כשהילדים נהפכים למטפלים

הרגע שבו הילדים שלנו הופכים ממטופלים למטפלים, שיכול להגיע בחטף או כתהליך מתמשך, הוא אחד הסימנים הבדוקים לכך שהזדקנו. לא קל להשלים עם העובדה שאנחנו תלויים במי שרק אתמול היו תלויים בנו, אבל המצב הבריאותי והירידה בתפקוד מכתיבים את המהלך. לדברי ד"ר ליאורה בר-טור, פסיכולוגית קלינית ממכון "צמתים" לייעוץ לאוכלוסייה מבוגרת ולמשפחה הרב-דורית, כל המשפחה מושפעת מתהליך ההזדקנות של ההורים. "תוחלת החיים הארוכה מביאה לכך שמערכת היחסים הבין-דורית נמשכת שנים ארוכות. המשימות המשתנות המוטלות על כל דור משפיעות על מערכות היחסים ועל ההתמודדות של הדור המבוגר עם ההזדקנות". התהליך כרוך באובדנים לכל הצדדים. הדור המבוגר חווה אובדן של עצמאות, איכות חיים ויכולת תפקוד. הדור הצעיר מאבד את החירות להקדיש את זמנו לחייו האישיים כשהוא מתבקש לסעוד את ההורים. "מדובר במצב שעלול להביא למתחים ולעימותים במשפחה ולשנות את מבנה המשפחה ואת מאזן הכוחות בה. להורים קשה להשלים עם העובדה שהם מתקשים לדאוג לילדים ולנכדים ונהפכים לתלויים בהם, רגשית ופיזית. הילדים, שעד עכשיו ניהלו חיים עצמאיים, מוצאים עצמם שוב במערכת יחסים אינטנסיבית עם בני המשפחה הגרעינית, על כל בעיותיה". הקונפליקטים שעלולים להתעורר במצב כזה סובבים סביב החלטות לגבי הטיפול בהורה, שכירת מטפל צמוד או הכנסת ההורה לבית אבות ולגבי חלוקת הנטל בין הילדים בזמן ובכסף. במצב כזה עלולים להתעורר מחדש קונפליקטים משפחתיים נושנים, כמו תגיות שהוצמדו לילדים בילדותם ("הילד הטוב", "הילד המפונק והבעייתי") ותחושות התחרות, הקנאה והקיפוח הנובעות מהן. "במסגרת עבודתי כפסיכולוגית", אומרת בר-טור, "אני נתקלת בקושי רגשי עצום של הילדים, ברובם בנות, שמטפלים בהורים. הקושי נוגע אמנם בבעיות הקשורות בהווה, אבל למעשה מכיל קונפליקטים בלתי פתורים מהעבר". הטיפול בהורה הקשיש הוא סבך של תמרונים בין המחויבויות, העבודה והמשפחה שנושאים על גבם הבן או הבת, לבין התרוצצויות בין רופאים ובתי מרקחת, מטפלים מקצועיים, מוסדות וארגונים מספקי שירותים, שלעתים מגלים אטימות וחוסר רגישות. מעבר לזה, הטיפול בהורה כרוך בקונפליקט הבסיסי הקיים במרבית המשפחות בין תלות לעצמאות. "במצב של זקנה וחולי מתהפכים התפקידים. ההורים נאבקים עכשיו בתלות, בעוד שבעבר היו אלה הילדים שנאבקו בה. לכן המשימה הפסיכולוגית החשובה של הילדים היא להבין את הקושי של ההורים ולהכיר בצרכיהם החדשים".


היכולת הרגשית לטפל בהורה מתוך אהבה ודאגה מבלי לאבד את האוטונומיה ולהיבלע בתפקיד המטפל נקראת "בשלות פיליאלית". "בשלות כזאת", מסבירה בר-טור, " מתבטאת ביכולת של הילד המטפל לשמור על שלמות העצמי ולהציב גבולות, שלמרות העומס והלחץ מאפשרים לו להמשיך גם בחייו האישיים ולהבחין בין מה שהוא יכול לעשות למען ההורה ומה שלא". בנוסף לבשלות הפיליאלית נדרשת מהבן או מהבת המטפלים גם סמכות פיליאלית. "סמכות כזאת נדרשת במצבי משבר, כשיש צורך לארגן מחדש את חיי ההורה או לבצע שינוי שההורה חושש ממנו, כמו הכנסת מטפל הביתה, מעבר לדיור מוגן או הפסקת נהיגה. כשברור לחלוטין שיש צורך בשינוי כי חיי ההורה עלולים להיות בסכנה, הילדים חייבים לקבל החלטות ולבצע אותן, גם אם ההורה מתנגד. מניסיוני, כשהילדים חשים ביטחון בנכונות ההחלטה, זה נוסך ביטחון בהורה ומקל עליו לקבל אותה. זה חשוב בעיקר כששיקול הדעת של ההורה אינו תקין לחלוטין. "חשובה מאוד גם היכולת לחוש חמלה כלפי ההורה, להעניק לו ליטוף או חיבוק רגשי, לקבל ולכבד את החולשה ואת הקושי ולתת להורה את התחושה שזה בסדר להיות חלש ונזקק ושהוא, הילד שלו, מבין אותו וישמור עליו". ולמרות הקשיים, החרדות והלחץ הנפשי הכרוכים בטיפול בהורה החולה והמזדקן, אפשר, לדברי בר-טור, שבעצמה מטפלת זה עשר שנים באמה חולת האלצהיימר, להפיק מהתהליך גם סיפוק גדול. "יש בזה תחושה שאני נותן למי שנתן לי, אבל גם למי שלא היה שם בשבילי, והנתינה היא התיקון והפיצוי על מה שאני לא קיבלתי".
ובאותו עניין:
ביום ד', 11.11.09 ייערך בבית החולים שיבא תל השומר באולם בית סוראסקי כנס בנושא: "מטפלים בני משפחה - חוויית בן משפחה המטפל בזקן בעידן המודרני". הכנס נערך בשיתוף אשל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, והוא מיועד לצוותים רפואיים רב מקצועיים ולמשפחות מטופלים. פרטים בטלפון: 03-5305000, שלוחה 3. מחיר: 30 שקל.
עוד על יחסים ומשפחה:

להיות סבא וסבתא במשפחה חד-מינית

יחסי חמות-כלה: אפשר גם אחרת

אלצהיימר. להתמודד עם מחלת בן הזוג

מחקר חדש: בדידות בגיל השלישי

כשהילדים עוברים טיפולי פוריות

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פסיכולוגיה ומשפחה

פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית