כך נשמור על חשיבה צעירה

אחד הדברים העיקריים שממנו חרדים בני ה-50 פלוס הוא אובדן היכולת השכלית. אובדן אותו מרכיב באישיותם שעושה אותם למי שהם. חרדה זאת מתגברת בכל פעם שאדם מבחין ששכח שם ששמע רק לפני שעה קלה או בכל פעם שהוא מוצא את עצמו במטבח ביתו ותוהה מדוע נכנס לשם. שכחה אקראית שכזאת היא נורמלית ומתרחשת גם בגילים צעירים יותר, אלא שאז לא הבחנו בכך, לא ייחסנו לכך חשיבות, ואילו היום, בגיל מבוגר, אנו חוששים כי אלו סימנים לתהליך שילך ויתגבר עם הגיל, ושבסופו נמצא את עצמנו בוהים אבודים, נטולי כלי חשיבה בסיסיים ובעיקר נטולי זיכרון. בקיצור דמנטים. בתשתית כל פעילויות החשיבה עומד הזיכרון. ללא זיכרון לא ניתן להתמצא בעולם, ללא זיכרון לא ניתן להסיק מסקנות, ללא זיכרון לא ניתן לתכנן, להכיר, ללמוד, לדעת. ללא הזיכרון לא ניתן לשמר את התחושה הייחודית של ה"אני", לא ניתן לשמר את הזהות העצמית. האם דינו של הזיכרון להתבלות, להיחלש ולהיעלם? אנו עדים לתהליכים כאלה בקרב חלק מהאנשים המבוגרים, אך האם אלה תהליכים הכרחיים, או אולי ניתן למנוע אותם? לנסיגה הקוגניטיבית יש לעתים קרובות סיבות גופניות: תזונה בלתי מאוזנת, חוסר בפעילות גופנית, מצב רוח ירוד ופגיעות ראש העלולים לעורר או להאיץ תהליכי ירידה קוגניטיבית. אך רוב בני האדם אינם חולים, ועל כן אין סיבה שנוותר על היכולות שלנו רק משום שהתבגרנו בכמה שנים. המוח, כמו כל איבר בגוף, עובר עם השנים תהליכים. תאים ישנים מתים, חלק מהקשרים בין התאים נחלש, אך במקביל מראה המחקר בן זמננו כי הפעילות המוחית מתפתחת באופן מתמיד וכי קישורים חדשים נוצרים בכל פעם שלומדים משהו חדש. גופנו מזדקן, אך חשיבתנו לא בהכרח מזדקנת. להיפך. עם הגיל החשיבה מקבלת איכויות מיוחדות שאותן הייתה חסרה בצעירותנו.


מחקרים לא מעטים מראים כי אמנם בעבור רוב בני האדם החשיבה יורדת עם הגיל בהיבט של מהירות התגובה, אך מצד שני היכולת להסיק מסקנות ולזהות את השלם מתוך חלקיו משתפרת ועולה עם הגיל. טענה זאת מבוססת על העובדה שהגודל והעוצמה של המוח רחבים בהרבה ממה שנדרש לאדם לצורך ביצוע כל הפעולות הפיזיות ופעולות המחשבה שלהן הוא נזקק במהלך חיו. במוח מעל ל-100 מיליארד תאים. רק חלק קטן ממספר עצום זה נמצא בשימוש. פער זה נקרא "הרזרבה המוחית". העובדה כי לכל בני האדם רזרבה מוחית עצומה מאפשרת להוסיף וללמוד ולהרחיב את היכולות השכליות בכל גיל. מהי חשיבה אם לא היכולת לקשר בין מושגים, רעיונות, בני אדם, חוויות הווה ועבר ועוד? הפעילות המרכזית של המוח היא קישוריות - במבט על הקורטקס, קליפת המוח שבה מתבצעות הפעולות הגבוהות של החשיבה, אנו מזהים כי האזורים האחראים על קליטת המידע (ראייה, שמיעה וכו') והפעלת התגובה (אזורים מוטוריים) קטנים בהרבה מהאזורים המשמשים לקישוריות (אסוציאציה). מכאן שמאמץ מתמיד ללמוד, להרחיב, לחדש, יוצר מעגלי קישוריות חדשים המשתמשים בחלקים נרחבים יותר ויותר מהרזרבה המוחית, ומכאן מצמצמים את הביטוי ההתנהגותי של ההזדקנות הפיזית. מחקרים לגבי יעילות האימון המוחי בקרב בני אדם בריאים בגילים מתקדמים מראים כי לכל סוגי האימון יש אפקט גדול, אך חשוב מכך - אפקט הנשמר לאורך שנים. הסכמה כללית זאת לגבי הצורך בהפעלה תמידית של המוח בכדי למנוע נסיגה קוגניטיבית חלה על מכלול הפעולות הקוגניטיביות. מכלול זה מורכב משני סוגי פעילות: אימון ולמידה. אימון, כלומר שיפור יכולות קיימות. בתחום הקוגניטיבי הכוונה לקשב, לריכוז ולזיכרון. למידה, כלומר הרחבה ליכולות חדשות או מחודשות. בתחום הקוגניטיבי הכוונה להגמשת המחשבה, להרחבת תחומי החשיבה, ליצירתיות, לכישורי תקשורת, לדמיון ועוד. פרטים נוספים על אימון ולמידה קוגניטיביים תוכלו למצוא באתר של בריינספא:
brainspa.co.il
הכותב הוא ראש צוות הפיתוח של שיטת בריינספא ומנכ"ל החברה, לשעבר מנהל התיכון למדעים ולאמנויות, מומחה לחינוך מחוננים
עוד על אימון המוח ושיפור הזיכרון:

עם הפלייסטיישן בא הזיכרון

הטרנד העולמי: אימוני כושר למוח

אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי

איך לבנות עתודות קוגניטיביות

חדר כושר למוח: תכנית האימון לתאים האפורים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום הפרעות זיכרון, הפרעות קוגניטיביות