לא להתבייש, לתבוע פיצוי

 צילום: Shutterstock

הדרך לגיהינום רצופה, כידוע, כוונות טובות. כאשר טופלו עשרות אלפי ילדי עולים ממדינות ערב חולי גזזת בהקרנות, בשנות הארבעים והחמישים של המאה שעברה, הכוונה הייתה לרפא אותם ולמנוע מגיפה. איש לא חזה אז שהמטופלים יסבלו מטראומה לכל חייהם ויפתחו גידולים ממאירים באזורים שבהם פגעה הקרינה. על פי רשימות משרד הבריאות 23 אלף איש טופלו כך. ב"עמותה לאיתור נפגעי הגזזת" טוענים שהמספר גבוה בהרבה ועומד על כ-200 אלף.

גזזת היא מחלת עור מידבקת מאוד, הנגרמת מהתפשטות פטרייה על הקרקפת, שנבגיה מועברים מאדם לאדם על ידי מגע. גזזת הראש, שהיא אחת מסוגיה השונים של המחלה, נפוצה בעיקר בקרב ילדים. היא מלווה במעטה קשקשים על הקרקפת, בהתקרחות חלקית ובנגעים באזורים אחרים בגוף.

למרות שהיא בלתי נעימה בעליל, הגזזת איננה מוגדרת מסכנת חיים, והחשש העיקרי בהקשר שלה הוא הדבקה. כיום מטפלים במקרים המעטים המתגלים בתרופות אנטי פטרייתיות. בתחילת שנות המדינה, עם גל העלייה הגדול ממדינות ערב, הגיעו ארצה ילדים רבים חולי גזזת ובסוכנות היהודית החליטו לטפל בצורה אגרסיבית, ברוב המקרים כבר בארצות המוצא. האמצעי שנחשב אז ליעיל היה הקרנות רנטגן לראש.

מרבית המטופלים היו ילדים. כל ילד עבר בין הקרנה אחת לחמש, בעוצמה השווה לכ-500 צילומי רנטגן בכל טיפול. עד מהרה החלו הילדים האומללים להקריח כמעט לחלוטין. את שיירי השיער הסירו להם מסיבה כלשהי באמצעות שעווה, הליך אכזרי וכואב שהשאיר צלקות בנפשם, בנוסף על הסבל וההצקות שחוו מהסביבה על המראה החריג.

מעבר לטראומה הנפשית החלו הנפגעים לסבול עם השנים מבעיות גופניות, בהם מקרי סרטן רבים באזור הראש והצוואר. בשנת 1974 פרסם פרופ' ברוך מודן מחקר שהראה קשר סיבתי בין ההקרנות לבין מקרי סרטן באזורים הללו.

ב-1994 החליטה המדינה לפצות את הנפגעים וחוקקה את "החוק לפיצוי נפגעי הגזזת". לפיו כל מי שעבר הקרנות נגד מחלת הגזזת בשנים 1946-1960 במדינת ישראל או בארץ מוצאו לקראת העלייה, זכאי לפיצוי מהמדינה. אך לחוקק חוק זה עניין אחד ולהביא אותו לידיעת הנוגעים בדבר הוא עניין אחר, ולשם כך קמה לפני שלוש שנים "העמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת".

העמותה הוקמה על ידי גד נאומן, מהנדס ופנסיונר של אלביט שהתוודע לנושא במקרה, כמי שעוסק להנאתו בחקר עצי משפחה. מטרת העמותה לסייע לנפגעים או לשאריהם לקבל את הפיצוי ההולם על הנזקים שנגרמו להם. היא מספקת לנפגעים מידע וייעוץ לקראת הגשת תביעת פיצויים ומענה על שאלות.

היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד אברי רב-הון, המתמחה בין השאר בהגשת תביעות לפיצוי בגין נזקי גזזת, הגיש עם השנים כבר 3,000 תביעות כאלה. "כשחוקקו את החוק חשבו שמדובר בכמה עשרות אלפי נפגעים", הוא אומר. "בדיעבד התברר שיש 200 אלף איש שעברו הקרנות, רובם, כ-130 אלף, בארצות המוצא, מרוקו, לוב, אלג'יר, תימן. עוד 70 אלף עברו את הטיפול בתחומי המדינה. במרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת בבית החולים שיבא בתל השומר יש נתונים משוערים לגבי מספר הנפגעים. עד היום הגישו רק כ-35 אלף איש תביעות לפיצויים, וזה מעורר את השאלה איפה כל האחרים".

לדבריו, למרות שמדינת ישראל מחזיקה בשמות של אנשים שטופלו בהקרנות, היא לא פונה אליהם ביוזמתה. "אין בכלל ספק שעצם המודעות לסכנה היה מעודד בדיקות מוקדמות לגילוי סרטן ולמנוע את הנזק".

חלק מהבורות בנושא הוא תולה גם בהדחקה ובהסתרה ששררו עם השנים בקשר להליך המשפיל. "יש לי לקוחה יוצאת מרוקו שלפני שנים, כששאלתי אותה האם קיבלה טיפולים כאלה, היא נעלבה ואמרה 'מה פתאום'. עכשיו, כשהתגלו אצלה גידולי ראש, אמא שלה התוודתה בבכי שהתביישה לספר לה שעברה את הטיפול הזה בילדותה.

"צריך לזכור גם שכל הנפגעים הם היום בני הגיל השלישי, יתכן שבחלקם לא מחוברים לאמצעי התקשורת. חלקם כנראה כבר לא איתנו, אחרים אולי ירדו מהארץ. אבל יש כאן ודאי קרוב למאה אלף איש שלא עשו עם זה דבר".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

למרות שלסיפור הגזזת נקשר תמיד טעם לוואי עדתי, בר-הון מספר שבדיוק אותו טיפול נעשה על ידי הסוכנות היהודית בשנת 1927 ליהודים מפולין שרצו להגר לאמריקה. "זה היה בשנות המשבר הכלכלי הגדול והאמריקאים, שרצו למנוע הגירה ממקסיקו, הכינו רשימת מחלות שמונעות כניסה לארצות הברית, בהן הגזזת. כיוון שאלה היו שנות הפוגרומים במזרח אירופה ובסוכנות היהודית ניסו להקל על יהודי האזור להגר, הוחלט לטפל בחולי הגזזת בהקרנות. רוב היהודים הללו לא זכו בסופו של דבר להגר לארצות הברית ונספו בשואה".

איך תובעים?

את התביעות לבקשת הפיצויים מגישים למשרד הבריאות. המחלות המזכות בפיצויים על פי חוק נפגעי הגזזת הן גידולים סרטניים בבלוטת התריס, סוגים שונים של סרטן העור, גידולי מוח שפירים וממאירים, גידולים בבלוטת הרוק, סרטן הדם וגם התקרחות והצטלקויות באזורי הפגיעה. לגבי נזק נפשי - ניתן לקבל פיצוי רק הוא קשור בפגיעה הפיזית.

כל תובע מוזמן להופיע בפני ועדת מומחים שתקבע האם אכן עבר את הטיפולים ומה הם הנזקים שספג. ועדה רפואית תקבע לאחר מכן את אחוזי הנכות. בהתאם לחוק זכאים נפגעי הגזזת לפיצוי כספי חד פעמי בגין הליקויים שנגרמו להם מההקרנות. אם נקבעו יותר מ-40 אחוז ליקוי, זכאי התובע גם לקצבה חודשית למשך כל חייו, כשהסכום נקבע על פי אחוזי הנכות. הקצבה החודשית משולמת רטרואקטיבית, מהיום שבו התגלה בהם הליקוי (אך לא לפני שנת 1995).

החוק קובע גם ששאריו של נפגע הקרנות זכאים לפיצויים. בני זוג של נפגעים שנפטרו כתוצאה מהליקויים שנגרמו להם זכאים לפיצוי חד פעמי אם לא נישאו שנית. ילדים שטרם מלאו להם 18 בעת פטירת נפגע ההקרנות זכאים לפיצוי אם התייתמו גם מההורה השני.

פרטים נוספים ב-http://www.gazezet.org/

עוד על זכויות ומימושן:

עוזרים לניצולי השואה ולצאצאיהם

יש זכויות, אבל איך מממשים אותן?

לפורום זכויות, מימוש ומיצוי: לחצו