לא תאמינו מה שמעתי!

צילום: Shutterstock 

עם היד על הלב: כמה פעמים ריכלתם היום על מכר או על מכרה שלכם? כמה פעמים התעדכנתם בחיי האהבה של מפורסם כזה או אחר? לא צריך להתבייש. משחר ההיסטוריה אנשים, גברים ונשים כאחד, מרכלים. זו למעשה דרכם של בני האדם לחזק את הקשרים החברתיים שלהם.

בספר "רכילות", כותבים האחים אבינועם ופרופ' אהרון בן זאב: "יש ברכילות גם נחמה: אנחנו אוהבים לשמוע ידיעות שליליות על אנשים שאנחנו מחשיבים כמי שהצליחו יותר מאיתנו, כדי שנשמח לאידם ונרגיש טוב יותר עם עצמנו". זו הסיבה, למשל, שאנשים צורכים ללא הרף רכילות על סלבריטאים.

באופן דומה הוכיחו מחקרים כי אנשים אוהבים לשמוע רכילות חיובית על אנשים הקרובים אליהם, ורכילות שלילית על זרים או על אנשים שהם לא אוהבים. לעתים קרובות זו דרך להשיג מידע על אודות אנשים שאנחנו לא ממש מכירים. "רכילות היא הטלפון של הטבע", כתב פעם שלום עליכם, ואילו הרכילאית המיתולוגית ליז סמית', שכתבה רכילות במשך עשרות שנים, בין היתר ב"דיילי ניוז", ב"ניוזדיי" וב"ניו יורק פוסט", השתמשה בשפתה הציורית כשהגדירה: "רכילות היא חדשות שרצות לפני עצמן בשמלת סאטן אדומה".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

הרכילאית המקצועית הראשונה בעולם היא, ככל הנראה, לואלה פרסונס, שהחלה לכתוב טור בשנות העשרים של המאה הקודמת. היא, יחד עם הדה הופר ושילה גרהם, הקולגות שלה, סובבו את הוליווד על האצבע הקטנה ויכלו להשפיע על מהלך הקריירה של הכוכבים. בארץ הייתה זו שולה תבור (יריב), שהייתה ידועה בכינויה "רחל המרחלת" וכתבה בשנות השישים והשבעים את המדור הנקרא במדינה ב"העולם הזה".

המילה רכילות נגזרה מהמילה רוכלות ומאותם סוחרים שעברו מעיר לעיר והעבירו לא רק סחורות, אלא גם חדשות על אנשים ועל אירועים. וככל שמקום מגוריך קטן יותר וסגור יותר, כך עולה שיעור הרכילות בו. את האובססיה שלנו לצריכת רכילות על סלבס אפשר להסביר גם בעובדה שהם נמצאים על המסך שלנו רוב הזמן, אנו מרגישים כאילו אנו מכירים אותם היכרות אישית, ומכאן המשיכה שלנו לסיפורים אינטימיים הקשורים בחייהם.

חלק נכבד מהאייטמים המופיעים במדורי הרכילות הם תעלולים יח"צניים שנועדו לפרסם את הסלב ולבסס את מעמדו בביצה. כך גם צילומי הפפארצ'י המתלווים אליהם, שלעתים מתבצעים בתיאום מראש בין המצולם לצלם. אולם, בין אם בהסכמה ובין אם לאו, התורה אוסרת לחלוטין את הרכילות. "לא תלך רכיל בעמך", נכתב בספר ויקרא, וחז"ל הוסיפו: "כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים". לתשומת לבכם.

עוד ביחסים:

תודה רבה

לדעת להתנצל, לדעת לסלוח