כבוד השרה, אין לך בושה?
המכתב האישי הזה מיועד לך, הוד מעלתה מרגוט וולסטרום, שרת החוץ השבדית. קראתי את דבריך הנוקבים באזני תקשורת תבל ומלואה, וזאת בעקבות הפיגועים הרצחניים בפריס.
וכה אמרת גבירתי, ואתרגם את דבריך לעברית: "יש רבים בעולם שעוברים הקצנה, וזה מחזיר אותנו לסיטואציה כמו זו שבמזרח התיכון. שם רואים הפלסטינים שאין להם עתיד. עליהם לקבל את המציאות המייאשת או לפנות לאלימות..." כך אמרת השרה הנכבדה.
גבירתי, במילים אחרות, את מתרצת את האלימות, את הדקירות, את הרציחות ואת ההתקפות של פלסטינים על נשים ועל ילדים ישראליים תמימים, במציאות מייאשת המחייבת אלימות.
גבירתי הלא נחמדה. אזכיר לך נשכחות, ואני מקווה ששבדי יתרגם לך את דבריי. אני רוצה להזכיר לך את ימי מלחמת העולם השנייה, כאשר החיה הנאצית ההיטלרית פרשה את טלפיה על אירופה. מדינתך, ארץ הולדתך, לא רק ששמרה על ניטרליות, כלומר עמדה מנגד כאשר מיליוני בני אדם מובלים למשרפות, אלא שהיסטוריונים מצוטטים בימים אלה, לאחר נבירה במסמכים, כי שבדיה שלך, גבירתי המיניסטרית, סייעה למכונת המלחמה הנאצית.
הבה נחזור לענייננו. במקום שתרכיני ראשך בענווה וגם בבושה, כמו שעושה, בצדק, הקנצלרית הגרמנית הזוכרת את הזוועות שביצעה מולדתה - את מאשימה אותנו ברציחות המתועבות המתרחשות מדי יום בארצנו.
ממליץ לך לקרוא מעט היסטוריה
שוחרת שלום וניטרליות? מרגוט וולסטרום. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של השרה
אחשוף בפנייך מעט היסטוריה: אנחנו צהלנו ורקדנו ברחובות בשנת 1947, בטרם נולדת, כאשר האו"ם החליט לחלק את ארצנו לשני עמים - שלנו, ושל הפלסטינים. ואז קמו עלינו להורגנו גם אלה שאת כרגע מחבקת בחום. ניצחנו. ביקשנו שלום. התוצאה: ירושלים נותרה שבוייה. בית המקדש שלנו שחרב הותיר רק את הכותל המערבי, ונמנעה הגישה שלנו אליו. הסתגלנו, וביקשנו להמשיך את חיינו זה בצידו של זה.
גבירתי שוחרת השלום והניטרליות, אנא הקשיבי להמשך.
במלחמת ששת הימים קמו עלינו שוב להשמידנו ולסלקנו מעל אדמתנו ולהטביענו בים. שוב ניצחנו. ביקשנו שלום. התוצאה: שלושה לאווים מפורסמים. שוב נדחינו. לא נמשיך להלאות אותך, רק נזכיר לך שבמלחמת יום הכיפורים שוב ניסו להשליכנו לים. נטשנו את לבנון שהציקה לנו, ועל כן הסתערנו עליה והיא המשיכה לשלח אלינו מרצחים גם אחרי הנסיגה.
את רוצה לשמוע עוד או שמא עייפת? בבקשה, גבירתי השבדית. נסוגונו מרצועת עזה, הרסנו ישובים שבנינו שם בעמל, גירשנו תושבים יהודיים מבתיהם. והתוצאה: ממשיכים להמטיר עלינו מאז אש וצלמוות.
את רוצה עוד? כל ניסיון שלנו להגיע לפשרה נתקל בחומת ברזל. אלה הן עובדות, גבירתי. לא צריך להיות שמאלן או ימינן. זו ההיסטוריה במיטבה או החולנית שלנו.
ואת באה אלינו בטענות? את מקשרת את הטרגדיה הזו שלנו עם המטורפים הרוצחים? האם השכלתך עד כדי כך ירודה? או שמא את ממשיכה לנקוט בניטרליות השבדית הנלוזה של המלחמה ההיא הגדולה?
אני ממליץ לך לקרוא מעט ספרי היסטוריה, אפילו בשפה השבדית, ואחר כך להתנצל בנאום פומבי. חוששני, לדאבון הלב, שדבריי לא יגיעו לאוזניך, שהרי אינני יודע כיצד להגיע למחוזות ליבך. אבל אולי חיבוק נוסף עם אבו מאזן כפי שהדגמת יחזיר לך את החיוך הנלוז על שפתיך. בושי והיכלמי, בורה זהובת שיער.
פניות לגדעון רייכר - [email protected]
גם אתם התרגזתם? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
כל מילה בסלע!!
אני מניח,שתוכן המאמר החשוב של מר רייכר, לא יגיע לאזניה או לעיניה של שרת החוץ השבדית וגם לא לאיש מאזרחי שבדיה "הנאורים" - וחבל מאוד שכך הם פני הדברים.אם מטרתו של מר רייכר היתה לזעזע את אמו...
אני מניח,שתוכן המאמר החשוב של מר רייכר, לא יגיע לאזניה או לעיניה של שרת החוץ השבדית וגם לא לאיש מאזרחי שבדיה "הנאורים" - וחבל מאוד שכך הם פני הדברים.אם מטרתו של מר רייכר היתה לזעזע את אמות הסיפים בשבדיה - זה לא יקרה .אותי ושכמותי בישראל לא צריך לשכנע שההיסטוריה על פי שרת החוץ השבדית מעוותת ושקרית.אני מקווה,שממשלת ישראל והעומד בראשה,ימשיכו בקו הסברה תקיף וענייני בכל הזדמנות ומעל כל במה תקשורתית בעולם,בכדי לדחות בשאט נפש את דבריה הנלוזים,השקריים והמעוותים של שרת החוץ השבדית.