חזרה ליחסים

כמהים לזוגיות, אך מחבלים בה

רובנו רוצים אהבה זוגית בחיים, אבל כשהיא מגיעה, ובחלוף ההתרגשות והפרפרים שבבטן, אנחנו נחשפים לחולשות ולחסרונות של הפרטנר ומתחילים להרגיש לכודים. למה זה קורה, ויותר חשוב – איך יוצאים מהמלכוד הזה ונהנים מהזוגיות גם בחלוף השנים? ברוח הוולנטיינז תתארח ביום ב' הקרוב ב"מועדון תרבות" של מוטק'ה הסופרת והמטפלת הזוגית ד"ר רבקה נרדי, לשיח פתוח על זוגיות
מאת ד"ר רבקה נרדי 11/02/21
כמהים לזוגיות, אך מחבלים בה
זוגיות טובה ולאורך זמן - יש דבר כזה (צילום: shutterstock)

 

לפעמים, בסיומו של שבוע קשה, לאחר שעות רבות של טיפול זוגי, אני תוהה, לשם מה? למה אנחנו, נשים וגברים, טורחים בכלל לנסות לממש קשר זוגי? כמעט אמרתי נואש. הרי לכאורה "הכתובת על הקיר״ - זה לא יעבוד! ואם כן, אז לתקופה קצרצרה. ואחר כך כולם יודעים לספר על תחושת הדעיכה, על אובדן הריגוש, על התרבות המריבות, והנורא ביותר - על השעמום שגורר רבים ורבות לבגידות סדרתיות. וכך מתחילה להתפתח אצל חלקנו נקמנות, צרה צרורה שעלולה להגיע לגירושים.

אכן לפעמים הספקות מקננים בי, אבל רוב הזמן אני רואה דברים אחרים - אולי מפני שדרכם של אלה להיחשף יותר בחדר הטיפול הזוגי, שם חשים הנמצאים את הפחד של מי שהגיע לקצה ועומד ליפול. אני רואה את הרצון להציל, את המחויבות החדשה להשקיע, את העיניים שנפקחות לראות את זולתם, את האוזניים הקשובות, ורוצות באמת להקשיב. כמה אירוני, ואולי לא, שכאשר גוברת אצלנו תחושת הסכנה, אנחנו מתעוררים לאהבה. תשוקת החיים מעירה בנו חושים רדומים ומוציאה מאיתנו רגשות שדוכאו.

לא במקרה נאמר "טובים השניים מן האחד". כנראה אין זה מפליא שנשים וגברים מחפשים קשר שוב ושוב, גם אחרי ניסיונות שכשלו. מעטים האנשים שירצו, לא כברירת מחדל, לחיות בגפם.

 

האהבה מעוורת, אבל מה קורה כשמתפכחים? ד'ר רבקה נרדי, צילום: מיקיאגי

 

אז למה בעצם רובנו כמהים לזוגיות?

 

לא טוב היות האדם לבדו. צילום: Shutterstock

 

ראשית, בעיקר משום שאנחנו מחפשים אהבה. אהבה היא הרגש רב העוצמה היחיד שמחלץ אותנו מפחד ומבדידות. גם אם לא מצאנו אהבה, אנחנו כמהים לחוש אותה. אנחנו חווים אותה, לעיתים דרך דמויות רחוקות ובדיוניות בספרות, באמנות ובסרטים. אם חווינו אותה בנעורינו, אנחנו חיים אותה מחדש בחלומותינו. אנחנו רוצים לגעת בה בכל מחיר, לחוות את ליבת החיים, ולפעמים אנחנו ממירים את געגועינו לאהבה בתחליפים: תשוקה גופנית, הרפתקאות מיניות, בגידות, ריגושים בספורט, הישגים בקריירה, הישגים אינטלקטואליים, יצירה אמנותית, פעילות חברתית, טיולים בטבע, ספורט מסוכן ועוד. ואולם מלהיבים ככל שיהיו, אנחנו יודעים שכל אלה הם רק תחליף לדבר האמיתי.

הזוגיות היום-יומית נראית, על פי רוב, משמימה מול תשוקותינו הנשגבות. חוסר האמונה שאפשר להוסיף ולאהוב לאחר שהמאוהבות הראשונית "פרחה לה" מדכא אותנו. בנקודה זו מתחילות להיערם זו על גבי זו הבעיות הקשות היום-יומיות. זה מתחיל בדרך כלל בשינוי האופן שבו אנו רואים את מי שאהבנו פעם, כמו "נפקחו עינינו" לראות אותו/אותה "באמת". שימו לב מה נשים וגברים חושבים (ולפעמים גם אומרים) אלה על אלה:

"אני לא סובלת איך שהוא אוכל" / "היא נראית נורא, לא סותמת את הפה, אוכלת ומשמינה" / "הוא רברבן וקשקשן, ובסך הכול לוזר" /"מתחילה להיות דומה לאימא שלה, השתלטנית" / "הוא קמצן ודכאוני ולא כיף איתו" / "היא חולת ניקיון וחצי מטורפת" / "הוא בוגד סדרתי וחושב שאני לא מרגישה" /"אי אפשר לדבר איתו" /"על ידה אין טעם לדבר" ועוד ועוד.

שימו לב, הראייה "המפוכחת" (לכאורה) היא זו שלמעשה מעוורת אותנו.

הטענה העממית גורסת שהאהבה עיוורת מטבעה, ועל כן איננו רואים באמת את אהובינו כפי שהינם. לפיכך, חולשותינו וחולשות אהובינו מתגלות לאור היום רק בשלב מאוחר יותר, ואז האהבה, או מה שחשבנו לאהבה, מתאדה, ואנו כועסים וחשים מרומים ולכודים. את תסכולנו הקיומי אנחנו משליכים ללא היסוס על בני/בנות זוגנו האחראים לדעתנו למלכודת, ומכאן קצרה הדרך לגיהינום זוגי.

ובכל זאת על פי תהום, מגלים חלק מהנשים והגברים הנמצאים בזוגיות נכונות ללמוד ולהשתנות. חדר הטיפולים הזוגי הוא לפעמים הזירה הבטוחה היחידה שנשארה, כאשר אובדן האמון הוא כה גדול עד שאי אפשר לדבר, להקשיב ולהיות בדיאלוג. הכאב הוא מנוע ומניע רב עוצמה ללימוד הזוגיות. כשפחד הבדידות מתעצם לבלי שאת, נפתח הלב ללמוד באמת זוגיות מהי, ולמה כדאי לדבוק בחיים בשיתוף, על אף שאלה אינם נוחים לעיתים. זוגיות מעניקה לנו משהו מופלא שחיים ביחידות אינם יכולים להעניק, אבל נוכל להפנים זאת רק לאחר שהבנו באמת כי חיים בזוגיות מחייבים אותנו לצאת מהבועה ולראות את זולתנו, לראות ולהתחשב בצרכיו או בצרכיה.

בעקבות כך, אם נגדיר מחדש את תשובתנו לשאלה הנצחית "מה זאת אהבה?", נוכל לומר שהאהבה האמיתית לא רק שאינה עיוורת, אלא היא רואה הרבה מעבר לראייה הרגילה.

 

* רשימתה של ד"ר רבקה נרדי, מתוך "מה שאנחנו מרגישות", ספרה המשותף עם טלי נרדי, הוצאת "הדים", 2020.

 

ד"ר רבקה נרדי תתארח ב"מועדון תרבות" של מוטק'ה ביום ב' 15 בפברואר בשעה 18:00, לשיח פתוח בזום על אהבה וזוגיות. להרשמה ללא עלות אנא לחצו כאן.

 

זוגיות: עצות זהב לריב נכון בגיל 60+

רוצים זוגיות חדשה ולא מוצאים? הכתבה הזו בשבילכם

איך לשמור על הזוגיות בבידוד בגיל 60+

מחפשים זוגיות? הצטרפו לקהילת פנויים ופנויות של מוטק'ה

1  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה אריאל 248 17/02/21
עצות ישנן מפה ועד קצה העולם... אנשים ונשים מחליפים מקום מגורים, מקום עבודה, מכונית, תחביבים ואפילו מיפרקים... ואם מיצינו את הקשר ועולה האופציה להחליף בן בן/בת זוג למה לא להחליף? בגלל הילדים? בגלל שכ...
עצות ישנן מפה ועד קצה העולם... אנשים ונשים מחליפים מקום מגורים, מקום עבודה, מכונית, תחביבים ואפילו מיפרקים... ואם מיצינו את הקשר ועולה האופציה להחליף בן בן/בת זוג למה לא להחליף? בגלל הילדים? בגלל שכבר התרגלנו? רוב אלו שלא מחליפים זה בגלל הכסף והרכוש, הבושה והפחד שמשהו נורא יכול לקרות...

ברור שלפעמים רוצים לשדרג ויוצא בדיוק ההפך - בלי סיכון אין סיכוי...
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד ביחסים

כמהים לזוגיות, אך מחבלים בה

לפעמים, בסיומו של שבוע קשה, לאחר שעות רבות של טיפול זוגי, אני תוהה, לשם מה? למה אנחנו, נשים וגברים, טורחים...

לקריאת הכתבה
זוגיות: עצות זהב לריב נכון בגיל 60+

כבר בתחילת משבר הקורונה בארץ, מטפלים ומומחים בתחום הזוגיות חזו כי התקופה הקרובה תביא איתה עלייה בשיעור...

לקריאת הכתבה
חוגגים 60 שנות נישואים - בט"ו באב

מה יותר נעים מלחגוג אהבה בט"ו באב? לחגוג יום נישואים בט"ו באב, ולא סתם – אלא יום נישואים עגול, 60 ליתר דיוק. אם...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה