לא יכלו לשים שלט קטן?

מעת לעת כשאני משוטט ברחובות ארצנו ומחפש כתובת מסוימת, אני מגלה מחדש מנהג מגונה שיש לשים לו קץ: מספרי בתים או שמות רחובות הם עניין של מזל. לעיתים הם נמוגים באפלה, ולעיתים אני צריך להתרוצץ בינות לבתים, לגשש ולחפש על הקירות, או להיכנס לחנות ולבקש בנימוס תשובה לשאלה הרת הגורל: מהי הכתובת שלכם? מהו מספר הבית?
אני נענה לעתים קרובות בסבר פנים של תמיהה. מה? אתה באמת לא יודע או שאתה עושה את עצמך? אבל אין מספר על הבית, אני אומר בקול חנוק מדמעות. בוא תצא איתי לרחוב, אומרים לי, ותראה. יוצאים בצוותא. נכון, אומר בן שיחי, אין. נדמה לי שהיה פעם שלט כזה, כנראה נפל ברוח או נשטף בגשם.
והרשויות המקומיות שומרות על קשר של שתיקה. מדוע לא להטיל קנסות על כל ועד בית או הנהלה שלא מציגים בצורה בולטת לעין את מספר הבית? מדוע אין מקפידים על כך שבכל קרן רחוב ובכל הצטלבות יוצג שלט מאיר עיניים? ממתי הפכה החובה הזו למחווה של רצון טוב והתנדבות?
לכאורה מדובר בהיטפלות לקטנות, אבל אין ספק שכל מי שקורא את השורות הללו נתקל לא אחת באותה חידה.
אלה הנוהגים במכוניתם ומחפשים כתובת חשים זאת ביתר שאת. הם צריכים להאט ולחפש בעיניים יוקדות אחר שלטים ומספרים, ומה הם מגלים? שלטי פרסומת מכל סוג שהוא, אבל כתובת - אין. קצה נפשנו בחידון הזה. הגיעה השעה למגרו.
מענה אנושי? הצחקתם אותי
פנייתך חשובה לנו? לא נראה כך. צילום: Shutterstock
ועוד תופעה מרגיזה. אתם מטלפנים למרפאה, למוסד, לשירות כזה או אחר ומגלים לעיתים קרובות כי שוב אין מי שידבר איתכם. אתם ממתינים על הקו ואז עליכם ללחוץ על השפה החביבה עליכם, ואחר כך להמתין למרכזייה שמעבירה את המטלפן למספר שבו מדבר אליך תקליט בשפה מתכתית, ושוב אנחנו מטולטלים ממספר אחד לרעהו, עד שהסבלנות אובדת והמטלפן מוותר.
וכאשר לעיתים נדירות אנחנו שומעים קול אנושי במרכזייה ומבקשים כי יעבירו אותנו להנהלה, אנחנו נתקלים בסירוב תמוה. בחומה בצורה. אינך יכול, מסבירים לך. רק איתי תדבר אומרת מזכירה, או פקיד קצר רוח.
אנחנו מבקשים את הממונה, והתגובה האוטומטית המתקבלת: "הוא עסוק", או "היא בישיבה". אגב, ישיבה היא התנוחה החביבה על כל מי שאנחנו זקוקים לו וחייב לספק לנו שירות. מי שאנחנו כלקוחות משלמים את משכורתו.
הטרטורים הטלפוניים הללו בבנקים, במשרדי ממשלה ובכל גוף פרטי או ציבורי מונעים מהאזרח לקבל את השירות הבסיסי שהוא ראוי לו. הגיעה העת להכרית גם את הנגע הזה מנוף המולדת.
פניות לגדעון רייכר - [email protected]
ומה אתם חושבים? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...