כבד שומני: טיפולים התנהגותיים וטבעיים

מחלת הכבד השומני שאינה כתוצאה מאלכוהול (NAFLD) הוכרה בשנים האחרונות כנטל רפואי רב משקל. חשיבות המחלה נובעת הן משכיחותה הגבוהה באוכלוסייה הכללית והן מהיותה גורם סיכון משמעותי להתפתחות נזק כבדי, החל בדלקת ועד שחמת, אי ספיקה כבדית וסרטן הכבד. יתרה מכך, ידוע כיום כי NAFLD הינו הביטוי הכבדי של הסינדרום המטבולי. סינדרום זה, משלב סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה והפרעה בשומני הדם, ונחשב לאחד מגורמי הסיכון המוקדמים למחלת לב איסכמית.
שכיחות
NAFLD מוכרת כיום כמחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, עם שכיחות מוערכת של 20-30 אחוז באוכלוסייה הכללית. שכיחות NAFLD בבעלי עודף משקל ושמנים מגיעה ל-70-80 אחוז ובחולי סוכרת מסוג 2 ל-50 אחוז. מדאיגים במיוחד הם הנתונים שמראים כי NAFLD הפכה למחלת הכבד השכיחה ביותר בקרב ילדים. שכיחות NAFLD בקרב ילדים הוערכה ב-2.6 אחוזים לפני עשור ולאחרונה הוערכה בחמישה אחוזים בילדים במשקל תקין. השכיחות גבוהה הרבה יותר בקרב ילדים שמנים ? 38 אחוז ובילדים עם סוכרת סוג 2 עד 48 אחוז. באחד המחקרים הבודדים שבהם נעשתה הערכה של מבנה הכבד (היסטולוגיה) בילדים נמצא כי ל-23 אחוז מהילדים עם כבד שומני יש כבר מצב מתקדם של דלקת, ומתוכם ל-תשעה אחוזים יש צלקת משמעותית או שחמת.
גורמים לכבד שומני
השמנה הינה גורם הסיכון העיקרי ל-NAFLD, אך ישנם גורמים התנהגותיים נוספים כגון דיאטה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית. קיימת הסכמה כי גורמים התנהגותיים מעורבים בהתהוות כבד שומני כשההיבטים החשובים ביותר הם צריכת אנרגיה מופרזת והרכב תזונה לקוי. בנוסף, מחקרים הראו כי אורח חיים הכרוך בישיבה (לדוגמה עבודה במשרד) מהווה גורם סיכון בפני עצמו לכבד שומני.
פעילות גופנית
במחקר שבוצע בישראל על תת מדגם של סקר הבריאות והתזונה הלאומי הראשון מב"ת (350 איש) נמצא כי אנשים שאובחנו כסובלים מ-NAFLD ביצעו פחות פעילות גופנית בשעות הפנאי. ניקוד גבוה יותר של ביצוע פעילות גופנית נמצא בקשר הפוך עם NAFLD ובמיוחד הקשר עם פעילות אנאירובית (אימון התנגדות). אין בממצא זה משום הפתעה, כיוון שמחקרים קודמים הראו כי פעילות גופנית באה לידי ביטוי באופן מיוחד בהפחתת רקמת השומן בבטן (השמנה אבדומינלית - בטנית) שהוכחה כגורם סיכון משמעותי ל-NAFLD. פעילות גופנית עשויה לסייע בטיפול ב-NAFLD גם דרך מנגנונים אחרים. פעילות גופנית, ללא ירידת משקל או שינוי הרכב גוף, משרה רגישות לאינסולין ומשפרת חילוף חומרים של גלוקוז. בנוסף, פעילות גופנית משפרת גם חילוף חומרים של חומצות שומן על ידי השריית פרוקן. פעילות אנאירובית אף מעלה מסת שריר באופן משמעותי יותר מפעילות אירובית. הגדלת מסת שריר מאפשרת ניצול יעיל יותר של גלוקוז ב"עלות" נמוכה יותר של הפרשת אינסולין. בניסוי שהוצג לאחרונה בכנס הכבד האירופאי נבדקה השפעת אימון גופני אנאירובי (אימון התנגדות) של שמונה שבועות על כבד שומני. האימון הפחית את כמות השומן בכבד ושיפר את רמות הגלוקוז בסרום גם ללא ירידת משקל. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על שילוב אימון אנאירובי בסך הפעילות הגופנית המומלצת בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות. אימון התנגדות כולל כל פעילות המפעילה ומחזקת את השריר מהרמת משקולות ועד יוגה. בימים אלה נערך מחקר ביחידת הכבד השומני באיכילוב שבודק השפעת אימון גופני אנאירובי על כבד שומני וכולל אימון מודרך בחדר כושר בליווי מאמן כושר ופיזיולוג ובדיקת אולטרסאונד כבד משוכללת המספקת גם את כמות השומן בכבד.
ויטמין E
ויטמין E הוא ויטמין נוגד חמצון מסיס שומן טבעי הנמצא בפירות ובירקות דוגמת ברוקולי, קיווי וכן באגוזים, בוטנים, שקדים ושמן חמניות. מספר מחקרים קטנים הדגימו יעילות מתן במינון גבוה של ויטמין E (800 יחידות ביום) בהורדת אנזימי כבד ובמניעת נזק כבדי. לאחרונה פורסם מאמר גדול שהראה ירידה משמעותית במדדי נזק כבדי בביופסיה וירידה באנזימי כבד בחולי כבד שומני ללא סוכרת שטופלו בוויטמין E מול אינבו, במעקב שנמשך כשנתיים. מחקר נוסף בילדים ובמתבגרים עם מחלת כבד שומני הראה ירידה בסימני נזק כבדי אך לא הגיע למשמעות סטטיסטית לעומת אינבו. מחקרים קודמים שבדקו יעילות הטיפול בוויטמין E במחלות לבביות ובסוכרת הראו עלייה קטנה בתחלואה ובתמותה בחולים שטופלו ברמות גבוהות של ויטמין E. לכן הטיפול היום אינו מומלץ באופן גורף ואינו מומלץ בחולי סוכרת או בחולים עם שחמת.
חומצות שומן אומגה 3
חומצות שומן אומגה 3 הוכחו כיעילות במניעת מחלות דלקתיות ומחלות לב. בניסוי קליני שנערך לאחרונה והוצג בכנס הכבד האירופאי האחרון נמצא שתוספת של 3 גרם אומגה-3 ביום במשך שנה הפחיתה את כמות השומן בכבד ללא קשר לירידת משקל, אך לא שיפרה צלקת או דלקת בכבד. גם בניסויים קודמים בבני אדם נצפתה תועלת בתוספים של 1-3 גרם שמן דגים ליום בהפחתת השומן הכבדי וכן בהורדת אנזימי כבד. עבודות רבות בבעלי חיים הדגימו כי שמן דגים מסייע לכבד "להיפטר" מעודפי השומן בכבד וכן מסייע בהפחתת הדלקת בכבד. מקורות טובים לחומצות אלה הם דגי מים עמוקים כמו סלמון, בקלה, טונה וסרדינים. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על אכילת דגי מים עמוקים לפחות פעמיים בשבוע למניעת מחלות לב.
גדילן מצוי (Milk thistle)
גדילן מצוי הוא קוץ הצומח בטבע בארץ. הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים והנחקרים ביותר בטיפול במחלות כבד והוא נחקר הן בבעלי חיים והן בבני אדם. הרכיב הפעיל בצמח נקראsilymarin והוא פועל כנוגד חמצון ודלקת וכמעכב את תהליכי התפתחות הצלקת בכבד ומעודד תיקון של הרקמה הכבדית. כמו כן נמצא מועיל בהפחתת תנגודת לאינסולין המהווה את אחד הגורמים העיקריים להתהוות כבד שומני. סילימרין נמצא גם יעיל בהורדת אנזימי כבד. למרות התוצאות המבטיחות אין כרגע המלצה של חברות מקצועיות לחקר מחלות כבד לתת גדילן מצוי באופן גורף לחולי כבד שומני כיוון שדרוש מחקר נוסף ויש לבדוק שאינו מגיב עם תרופות אחרות שנוטל המטופל. יש להתייעץ על נטילת התוסף עם הרופא המטפל.
קפה
קפה הוא חומר טבעי בעל תכונות אנטי חמצוניות חזקות. לאחרונה מתרבים המחקרים המראים ששתיית קפה (במינון של שתיים-שלוש כוסות ביום) קשורה לירידה בסיכון להתפתחות סרטן הכבד, מחלת כבד אלכוהולית ועלייה באנזימי כבד. מחקר בחיות הראה שתוספת קפה (במינון שווה ערך לשתי כוסות ליום), הקטינה בצורה משמעותית את כמות השומן בכבד וכן את כמות הדלקת והנזק הכבדי. במחקר שכלל 245 אנשים (חולי כבד שומני וקבוצת ביקורת) הודגם ששתיית קפה הייתה קשורה לירידה בהשמנה, לירידה בתנגודת לאינסולין ולירידה בסימני נזק כבדי. כיום אין המלצה גורפת לשתיית קפה בחולי כבד שומני, כיוון שדרוש מחקר נוסף.
חומצת מרה (Ursodeoxycholic acid)
זוהי חומצת מרה הנמצאת בריכוז נמוך במלחי המרה בגוף. מתן החומצה משמש כטיפול במחלות כבד של דרכי המרה, לדוגמה שחמת מרתית ראשונית (PBC). לאחרונה נעשה שימוש בחומצת מרה זו לטיפול במחלת הכבד השומני עם תוצאות משתנות. מספר מחקרים לא הראו יעילות של שימוש בתרופה לעומת אינבו. לעומת זאת מחקר אחרון הראה ירידה בסימני דלקת בחולי כבד שומני שטופלו במינון גבוה של חומצת מרה. שילוב של חומצת מרה עם ויטמין E הראה אף הוא יעילות בהורדת סמני דלקת בחולי כבד שומני.
סיכום:
מחלת הכבד השומני על דרגותיה השונות היא מחלה שכיחה ביותר באוכלוסייה בעולם המערבי. בעוד שבעבר המחלה נחשבה למחלה שפירה, היום ידוע שהיא עלולה להתקדם לדלקת, לצלקת, לשחמת, ואף לכשל כבדי ולסרטן כבדי. בנוסף המחלה נמצאה קשורה להתפתחות סוכרת ומחלות לב. היום אין תרופה יעילה המונעת את התקדמות או את התפתחות המחלה, ולכן יש עניין רב בהשפעת תכשירים טבעיים ושינוי הרגלי חיים על התפתחות המחלה. בסקירה הנוכחית סקרנו את המידע הקיים לגבי השפעת התכשירים הטבעיים העיקריים ופעילות גופנית על התקדמות והתפתחות המחלה.
עוד על התמודדות עם מחלות:

פרקינסון: ממשיכים לתפקד למרות הקשיים

מדריך חדש: מכורה לחיים

חמישה כללים להפחתת כולסטרול

הפרעות הליכה: מניעה וטיפול

מבולבלים? יש מה לעשות

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה