כמה מיתוסים על הרזיה לקראת הקיץ

צריך לרעוב כדי לרדת במשקל
מבדיקות שנערכו במרכז "שיווי משקל" עולה, כי האנשים שאוכלים לשובע מרגישים מיד שעלו במשקל. התחושה של עלייה במשקל נובעת משני מקומות: מהראש (מחשבות כמו "אכלתי יותר מדי, אכלתי מזון משמין, אכלתי המון קלוריות"), ומהבטן: תחושת מלאות, אולי אפילו נפיחות מסוימת אופיינית וטבעית שמיתרגמת בצורה אוטומטית להשמנה. תוצאת השקילה המתקבלת בפועל מראה אחרת. המשקל נשאר יציב ולעיתים קרובות יורד. כשהתדהמה והכעס שוככים, נוצרת אפשרות לבחון מחדש את האמונות והמיתוסים לגבי אכילה בכלל ועלייה במשקל בפרט. כתוצאה מכך מתחיל תהליך של שינוי התנהגויות אכילה. עיקר השינוי מתבטא ביכולת לוותר ברגע שחשים בשובע - "להשאיר אוכל בצלחת". מתחילים גם לגוון את המזונות שאוכלים ולומדים לבחור את המזונות הטעימים, ולאו דווקא ה"דיאטטיים". כאשר רואים שיורדים במשקל ו/או לא עולים, מבינים ששובע אינו שם נרדף לעלייה במשקל, אלא דווקא כלי-עזר טבעי ורב כוח לירידה במשקל.
לאכול רגיל בקיץ ולהישאר רזה
הקיץ בפתח, ואיתו הפירות (אבטיח, מלון, ענבים), וגם הגלידות המתוקות כל כך מפתות וכל כך משמינות. זה כל כך טעים, שאי-אפשר להפסיק לאכול. ועם הכמויות הגדולות מגיעה גם ההשמנה. למה אנחנו משמינים בקיץ? יש לכך כמה סיבות: * הקיץ - בו נופשים רבות, הולכים להרבה אירועים וחתונות, ויש שעות רבות של אור - מהווה תירוץ לאכול הרבה גם אם אנחנו עוברים את נקודת השובע. הנה דיעה נפוצה, אבל לא נכונה: השומן באוכל קובע אם נשמין. זה לא נכון, משמינים בדרך כלל מכמות האוכל שאוכלים ולא בהכרח מסוג האוכל, גם אם יש בו הרבה שומן. השובע מגדיר את הכמויות. * עוד סיבה להשמנה היא העובדה שאנו מדלגים על ארוחות במשך היום כדי "לפנות" מקום לארוחה אם יש בערב אירוע. ארוחה באירועים, נופשים, או מפגשים משפחתיים לא שונה מארוחה במסעדה, או מארוחה גדולה ביום שישי או כל ארוחה באירוע אחר. אם נעצור כשנחוש תחושת שובע - נמנע תחושה של התפוצצות ונאפשר לעצמנו להרגיש טוב גם בהמשך הערב. כדי להתגבר על תחושת הפספוס שלא הגענו לכל המאכלים, כדאי פשוט למלא צלחת עם כל מה שאנו רוצים לאכול. ברגע שהבטן אומרת די - זה הזמן להפסיק. בדרך כלל זה השלב שהראש (או המארחים) מתחיל לעבוד ו"לפתות" אתכם לעוד. תחשבו בשביל מי אתם אוכלים. גם אם עבדו על האוכל שעות, זה לא אומר שאתם צריכים להתפוצץ. אוכל טעים הופך להיות לא טעים כאשר אנחנו מגזימים. ואפשר גם (אם זה מתאים) לקחת שאריות הביתה ולהשלים את החסכים במועד מאוחר יותר. איך אפשר לעבור את הקיץ? ראשית, יש לחשוב נכון ולא להיתפס לסטיגמות: למשל, קינוח עם גלידה רזה אינו טוב יותר לדיאטה מגלידת שמנת רגילה. מדוע? כי מגלידה רזה לא מקבלים את תחושת השובע והסיפוק שנקבל מגלידה עתירת שומן. בדקתם פעם כמותית כמה גלידה רזה צריך לאכול בשביל לשבוע ולהגיע לסיפוק? פיזיולוגית, ככל שיהיה יותר שומן במזון, כך נצטרך לאכול כמויות קטנות יותר כדי לשבוע. מצד שני, קל יותר לאכול כמויות גדולות של אוכל עתיר שומן בגלל שמזון זה קל יותר לבליעה, דורש פחות לעיסה ומחליק בגרון. תחושת השובע היא גופנית ברורה וחדה. היא מגיעה בין אם האוכל מחליק בגרון ובין אם לועסים אותו. הגוף לא מבחין בין גלידת שמנת לגלידה רזה. הגוף "רואה" באוכל מרכיבים תזונתיים בלבד. היות שהשומן נשאר הכי הרבה זמן בקיבה, הוא נותן תחושת שובע יותר ברורה ולזמן ממושך יותר מאשר חלבונים ופחמימות. אז כשאתם אוכלים, תקשיבו לבטן ולא לראש. הראש יגיד "נלך על זה, מחר דיאטה", אבל הבטן תגיד מתי מספיק ודי. בואו נגדיר השמנה אם אתם עולים עד 2 ק"ג, מדובר בשינוי פיזיולוגי שלא קשור לאוכל. כמו שהם עלו - הם גם יירדו. אם עליתם מעל 2 ק"ג, והמשקל הגבוה נשאר יציב מעל שבועיים, אז כנראה אכלתם יותר מדי. אם תאכלו מה שאתם רוצים ותעצרו בשובע, לא תשמינו.