העמותה הוא הסברה. "יש בעיה קשה של חוסר היכרות של אנשים מבוגרים עם הזכויות שלהם. אנחנו פועלים ברמה של הרצאות וחינוך הציבור. הבעיה במדינת ישראל היא לעתים לא העדר זכויות, אלא חוסר מימוש זכויות. האתגר הוא לא רק לייצר חוקים חדשים, אלא לוודא שאנשים יממשו את הזכויות שבחוקים הקיימים".

מה היעדים שלכם לעשור הבא?

"אין ספק שהעבודה עוד רבה, אבל אנחנו מקווים שפסק הדין של ויינברגר יהיה הצעד הראשון לשינוי גדול בנושא הגילנות ושנצליח לאפשר למבוגרים להמשיך לחיות חיים פעילים, אם בעבודה, בהתנדבות או ברכישת השכלה, לפי בחירתם ומבלי שיהיו קורבנות של סטיגמה ושל דעות קדומות".

לאתר העמותה www.elderlaw.org.il, ניתן בין השאר להפנות שאלות לגבי זכויותיכם החוקיות ואפשרות של פגיעה בהן ולמצוא את הידיעון הרבעוני "זקנה תקדימית", הנוגע בפסיקה, בחקיקה ובפעילות משפטית חדשה בנושא זכויות של בני הגיל השלישי.