כיום הקריירה בראש מעייני

גיל: 80.

מקום מגורים: ירושלים.

מצב משפחתי: אלמנה, אם לבת וסבתא לנכדה.

מקצוע בעבר: אני בוגרת הגימנסיה העברית בירושלים. בתחילת שנות ה-50 למדתי אמנות בלונדון, ב"סנט מרטין סקול אוף ארט", ומאז עסקתי כל חיי באמנות. כל זאת בצמוד לתנודות שתבעה הקריירה של בעלי, יהודה הורם ז"ל, שהיה שגריר ישראל בכמה מדינות. חיינו ביוון ואחר כך בפריז. ב-1969 נסענו לדרום קוריאה. בהמשך חייתי כמעט שנה לבד בפריז, בעקבות מלגה שקיבלתי. בתי היתה אז בצבא, בעלי עבד ואני נורא נהניתי. אחר כך חיינו גם בניו יורק ובפינלנד.

שתי הארצות שהשאירו בי את החותם המשמעותי ביותר מבחינה תרבותית ואמנותית היו דרום קוריאה ופינלנד, שהן שני הפכים. בדרום קוריאה למדתי על בודהיזם, למדתי קליגרפיה והתחלתי לעשות יוגה, שאני מתרגלת עד היום והיא אחד הדברים שמתחזקים אותי. פינלנד היא ההיפך הגמור. הלובן, הקור, השקט, הריחוק של האנשים, וגם זה השפיע עלי מבחינה אמנותית. התחלתי לצייר יותר בלבן ואפור, ציירתי יערות ושלג.

אבל הנסיעות גם קטעו את הקריירה שלי כאן. לפניהן הייתי מעורבת בסצינה האמנותית בארץ וכשחזרנו לכאן כשבעלי יצא לפנסיה, הייתי צריכה למצוא את מקומי מחדש. עם הזמן חזרתי לעניינים ואפילו שימשתי כיו"ר אגודת הציירים בירושלים, האישה הראשונה בתפקיד. בנוסף השתתפתי בפרויקט אמנותי-ציבורי של פיסול בגרוטאות ביחד עם האמנית מגדלנה חפץ, ובירושלים מוצבים כמה פסלים שלנו. בתחילת שנות ה-90 התחלתי לעבוד בסדנת ההדפס הירושלמית, ובמהלך השנים עבדתי גם בקרמיקה ויצרתי קירות קרמיקה במוסדות שונים. עם השנים הצגתי בתערוכות יחיד והשתתפתי בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.

עיסוקים: כיום הקריירה שלי היא בראש מעייני ולמרות שעושה רושם שאני בגיל מופלג, עלי זה לא עושה רושם. אני מרגישה צעירה ואחראית לכל דבר שקורה לי. אני גם לא מסתירה את הגיל, אני חושבת שזה רק מפריע. נכון שאם אגיד את גילי האמיתי בראיון עבודה זו תהיה בעיה, למרות שיש הרבה מאוד עבודות שהגיל לא רלוונטי לגביהן. אני מרגישה שהגיל רק עזר לי, קידם אותי. אני במקום אחר מאשר לפני ארבעים שנה, ואני לא בטוחה שהייתי רוצה לחזור אחורה.


גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל:
[email protected]