כבד קצוץ בלי כבד, קציצות בשר בלי בשר

תור למזון, תל אביב, 1954. צילום: האנס פין, לשכת העיתונות הממשלתית 

נוסטלגיה ארצישראלית במיטבה תמיד מגיעה למחוזות של צמצום ומחסור. תקופה ה"צנע", שהתחוללה כאן בשנים 1949-1959, התאפיינה בצמצום שנכפה מלמעלה ולא תמיד נעם לכולם. במבט לאחור זה איכשהו נראה ורוד יותר.

בספר הנוסטלגי "איפה היינו ומה עשינו" של אמנון דנקנר ודוד טרטקובר, נכתב תחת הערך "צנע", "התקופה האיומה ההיא, שבה הוטל משטר של צנע וקיצוב על הארץ, שהתמודדה עם מחסור במטבע חוץ, עם כלכלה רעועה ועם קליטתם של מאות אלפי עולים". בהמשך נזכרים הכותבים ללא געגוע, או אולי כן, בפנקס התלושים, ברהיטי "לכל", בכרזות נגד השוק השחור ובפקחי משרד הקיצוב שבלשו בחנויות ובבתים. "עד שעברנו את זה", הם מסכמים, "כמעט יצאה הנשמה".

משטר הצנע, או "מדיניות הקיצוב", נועד לייצב את שער החליפין ולחסוך במטבע חוץ, שנשחק בשל העלייה ההמונית שהציפה את הארץ ממחנות העקורים באירופה וממדינות ערב. מהפן האידיאולוגי-סוציאליסטי של מפא"י ששלטה אז, היה זה ניסיון ליצור שוויון כלכלי בין אזרחי המדינה. האמצעים היו הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. לכל אזרח הוקצב מספר מסוים של נקודות רכישה למזון, וכדי לנהל את כל זה הוקם "משרד האספקה והקיצוב". בראשו הועמד השר דב יוסף, שהפך לדמות מושמצת.

ההקצבה היומית לנפש, שנקבעה על ידי מומחה אמריקני לתזונה, נשמעת היום סגפנית במיוחד. היא כללה לחם אחיד ללא הגבלה, 60 גרם תירס, 58 גרם סוכר, 60 גרם קמח, 17 גרם אורז, 20 גרם קטניות, 20 גרם מרגרינה, 8 גרם אטריות, 200 גרם גבינה רזה, 600 גרם בצל ו-5 גרם ביסקוויטים. הקצבת הבשר עמדה על 75 גרם לנפש לחודש. מוצרים כמו סבון רחצה, פריטי לבוש, רהיטים, כלי מיטה ועוד, חולקו אף הם בהקצבה.

הקיצוב צמצם את ההיצע גם בתחום האופנה. את השוק כבשו מוצרים שווים לכל נפש בשם "טקסטיל לכל", שיוצרו במפעלים כמו לודז'יה, גוטקס ואתא מבדים זולים ותוך חיסכון בכמות הבד וחולקו בתמורה לנקודות. לא מעט וילונות ומפות שולחן הפכו באותה תקופה לבגדים בייצור עצמי, כדי לגוון את המלתחה.

"הבגדים הנפוצים היו אז חאקי ובגדי עבודה של 'אתא'", אומרת איצקוביץ, "לא הלכנו בשמלות. מקסימום חצאית או סרפאן וחולצה רוסית שרקמנו בעצמנו. גם את התלבושת האחידה של בית הספר תפרנו ורקמנו לבד. חלק מהבגדים נקנו בחנות יד שנייה, אבל חלקם לא התאימו ואמא היתה לוקחת לתופרת לתיקון. כיוון שהייתי חברה ב'נוער העובד', ממילא הגנדור היה אסור, כך שזה לא הפריע".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק  

הקיצוב והיעדרם של מוצרים רבים מהמטבח הביא עימו גם שלל מתכוני צנע וספרי בישול ייעודיים, כמו "מה אבשל במנות צנע" של ליליאן קורנפלד, שיצא ב-1949. בין המתכונים בו, שהצטיינו בעיקר במה שלא היה בהם, אפשר היה למצוא עוגות ללא ביצים, כבד קצוץ ללא כבד וקציצות בשר ללא בשר, לצד מתכונים למרציפן מקוואקר וטיפים להגדלת החמאה בעזרת ג'לטין.

ולסיום, מתכון צנע פופולרי לחציל בטעם כבד. בתיאבון!

חציל בטעם כבד

מרכיבים:
2 חצילים
2 ביצים
2 כפות קמח
בצל גדול
מלח
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
פורסים את החציל לפרוסות דקות, טובלים בבלילה של קמח וביצה אחת ומטגנים. מבשלים את הביצה השנייה, מערבבים את החצילים המטוגנים עם הביצה הקשה, מוסיפים מלח ומגישים.