כל מה שרציתם לדעת על שיפור הזיכרון

אחת מהפגיעות הנפוצות אצל קשישים היא ביכולת הראייה, שמתבטאת במגוון ליקויים, כמו קושי במיקוד העין במעבר בין התבוננות מקרוב להסתכלות למרחק, קשיים בזיהוי ואבחנה בין צבעים עד כדי סינוור ובעיות בהסתגלות למעבר בין חושך לאור ולהפך. הסיבות לתופעות אלה הן בדרך כלל חוסר גמישות של עדשת העין או של השרירים האוחזים בה כמו גם קטרקט, מחלה היוצרת עכירות בעדשת העין והינה אחת המחלות הנפוצות בעולם המערבי, הפוגעות ביכולת הראייה. [u]כיצד מושפעים שאר החושים מהזיקנה?[/u]
חוש השמיעה
סובל מפגיעה בשל נוקשות בעור התוף, שבאה לידי ביטוי בירידה ביכולת לזהות צלילים מסוימים. אנשים מבוגרים מדווחים לעיתים קרובות על ירידה בהנאה בהאזנה למוזיקה.
חושי הטעם והריח
נחלשים אף הם ועמם היכולת לחוש במתיקות, חמיצות ומליחות, דבר שעלול להוביל לחוסר תיאבון ואף לתת-תזונה. התופעה מתרחשת בין השאר כתוצאה מהפרשה של כמות מופחתת של רוק.
הפגיעה ביכולת המישוש
מתבטאת בין השאר בירידה ביכולת לזהות חפצים מחוץ לטווח הראייה, ובאיברי הגוף עצמו. מידת הרגישות לכאב נפגעת אף היא, והשילוב בינה לירידה במסת השריר יוצרת קושי בזמן התגובה לאירועים ובכך לחוסר שיווי משקל ולקשיים בביצוע מטלות הדורשות מוטוריקה עדינה וגסה. אחת הסכנות שמאפיינות גיל מבוגר היא נפילה, שמהווה גורם עיקרי לשברים בגפיים התחתונות ובצוואר הירך. [u]איזה זיכרון בדיוק נפגע בגיל מבוגר?[/u] כיום מקובל לחלק את הזיכרון לפי שני קריטריונים: הקריטריון הראשון מבחין בין מודעות כלפי המידע, והשני מתייחסת למועד בו הוא נשמר. זכרון פרוצדורלי הוא אוטומטי, לא מודע, ומוטמע בעקבות חזרה על פעולה מסוימת. לעומתו, הזיכרון ההצהרתי (דקלרטיבי) דורש מודעות ויכולת שחזור. היכולת לרכב על אופניים שייכת לזיכרון הפרוצדורלי, ואילו שחזור של שיחה שהתרחשה היום דורשת זיכרון הצהרתי. דוגמא לכך ניתן למצוא במחלות השיטיון לסוגיהן, במגוון מחלות אלו האדם בדרך כלל מאבד באופן מהיר יותר את הזיכרון ההצהרתי בעוד שזיכרון פרוצדורלי הכולל מיומנויות יום יומיות כגון היכולת להתלבש דועך לאיטו. לפי החלוקה השניה ניתן להגדיר זיכרון לטווח קצר (שמכונה זיכרון עבודה), שנמדד בשניות ומושפע מיכולת ההקשבה, מול זיכרון לטווח ארוך, שנצבר לאורך החיים וכולל אירועים משמעותיים. האדם המבוגר סובל בעיקר מירידה בזיכרון לטווח הקצר, בליקוי קשב ובקשיים לרכוש מיומנויות חדשות.


[u]האם ניתן למנוע את תהליך הפגיעה בזיכרון?[/u] בהחלט. למרות שהירידה ההדרגתית של הזיכרון היא תהליך טבעי בזקנה, ההנחה שלא ניתן לעשות כלום בעניין היא שגויה לחלוטין. המחקר הרפואי מצא כי גורמים כמו מצב הבריאות, סגנון החיים ורמת ההשכלה משפיעים על רמת הזיכרון. בנוסף, אותרו שתי עובדות חשובות: הראשונה, שהפגיעה בזיכרון מתרחשת באיטיות. והשנייה ? שניתן לשפר אותו באמצעות תרגול ואימון. חשוב לציין שגם למוטיבציה ולרגש יש חשיבות והשפעה על יכולת הזיכרון. אירועים בעלי משמעות רגשית ייזכרו יותר טוב מאשר אירועים יום-יומיים שיגרתים. אם קיימת מוטיבציה גבוהה ללמידה המבוגר הבריא בהחלט יכול ללמוד דברים ומיומנויות חדשות. כדאי לתרגל שימוש באסוציאציות ובדימויים, אפילו בהגזמה, כדי לזכור שמות למשל. אפשר לנסות לחלק את המידע לקבוצות בעלות משמעות זהה, וניתן כמובן להשתמש בעזרים כמו יומן או פנקס. מחקרים מראים כי שימוש במשחקים יכול לאמן את המח, ואף להאט ירידה בזיכרון בקרב חולי שיטיון. למעשה, באותה מידה בה ניתן לאתגר ילדים בפיתוח מיומנויות חברתיות, יכולת חקירה, שפה ויכולת רגשית, ניתן להשתמש במשחק וסביבה מאתגרת גם בקרב אוכלוסיה מבוגרת. וכך, שש-בש, דמקה, שח-מט וברידג' הופכים לכלי טיפולי של ממש.
עוד כתבות על חידוד המוח בגיל המבוגר

[u]
לימודים בגיל השלישי כדרך לבריאות מנטלית
[/u]

[u]
אימון קוגניטיבי אישי בגיל המבוגר
[/u]

[u]
הסודוקו ישמור על חדות מוחכם
[/u]

[u]
כל מה שרציתם לדעת על המוח ומדוע לאמן אותו
[/u]

[u]
חומצה פולית עשויה לחזק את המוח בגיל המבוגר
[/u]

[u]
גירוי מנטליעשוי לעכב התפתחות אלצהיימר
[/u]

[u]
סטנטים במוח עשויים לשפר התפקוד המנטלי
[/u]

[u]
אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי
[/u]

[u]
איך לבנות עתודות קוגניטיביות
[/u]

[u]
הזזת העיניים עשויה לשפר את הזיכרון
[/u]

[u]
דגים משפרים את מהירות וחדות החשיבה
[/u]