כל החברים שהיו לי: איפה הם?

פגישת מחזור היא הרבה יותר משמפניה זולה, סושי ומפגש מביך עם מלכת הכיתה לשעבר. מצאתם תירוץ המתאים לכנס את החברים מהעבר? 25 שנה מסיום בית הספר היסודי? עשור לבה"ד 1? 30 שנה מאז מחנה הקיץ הבלתי נשכח של הצופים? הסיבה לא באמת משנה, זו בעיקר השמלה. אבל לזה עוד נגיע בכתבות הבאות.
לפני הכל חשוב לזכור כי המפגש אינו מסתכם בצוות היוזם שהניע את המהלך. כדי שהמפגש יהיה מוצלח הוא צריך לכלול רוב מוחלט של אותה הקבוצה. על המארגנים מוטלת משימה כבדת משקל: לאתר את החברים מפעם. "לקחנו תמונת מחזור של סיום קורס הקצינים, והתחלנו בלסמן את החבר'ה שאנחנו עדיין בקשר איתם, פחות או יותר", מספר יעקב, שמארגן בימים אלו מפגש מחזור של סוף קורס הקצינים של – לפני ארבעים שנה. "אנחנו שלושה מארגנים, וכל אחד פנה למי שהוא מכיר. שלחנו לאנשים במייל את התמונה, וביקשנו מהם לראות אם הם מזהים עוד חבר'ה. אנשים עיברתו את השמות, עזבו את הארץ, הלכו לעולמם. זאת לא משימה קלה. אנחנו עובדים עליה חודשיים, ועדיין יש לנו שישה קצינים אבודים".
רשת האינטרנט נרתמת למשימה
פייסבוק תבוא להושיט עזרה. צילום: shutterstock
"את הגברים קל יותר למצוא", מסבירה מיכל ואקנין, המנהלת את קהילת חיפוש קרובים במוטק'ה. קל לאתר את הגברים בעיקר כי הם שומרים על אותו שם משפחה. "השלב הראשון הוא מאגר הטלפונים של בזק", אומרת ואקנין. ואקנין צודקת, חיפוש מהיר ב-144 (בשירות הטלפוני או האינטרנטי) יעזור למצוא את אותם בחורים.
באם מדובר בחבר'ה צעירים יותר, או לפחות צעירים ברוחם, כדאי במקביל לשירות הוותיק לפנות גם לרשתות החברתיות. במאגר בזק בטח יופיעו עשרות אנשים ששמם שלמה כהן, בפייסבוק החיפוש יציג את אותו השלמה, אולי נטול בלורית, עם תמונה. חבריי ילדות יודעים לזהות את המבט של חבריהם לספסל הלימודים או לנשק.
כשהחיפוש מסתבך כדאי להפעיל את כל אמצעי האינטרנט העומדים לרשותכם. מחיפוש בגוגל, דרך רשתות חברתיות נוספות. לדברי ואקנין, חשוב לשמור על ראש פתוח ולמצוא פתרונות מתאימים לכל חיפוש. "באם מדובר ביוצאי צפון אפריקה, למשל, כדאי לנסות ולבדוק גם ברשתות חברתיות ייעודיות, רובן בשפה הצרפתית", היא אומרת ומציגה שלל הצלחות שלה בעזרת המקבילה הצרפתית לאתר המיתולוגי "חבר'ה".
הרבה לפני הפייסבוק פעלו קהילות חברתיות ייעודיות, כמו חבר'ה, שעזר למשתמש לשבץ את עצמו על פי קבוצות חברתיות – בית ספר, תנועת נוער, צבא, אוניברסיטה, מקום עבודה – ולהיות בקשר עם חבריו מאותה התקופה. שווה לחפש גם פה.
גם במוטק'ה תוכלו ליצור עמוד אירוע ואפילו להקים קבוצה, דרכה ובאמצעותה תוכלו לנסות לאתר את החברים החסרים.
כיצד לפתוח קבוצה במוטק'ה? המדריך
איפה הן הבחורות ההן?!
המשימה: לוודא שלא יישארו כיסאות ריקים. צילום: shutterstock
אם לאתר גברים זה עסק פשוט יותר, במקרה של הנשים מדובר בתהליך מורכב יותר, בעיקר בשל שינוי שם המשפחה. "יש נשים שבוחרות לציין את שם הנעורים שלהן בפייסבוק בדיוק מסיבה זו – שיהיה קל לאתר אותן", מציינת ואקנין. אבל אם נודה על האמת חלק נכבד מהנשים הנשואות לא חושבות על כך ומאמצות לחלוטין את שם המשפחה של הבעל. מי שלא נמצא איתן בקשר שוטף יתקשה לאתר אותן בקלות.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות? בשלב ראשון כדאי להפיץ את הבשורה בדרך המסורתית: מפה לאוזן. חברי הוועדה המארגנת צריכים להפוך כל אחד מהחברים שכבר נמצאו לסוכן איתור בעצמו. בדיוק כמו פעם - בילדות, בצבא, במקום עבודה או בתנועה – גם כיום אנשים מקובצים בחבורות. ייתכן שככל שהתבגרתם שורות החבורה הידלדלו, אבל הגדלת מושא החיפושים בקרב יותר ויותר חבורות, הקשורות זו לזו, מגדילה את הסיכוי למצוא את אותה גברת שהחליפה שם משפחה ואולי גם מקום מגורים, או לעיתים כבר חיה מעבר לים.
עוד נחזור להפצת הבשורה, אבל עוד קודם כדאי לנצל עד תום את האמצעים המסורתיים. באם ההורים של החברים ה"נעדרים" עוד עמנו אפשר להיעזר בהם. לעתים אנשים בגילאים מתקדמים נשארים, מכוח ההרגל, לגור באותו בית. אפשר לאתר את מספר הטלפון בקלות, או אפילו לקפוץ ולבקר – מצווה כפולה ומכופלה. מציאת ההורים או במקרים אחרים אחים קטנים או גדולים תעזור במציאת החברה החסרה.
ואקנין ממליצה לא רק לשחזר את הקשר באמצעות קרובי משפחה, אלא גם לבצע חיפוש רחב ועמוק יותר ברשתות החברתיות. "צריך להיכנס בפייסבוק לרשימות החברים של החברים שכבר אותרו ולחפש בהן את החסרים". אם מקדישים מספיק זמן אפשר לאתר כל אדם, בהנחה שיש לו חשבון פייסבוק, דרך רשימות חברים של חברים של חברים של חברים. לדברי ואקנין, רק צריך למצוא קצה חוט, חצי רמז והפייסבוק הוא כלי עבודה נהדר.
מדינה קטנה עם רשת חברתית גדולה
אל תהססו לפרסם מודעות בפורומים רלוונטיים. הצנחנים מחפשים חברים
הפייסבוק, ובכלל רשתות חברתיות, הוא מקום טוב לא רק לאתר אנשים מהעבר דרך רשימות החברים, אלא גם דרך הפצת הבשורה. אתם מארגנים פגישת מחזור ועדיין לא סיימתם לאתר את כל החבר'ה? פרסמו פוסט בפייסבוק ובקשו מהחבר'ה שאותרו, מבני משפחותיהם, מחברים חדשים ובכלל ממי שרק יכול לשתף את הפוסט. אנחנו מדינה קטנה שיתוף נכון יעשה את העבודה.
אל תפרסמו פוסט יבש ומשעמם, צרפו סיפור מעניין שימשוך את תשומת הלב וידרוש לחיצה על כפתור ה-share. הוסיפו תמונה מרגשת, תבקשו לתייג את כל החברים בתמונת המחזור הישנה. ככל שתתאמצו להוסיף תוכן למאמצי החיפוש – כך יגיעו המאמצים למחוזות רחוקים יותר ולתוצאות הרצויות.
באופן כללי, תוכן טוב יכול לעזור. אם לאחד מהחברים יש זמן פנוי נסו למנות אותו לאיש התקשורת שלכם ולאתגר את אחת מתכניות הטלוויזיה והרדיו. בתקשורת שלל תכניות המחפשות תכנים מעניינים ונטולים אינטרסים מסחריים. הופעה בתוכנית בוקר, למשל, עם הסיפור על ה"פעולה שלא סופרה" או ה"מורה ששינתה את חיינו" תעזור לכם להגדיל את הסיכוי לאתר את החברים והחברות להשלמת המשימה.
בהנחה שאת הכספים אתם מייעדים למסיבה עצמה, וחבל לכם לבזבז אותם על חוקר פרטי שיאתר את אחרוני החברים, תוכלו גם לפרסם מודעה באחד העיתונים. אנחנו ממליצים דווקא על עיתון מקומי, שם התפוצה אמנם קטנה יותר – אך ממוקדת יותר וזולה בהרבה. ניתן לפרסם גם בעיתון ייעודי לתחום העניין שלכם. למשל ב"תמיד תותחן", אם אתם מחפשים תותחנים, או ב"הד החינוך", אם אתם מחפשים גננות.
שבעת שלבי החיפוש – בהצלחה
עכשיו אתם מוכנים לשמפניה. צילום: shutterstock
1. התחילו ברשימה המקורית של החברים שאותם אתם מחפשים – תמונה או רשימה כתובה.
2. אתרו את מי שקל לאתר, והיעזרו בו לאתר חברים נוספים.
3. השתמשו בדפי זהב וברשתות החברתיות – פייסבוק, מוטק'ה – כדי לחפש חברים נוספים.
4. השתמשו ברשתות החברתיות כדי לפרסם את האירוע ולעורר את זיכרונם של אנשים נוספים.
5. פנו להורים ולאחים של האנשים שאותם אתם מחפשים, לעיתים קל יותר לחפש אותם.
6. אם יש לכם סיפור מעניין – נסו להגיע לתקשורת.
7. פרסמו מודעה מטעמכם בעיתון מקומי רלוונטי.
הצטרפו לקהילת מפגשים חברתיים של מוטק'ה
יותר טוב בשניים: איך לעשות חברים חדשים בגיל מבוגר
הצטרפו לקהילת חיפוש קרובים של מוטק'ה
בטח גם אתם שאלתם את עצמכם לא פעם למה בכלל מתחפשים בפורים? מאיפה הגיע המנהג? אחת ההשערות היא שאסתר המלכה לא...
צילום: Shutterstock
הכול כבר נאמר על הכרויות באינטרנט. שההיצע הרב מבלבל ויוצר זילות, שקל מאוד "לקנות" שקרים...
כתבה מעניינת ועשויה לעזור למי שמנסה לארגן ארוע של מפגש חברים לאחר שעברו כמה עשורים. עקבתי אחר ארוע כזה שאירגנה בתי המתקרבת לגיל 40. היא החליטה לערוך מפגש של שיכבת בוגרי תיכון בהרצ...
כתבה מעניינת ועשויה לעזור למי שמנסה לארגן ארוע של מפגש חברים לאחר שעברו כמה עשורים. עקבתי אחר ארוע כזה שאירגנה בתי המתקרבת לגיל 40. היא החליטה לערוך מפגש של שיכבת בוגרי תיכון בהרצליה. בעבודת נמלים הצליחה לעלות על כתובותיהם של רבים מהתלמידים רתמה לעזרתה שני תלמידים ויחד ערכו מיפוי בפייסבוק בספרי הטלפון ובחבר מכיר חבר. . הם אירגנו אולם והתחייבו להופעת 200 חברים. אולם הסתבר שחלק מהחברים לא התלהב מהמםגש ואז עלה בראשה של בתי שאם תגייס לעזרה את הקומיקאית עדי אשכנזי שהייתה חברתה לכיתה אולי תצליח היא במה שאחרים ניכשלו. וכאן חלה הפתעה למארגנים. עדי בעלת חברת הפקות הציעה שהמפגש יוקלט וישודר באחד הימים בטלויזיה והיא נוטלת על עצמה את ההתחייבות למקומות החסרים. כניראה והידיעה על הקלטת המפגש עזרה ואכן הגיעו למפגש כמאתיים בוגרים. ההפתעה הייתה שהגיעו חברים במיוחד למפגש מלונדון ומארה"ב. . בתי סיפרה שהיה ערב פיצוץ וכולם נהנו. נערים שניפגשו לאחר 22 שנים
לשמוע את קולו של הזמן החוצב ריטוטי התרפקות על יפעת ילדות - הרי זו שמחה אין דומה לה.