יש לכם קוצב לב? האקרים מצאו דרך לפרוץ אותו

לא היה קשה במיוחד לפצח את קוצב הלב ולגרום לו לשחרר הלם חשמלי של 137 וולט - כל שהיה צריך זה אוסצילוסקופ, מחשב אישי, משדר רדיו אלחוטי עם זוג אנטנות, וכמה תוכנות חינמיות. בעזרת הכלים הללו הצליחה קבוצה של חוקרים להשיג גישה למה שקרוי Implantable Cardioverter Defibrillator (או בקיצור ICD), שהוא למעשה קוצב לב הכולל דפיברילטור. החוקרים הצליחו לקרוא מידע אישי על החולה, להפריע לפעילותו התקינה של המכשיר, ואפילו לתכנת אותו כך שיגרום לזרמים חשמליים חזקים חוזרים ונשנים. מכשירי ICD מזעריים אלה מושתלים בגופם של חולים ואמורים להעביר ללב זרם חשמלי אם הם מזהים שהוא נכנס למצב פרפור. מדובר על מצב של התקף לב בו שריר הלב מתעוות באופן אקראי במקום להזרים דם בצורה מתואמת וסדירה. המכשירים הללו נמצאים בשימוש כבר שנים רבות, אך עד כה מעולם לא עמדו בביקורת אבטחה רצינית, טוען טאדאיושי קוהנו, פרופסור באוניברסיטת וושינגטון, ואחד ממחבריו של דו"ח הבוחן את רמת האבטחה של קוצבי לב ומכשירי ICD (שימו לב, זהו לינק לקובץ PDF). "ערכנו כמה ניסויים שמראים שלמרות שהסיכוי שמישהו יצליח לחבל בשתל אלקטרוני מסוג זה מזערי, הוא עדיין קיים".
עוד כתבות על בעיות לב בגיל המבוגר

[u]
ביטוח בריאות ראשון מסוגו לחולי לב
[/u]

[u]
התקף לב או שבץ עלול לחזור בתוך שנה מהארוע
[/u]

[u]
בדיקת דם תוכל לנבא מחלת לב עתידית
[/u]

[u]
שנת צהריים מפחיתה בחצי הסיכון למות ממחלת לב
[/u]

[u]
הפתעה: הקפה טוב נגד מחלת לב דווקא בגיל המבוגר
[/u]

[u]
תרופה תוריד הכולסטרול לסובלים מאי-ספיקת לב
[/u]

[u]
בדיקות פשוטות יוכלו לנבא הסיכוי להתקף לב
[/u]

[u]
צום יעיל להורדת הסיכון להתקף לב
[/u]

[u]
מחקר נוסף מאשר: יין אדום טוב ללב
[/u]

[u]
רוצים לשמור על בריאות הלב: צומו אחת לחודש
[/u]

[u]
כל מה שרציתם לדעת על שיקום לב
[/u]

[u]
חרדה מעלה את הסיכון לחטוף התקף לב
[/u]

[u]
החדשות העדכניות על טיפול בבעיות לב
[/u]

[u]
בקרוב: בדיקת דם שתאתר ביתר דיוק התקפי לב
[/u]

[u]
לטוס לחו"ל אחרי ניתוח לב
[/u]
הבעיה היא שחלק מקוצבי הלב, כולל ה-Medtronic Maximo אותו בדקו החוקרים, בנויים כך שניתן יהיה לשלוט עליהם מרחוק באמצעות פרוטוקול אלחוטי בלתי מוצפן. המשמעות היא שבהינתן זמן מספק לפענוח הפרוטוקול, האקר בעל הבנה טכנית טובה יוכל לשאוב מידע מהמכשיר, ואף לשלוט על פעולתו. עוצמת ההלם החשמלי אותו יכולים המכשירים הללו להפעיל בנסיבות מסוימות עלולה להיות משמעותית, וההרגשה לחולה תהיה שקולה לבעיטה בחזה. "המחקר מלמד שרשויות הבריאות צריכות כעת לחשוב על סדרה ארוכה של נושאים הנגזרים מהתפוצה ההולכת ועולה של שתלים ממוחשבים ובעלי יכולות תקשורת", אומר גדי עברון, מומחה ישראלי לאבטחת רשתות. "הייתי רוצה לראות סטנדרטים בתחום האבטחה שנכנסים לתוקף בשילוב עם תקנות מתאימות". יצרניות הציוד הרפואי חייבות לחשוב הרבה יותר על היבטים של אבטחה, מוסיף עברון, שהעלה בשנה שעברה בוועידת ההאקרים Chaos Computer Camp את הרעיון של וירוסים ממוחשבים התוקפים שתלים רפואיים. למרות שהתוצאות של המחקר עשויות להיראות מפחידות מאוד במבט ראשון, לדברי קוהנו, הסיכויים שמישהו אכן יוציא אל הפועל מתקפה שכזו הם נמוכים מאוד, זאת מכיוון שההאקר יצטרך באופן כלשהו להביא את כל הציוד שפורט לעיל למרחק 10 סנטימטרים מהמכשיר אותו הוא רוצה לפצח. למרות שקוהנו בשום פנים ואופן אינו ממליץ לחולים להימנע משימוש במכשירים מצילי חיים אלה, הוא מאמין שהמחקר עשוי לסייע לתעשייה הרפואית לקחת את נושאי האבטחה ביתר רצינות כאשר היא מפתחת את הדור הבא של המוצרים הללו, שחלקם יהיו בעלי טווח אלחוט רחב יותר. "מכשירים עתידיים חייבים לכלול מנגנון אבטחה חזק הרבה יותר", הוא אומר.



להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום שיקום לב
[/u]

[u]
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
[/u]