כל מה שרציתם לדעת על סל התרופות החדש

ועדת סל הבריאות החליטה להכניס לסל התרופות לשנת 2008 90 תרופות וטכנולוגיות בעלות של 450 מיליון שקלים. עם זאת, עד לאישור הסל על ידי הממשלה ההפגנות נמשכות, והטענות נגד החלטות הוועדה נשמעות מכל עבר. המשמעות המיידית היא כי 160 אלף חולים יוכלו לקבל תוך שבועיים תרופות למחלתם ללא תוספת תשלום. מדווח דה מרקר "אני מתנצל בפני כל האנשים שהתרופה שציפו לה לא נכנסה השנה לסל", אמר פרופ' פיינרו, יו"ר ועדת הסל, במסיבת העיתונאים בה מסר לשר הבריאות את רשימת התרופות המומלצות להכללה בסל לשנת 2008. "התחלנו עם 500 טכנולוגיות המועמדות לסל, אך גם לאחר שצמצמנו את הרשימה ל-120 החיוניות ביותר, עדיין נשארנו עם תרופות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל - פי 3 מתקציב הסל. בשלב הזה הפסקתי לישון בלילות, כי הבנתי שכל החלטה שלנו להכניס תרופה פירושה שחולים אחרים לא יקבלו את התרופה שהם מצפים לה". רשימת התרופות שיכללו השנה בסל עומדת בעיקר בסימן של שימת דגש על תרופות משפרות איכות חיים. ההחלטה הדרמטית ביותר שקיבלה הוועדה היתה להכניס לסל את כל תרופות הכאב החדישות בעלות חסרת תקדים של 50 מיליון שקל - יותר מ-10% מתקציב הסל. בנוסף נכנסה תרופת EMEND למניעת בחילות והקאה בקרב חולי סרטן עבור 6,900 חולים בתקציב של 20 מיליון שקל. תרופה משמעותית נוספת שנכנסה לסל היא ELAPRASE לטיפול במחלה היתומה סינדרום האנטר בה חולים בסך הכל שלושה ילדים בישראל. עלות הטיפול בכל אחד מהם 1.8 מיליון שקל בשנה, והתרופה נכנסה בעלות מימון של 5.5 מיליון שקל. עם זאת חברי הוועדה התרעמו על כך שטרם חוקק בישראל חוק מחלות יתומות וטענו כי יש למצוא תקציב נפרד למימון הטיפולים בהן.


המאוכזבים הגדולים הם חולי סרטן המעי הגס שהתרופה לטיפול בה, ארביטוקס, לא נכנסה לסל, למרות שדורגה במקום הראשון על ידי האיגוד האונקולוגי. חברי הוועדה סברו שקיימות תרופות אחרות, ביניהן אונקולוגיות, שמראות יחס טוב יותר של עלות מול תועלת לעומת הארביטוקס והחליטו להשאירה מחוץ לסל לאחר התלבטות קשה. עם זאת נכנסו תרופות רבות אחרות לטיפול במחלת הסרטן, כגון גליבק לטיפול בסוגים שונים של לוקמיה, תרופות לטיפול בסרטן השד כגון ארימידקס, גמזר, וטקסוטר, דוקסיל לטיפול בסרטן השחלה, טמודל לטיפול בגידולי מוח ועוד. בנוסף נכנסו לסל תרופות לטיפול באסטמה, דיכאון, סוכרת, הפטיטיס בי, פסוריאזיס, אי ספיקת לב ועוד. 160 אלף חולים יהנו מהתרופות שהוחלט להוסיף לסל. לעומת זאת, כ-300 אלף חולים ייאלצו להמתין לוועדות הסל הבאות, לאחר שהתרופה שהם זקוקים לה לא נכנסה השנה לסל. להלן רשימת הטכנולוגיות הרפואיות המלאה והסופית שהפורום ממליץ להוסיף לסל, הכוללת גם נימוקים.
לרשימת הטכנולוגיות הרפואיות
[u]לחץ כאן [/u]

להלן סכומים עבור כל אחד מהתחומים הרפואיים לפי סדר א-ב:


(באדיבות אתר refua.info - רשת רפואה לציבור) [u]
ההתנגדויות להחלטות הוועדה
[/u]
ועד האיגוד הישראלי לאונקולוגיה: משרד הבריאות מרמה את החולים
ועד האיגוד הישראלי לאונקולוגיה מאשים את ועדת סל התרופות בכך שהכניסה כביכול תרופות חדשות לסל הבריאות, בשעה שהחולים כבר מקבלים אותן שנים. ועדת הסל העריכה את עלותן של תרופות אלו כגון: גמזר, פי.סי.טי ומעכבי ארומטז, ותרופות נוספות בתחומים נוספים אחרים בסך של כ-80 מיליון שקל. מדווח nfc עוד קובע האיגוד, כי מספרי החולים הנזקקים לתרופות האונקולוגיות שנכנסו לסל נופחו מעבר לכל פרופורציה, וכי מדובר למעשה בזריית חול בעיני הציבור. בישיבה סוערת שהתקיימה (יום ד', 27.2.08) במשרדי ההסתדרות הרפואית אמרו האונקולוגים כי ועדת הסל ביקשה מהם להמליץ על התרופות האונקולוגיות שייכנסו לסל ולאחר מכן אף התבקשו לצמצם את הרשימה למינימום הנדרש. 18 מנהלי מחלקות ואונקולוגים בכירים השקיעו זמן רב במלאכה ותיעדפו שוב ושוב את הרשימה כדי להגיע לרשימה החיונית ביותר. לבסוף הוועדה התעלמה מהמלצותיהם. לדבריהם, מאז הקמת ועדת הסל ב-1998 עוד לא נשמע שהוועדה מבטלת המלצות של איגוד מקצועי. האונקולוגים ציינו כי נעשתה רמייה בכך שהובטח לחולים שתרופות שיוצאו מהביטוחים המשלימים ייכנסו לסל התרופות, דבר שלא קרה לבסוף. לדבריהם, קופות החולים ניצחו: לסל התרופות נכנסו תרופות זולות למספר מועט של חולים. חלק מהתרופות כאמור כבר ניתן מזמן לחולים. האיגוד האונקולוגי מתח ביקורת על הכוונה להעביר השנה יותר תרופות לאיכות חיים על חשבון תרופות מצילות חיים, ואמר כי הציבור בישראל מבין כי תרופות מצילות חיים חייבות לבוא במקום ראשון. בתגובה על מהלך ועדת הסל הודיע ועד האיגוד האונקולוגי כי הוא מתפטר מהמועצה הלאומית לאונקולוגיה, וכי לא יעביר עוד למשרד הבריאות רשימת תרופות מומלצת. האיגוד האונקולוגי וראשי הר"י (הסתדרות רפואית ישראל) הודיעו עוד כי יפנו במכתב לפרופ' פיינרו ובו ידרשו הסברים על הכנסת תרופות קיימות בסל ועל ניפוח מספרי החולים. כמו כן הוחלט לפנות במכתב לראש הממשלה ולשרי הבריאות והאוצר.
הרופאים זועמים: "הכניסו לסל את התרופות הזולות"
אחד העקרונות שהנחו את חברי ועדת הסל השנה היה לנסות ולתת לכל קבוצת חולים לפחות תרופה אחת שמשפרת את הטיפול במחלה. כמו בכל שנה אחת הקבוצות שקיבלו את מספר התרופות הרב ביותר בעלות הגבוהה ביותר הם חולי הסרטן. תרופות אונקולוגיות נכנסו השנה ל-17 התוויות שונות ובנוסף נכנס טיפול שנועד למנוע בחילות בחולי סרטן המקבלים כימותרפיה. מדווח ynet למרות זאת, תרופות רבות שהומלצו על ידי המועצה הלאומית לאונקולוגיה כתרופות החשובות ביותר נשארו מחוץ לסל. למעשה, שבע תרופות מתוך רשימה בת 13 תרופות שהגישו האונקולוגים נשארו בחוץ, כאשר הבולטת מביניהן היא הארביטוקס לטיפול בסרטן המעי הגס, שהוצגה על ידי האונקולוגים כתרופה החשובה ביותר. תרופות אחרות שנשארו בחוץ הן האווסטין והטרסבה לסרטן ריאה, נקסבר לסרטן כבד, טייקרב לסרטן שד ועוד. ראשי האיגוד האונקולוגי ומנהלי מחלקות אונקולוגיות יתכנסו ביום ד' ב-14:15 לכנס חירום שייערך במשרדי הסתדרות הרופאים, על מנת לדון במשמעות היעדרן של תרופות מצילות חיים בסל. הופעת חברי המועצה הלאומית לאונקולוגיה מול חברי ועדת הסל לפני כשבועיים היתה מתוחה במיוחד. חברי הוועדה ביקשו לשמוע הסברים מדוע החליטו לדרג את התרופות כפי שדירגו אולם הרגישו שלא קיבלו מענה מספיק. יותר מחבר ועדה אחד ציין שהאונקולוגים הציגו את הרשימה שלהם בבחינת "כזה ראה וקדש" וציפו שחברי הוועדה יכניסו את כל התרופות שהומלצו על ידם, בלי ערעורים. אליעזר רובינזון, יו"ר המועצה הלאומית לאונקולוגיה ויו"ר האגודה למלחמה בסרטן, פנה לשר הבריאות בבקשה לקיים הבטחה שנתן ולפיה הוצאת התרופות האונקולוגיות מהביטוחים המשלימים של מכבי והכללית (עליה הוחלט בוועדת הכספים) לא תשפיע על חולי הסרטן שימשיכו לקבל את התרופות להן הם זקוקים באמצעות הסל הציבורי. "זה מאד עצוב", אמר, "אין לי מושג למה החליטה הוועדה את מה שהחליטה. חבל שחברי הוועדה לא שוכנעו על ידי הטיעונים שלנו". עוד אמר רובינזון: "החלטה זו תגזור את דינם של חולים רבים שלא יוכלו לממן את הטיפול ויקלעו למצוקה קשה ומיותרת". ד"ר יורם כהן, יו"ר האיגוד האונקולוגי ומנהל מחלקה אונקולוגית בסורוקה: "מה שהם עשו היה להכניס את התרופות הפחות יקרות. למרבה הצער, חלק מהתרופות הדומיננטיות לסרטן לא אושרו ואנחנו מצרים על כך. חולי הסרטן נותרים קרחים מכאן ומכאן. הם לא יכולים לקבל את התרופות מהמדינה או מהביטוח המשלים". פרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב: "מפתיע שהתרופה ארביטוקס שהומלצה כחשובה על ידי 14 מנהלי מחלקות אונקולוגיות לא נכנסה. עשו מאיתנו פלסטר". עוד אמר בהתייחס לרשימת התרופות שנכללו בסל: "זה נראה שנכנסו המון התוויות חדשות, אבל כשמסתכלים לעומק הרשימה לא רואים את החידושים. יש תרופות שמעט מאד חולים ייהנו מהן. התוויות שיש בהן יותר מילים ממספר החולים. כלפי חוץ זה נראה פנטסטי, אבל הכניסו דברים שמשתמשים בהם כבר שנים. זה לעשות צחוק מהעבודה. זה מימוש במילים של סל ישן שבפועל כבר קיים וניתן".
ההסתדרות הרפואית: חולי סרטן עומדים כעת בפני שוקת שבורה
ד"ר יורם בלשר, יושב ראש ההסתדרות הרפואית, בירך על סיום עבודתה של ועדת סל התרופות, אך ציין כי ברשימה חסרות תרופות חיוניות ומהותיות. מדווח ynet לדבריו, "חולי סרטן עומדים כעת בפני שוקת שבורה, לאחר שהכנסת ביטלה את קבלת התרופות החיוניות, במסגרת הביטוחים המשלימים, תוך כוונה שיינתנו במסגרת הסל, אך בסופו של דבר הן לא נכללו בו".
חולי האסטמה כועסים: תרופה חשובה לא הוכנסה לסל
בעקבות פירסום הרכב סל התרופות לשנת 2008, הביעו חולי אסטמה כעס על כך שהתרופה "סינגולייר" לטיפול באסטמה במבוגרים, לא נכנסה לסל. מדווח ynet איילת וולף, מנכ"לית עמותת "לנשום", אמרה כי "מדובר ביריקה בפרצופם של חולי האסטמה". לדבריה, "הוועדה התעלמה לחלוטין מסנגולייר, שהיא תרופה מרכזית לה ממתינים מאות אלפי חולי אסטמה בישראל". יש לציין, כי הוועדה הכניסה שתי תרופות אחרות למחלת האסטמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
חולי סכרת נעורים זועמים: לבדוק שיקולים זרים להחלטה לא לכלול את טכנולוגית הסנסורים
אחת הטכנולוגיות בעדיפות הגבוהה ביותר שהיוותה תקווה לחולי סוכרת נעורים ילדים ומבוגרים, הסובלים מאירועי היפוגליקמיה בלתי מודעים ומסכני חיים, לא נכללה באופן מפתיע בסל הבריאות. לאגודה לסוכרת נעורים נודע כי ההתנגדות להכללת הסנסורים היא בשל העובדה שהיא תגרום כביכול לתוספת עלויות לקופה"ח, מעבר למה שנמסר בתחשיבים שהוגשו לועדת הסל. שולמית נוס, יו"ר האגודה לסוכרת נעורים בישראל: "משאבות האינסולין קיימות בסל הבריאות משנת 2000 ואילו טכנולוגיית הסנסורים שהינה חכמה, מתקדמת ומומלצת ע"י בכירי המומחים, הוגשה השנה לסל ונדחתה באופן לא ברור. הטכנולוגיה מיועדת לקבוצה של 50 חולי סוכרת נעורים, ילדים ומבוגרים כאחד, עם אירועי היפוגליקמיה קשים, המסכנת את חייהם, הוגדרה כמצילת חיים עבורם וכך גם הוגשה לסל. למעלה ממאה מטופלים אשר טופלו עד היום בטכנולוגיית הסנסורים בארץ, מעידים שחייהם השתנו מהקצה לקצה. לפני השימוש בהם, היו חווים התעלפויות חוזרות בימים ובלילות, היו נעדרים מעבודתם ולא ידעו אם יקומו בבוקר, עקב נפילת סוכר חדה ובלתי צפויה במהלך הלילה. אומרת שלומית נוס: "עלות משאבות האינסולין ממילא כלולה בסל הבריאות מזה שנים והיא ממילא לא הובאה בחשבון, כאשר הוגש תמחיר הסנסורים לסל. אנו שוקלים לבקש בירור מקיף, האם לא היו כאן שיקולים זרים לעובדה שברגע האחרון הורד התיעדוף ועקב כך הטכנולוגיה לא נכללה בסל ובכך הותירה חולים קשים ללא מענה ".