לדחות את האשפוז הסיעודי

צילום: Shutterstock 

הלחץ על המערכת הסיעודית בישראל הולך ועולה. לפי נתוני משרד הבריאות ומכון ברוקדייל עלה מספר הקשישים הסיעודיים ביותר מ-400 אחוז בעשרים השנה האחרונות, זאת בעוד שיעורם של הקשישים באוכלוסיה עלה בכ-219 אחוז בלבד. טיפול נכון בחולי אלצהיימר, המהווים חלק גדול מהמאושפזים במוסדות סיעודיים, יאפשר לרבים מהם להאריך את משך השהות בחיק משפחתם, לקבל את התמיכה והטיפול של יקיריהם ולמנוע, או לפחות לדחות, את המעבר למסגרת סיעודית.

הדגשים למערך טיפולי עוטף המסייע בדחיית אשפוזו הסיעודי של החולה:

מערך התמיכה ההדדית עבור בני המשפחה

הטיפול בבן משפחה הלוקה במחלת אלצהיימר מורכב וכולל משתנים רבים. הלחץ הרב המופעל על בני המשפחה והרגשות השונים המציפים את בני המשפחה ביחס לשאלת האשפוז הסיעודי העומדת על הפרק עלולים לעורר קונפליקטים רבים. כל זאת לצד השחיקה ההולכת וגדלה שאותה חווים בני המשפחה שלוקחים חלק בטיפול. הפעלה של גורמים מסייעים ולכידות בתוך התא המשפחתי היא קריטית לאיכות חייו של המטופל וליצירת הסביבה הנכונה שתקל על המטופל ותמנע בעיות התנהגותיות שונות שיערימו קושי נוסף על הטיפול.

סיוע סיעודי בבית

הגורם הראשון והמוכר לכולם הוא הטיפול הסיעודי היומיומי שמתבצע בדרך כלל על ידי מטפל/ת מטעם הביטוח הלאומי (חוק סיעוד) או עובד/ת זר/ה. חלק מן המטפלים עברו הכשרה לטיפול בקשישים וחלקם לא. למשפחה חשוב לברר מה הם הכישורים והיכולות של המטפל, בנוסף להתאמתו למטופל ולצרכיו. לרוב נדרש חולה אלצהיימר להשגחה יומיומית כבר בשלב בינוני של המחלה, לעתים אף בשלב מוקדם של הופעתה. העזרה הסיעודית מחוץ מאפשרת להוריד באופן משמעותי את מפלס הלחץ והמתח בקרב בני המשפחה.

טיפול תרופתי מתאים

הטיפול התרופתי במחלת אלצהיימר משמש בעיקר על מנת להאט את קצב התקדמות המחלה ולמתן את הסימפטומים הנלווים אליה. בשלב הראשון, הקל של המחלה מבוצע שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי האצטילכולין אסטראז. במידה והמחלה מתפתחת והמטופל מוגדר כבר במצב בינוני, מה שבדרך כלל אומר, שהמחלה מלווה בסימפטומים נוספים מעבר לבעיות זיכרון, מבוצע שילוב של ממנטין (אביקסה) אשר מסייע בהאטת קצב ההידרדרות של המחלה והפחתת העוצמה של הפרעות ההתנהגות הנלוות לה.

במחקר שנערך בקנדה נמצא שהטיפול התרופתי המשולב מעכב את הירידה התפקודית והמנטאלית של מטופלים, ובכך נדחה הצורך להעברה למוסד גריאטרי בכשלוש-ארבע שנים. בנוסף, קיימת חשיבות עליונה לערנות של בני המשפחה והצוות המטפל לכל הידרדרות או שינוי במצב המטופל על מנת להתריע בזמן בפני הצוות הרפואי ולשקול שינויים בטיפול התרופתי במצבים השונים.

טיפול בבעיות רפואיות נלוות

בנוסף לטיפול הסיעודי היומיומי נדרשת השגחה רפואית תקופתית בשל בעיות רקע המופיעות במקרים רבים, ביניהן: הפרעות הליכה, נפילות, קשיי שינה, הפרעות אכילה, שליטה על הסוגרים ופצעי לחץ. בעיות אלה, המאפיינות במקרים מסוימים גם קשישים שאינם חולים באלצהיימר, עלולות לפגוע לעתים באופן משמעותי באיכות חייהם של המטופל וסביבתו, אפילו יותר מהירידה הקוגנטיבית ומהפגיעה בזיכרון. ערנות לבעיות אלה ומענה רפואי וסיעודי ההולם את מצבו של החולה יאפשרו למנוע הידרדרות במצבו התפקודי של החולה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

במקרים רבים מחלת אלצהיימר מלווה בהפרעות התנהגות ואף בהפרעות פסיכיאטריות דוגמת דיכאון, חרדה, פוביות שונות, מחשבות שווא, התפרצויות זעם, עצבנות, הזיות ואי שקט. מיותר לציין כי לבעיות אלה השפעה מרחיקת לכת על המטופל ועל המטפל. במקרים אלה מומלצת התערבות תרופתית בסיועו של פסיכו-גריאטר, גריאטר או פסיכיאטר של הזקנה. הטיפול ישפיע על פרמטרים רבים הקשורים לאיכות החיים של המטופל וסביבתו, החל בשעות שינה וכלה ביכולת התמודדות עם כאב.

הפחתת הפרעות ההתנהגות תשפיע גם על יכולת החשיבה ועל התפקוד המוטורי. במידת הצורך ישולבו בתהליך בעלי מקצוע מתחום התעסוקה והריפוי בעיסוק שיסייעו למתן ולשפר את הפרעת ההתנהגות וגם לשמר תהליכי החשיבה ולבנות אסטרטגיות חלופיות לצורך שימור התפקוד היומיומי במסגרת הבית.

טיפול באמצעות פיזיותרפיה

גורם טיפולי נוסף המסייע בטיפול במישור המוטורי הינו הפיזיותרפיסט/ית. ברוב המקרים קיימת חשיבות עליונה להפעלה פיזית של המטופל (לעתים בשילוב עם הטיפול התרופתי). שמירה על כושר ניידות, תבנית הליכה, חיזוק שרירים, שמירה על טווחי תנועה הכרחיים, יציבות ושיווי משקל נחוצים למניעת הידרדרות המצב המוטורי והקוגניטיבי. הבטחת תפקוד אוטונומי תסייע גם לתפקוד המנטאלי ולהתנהלותו העצמאית של החולה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

הטיפול הפיזיותרפי משלב גם הפעלה פיזיקלית נשימתית, שכן חוסר הניידות משפיע לרעה על הנשימה ועלול להביא להידרדרות במצב הרפואי עקב ירידה באוורור ובחמצון הרקמות, ולהתפתחות זיהום ריאתי ודלקת דרכי הנשימה. שיפור הניידות והנשימה מאפשרים תפקוד תקין של מערכות הגוף, איזון מחלות כרוניות, חילוף חומרים תקין ושמירה על כוח השרירים.

תזונה מתאימה

מנגנון הרעב והשובע של חולים באלצהיימר נפגע, ובעקבות זאת קיימים מקרים רבים של סירוב לאכול ולשתות. סיוע של דיאטנית, ולעתים גם של קלינאי תקשורת המומחה בבעיות בליעה, יאפשר להתאים תזונה מתאימה מבחינת המרקם, הטמפרטורה, הסמיכות והצמיגות על מנת להבטיח תזונה עשירה ומספקת ולסייע בבליעת המזון ובספיגתו במערכת העיכול. במקרים של סירוב לאכול מומלץ לוודא שהמטופל אינו סובל מהתייבשות, ובמקרים של חשש מהתייבשות יש לבצע עירוי נוזלים תת עורי.

לטפל במטפל העיקרי 

במהלך תקופת הטיפול במטופל בבית ובכלל, חשוב לא פחות לטפל במטפל העיקרי. העומס והלחץ היומיומיים המוטלים על המטפל העיקרי גורמים לשחיקה רבה, לתחושת מחנק ולהרגשת "אין מוצא". "נטל האהבה" חושף את המטפל העיקרי לדחק מנטאלי, העשוי לפגוע בבריאותו. גורם מלווה טיפולי כעובד סוציאלי, פסיכולוג או יועץ גרונטולוגי יכול להקל גם בהכוונת המשפחה ולצמצום הדחק וגם בהיבט הנפשי הכרוך בטיפול היומיומי, השוחק והמעייף שאליו מגייס המטפל את כל תעצומות נפשו.

כפי שרבים מבינים, מחלת אלצהיימר אינה מסתכמת באובדן זיכרון בלבד. הסימפטומים הנוספים של המחלה הופכים את הטיפול למאתגר במיוחד, כאשר בעיות רקע שמופיעות לעת זקנה מסבכות את הטיפול ואת ההתמודדות היומיומית. טיפול רב-מערכתי, המשלב בעלי מקצוע מתחום הרפואה והפרא-רפואה, יאפשר לשפר תחילה, ובהמשך לשמר ולהאט את ההידרדרות במצבו של המטופל וייתן למטופל עוד ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים נוספות בחיק משפחתו.

ד"ר רון בן יצחק הוא מומחה לגריאטריה, יועץ פסיכו-גריאטר, מנהל רפואי מרפאת "בשיבה בריאה"

עוד בנושא מחלת האלצהיימר ודמנציות נוספות באתר "חיים עם אלצהיימר"

עוד על אלצהיימר:

על זיכרון וזיכרונות

על גברים, נשים ותאי מוח אפורים