להתייחס לאוכלוסייה המבוגרת בכובד ראש

 

 

800,000 בני הגיל השלישי החיים כיום בישראל, "שווים" כ-18 מנדטים. אבל לא כוחם האלקטורלי, אלא החובה המוסרית של החברה כלפי מבוגריה, צריכה לעמוד בפני קובעי המדיניות. תזכורת לכך ניתנה במכתב, ששיגרה לפני כשבוע "הסתדרות הגמלאים בישראל", המאגדת מעל 40 אלף גמלאים, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראשי המפלגות.

 

 

המכתב, שטרם זכה לתגובה, מפרט את הצעדים שיש לנקוט להבטחת רווחתם הכלכלית, הבריאותית והחברתית של בני השכבה המבוגרת בישראל. חתום עליו יו"ר הסתדרות הגמלאים הנכנס, שמואל (שמוליק) מזרחי.

 

 

מזרחי בן ה-67 נבחר לתפקיד, לאחר שקודמו, עו"ד גדעון בן ישראל, שכיהן בו מאז שנת 1996, הלך לעולמו בדצמבר האחרון. ליו"ר החדש רזומה מרשים בתחום הפעילות הציבורית ונראה שעוד ידו נטויה.

 

 

לנצל את הדיונים הקואליציוניים לשיפור מצב הגמלאים

 

 

זה הזמן לקדם את האינטרסים של בני הגיל השלישי. שמואל מזרחי

 

עד צאתו לגמלאות, שימש מזרחי כיו"ר האגף לתרבות, חינוך וקהילה במרחב תל אביב של ההסתדרות והיה שותף להקמת "מכללת הגמלאים" בעיר, בה לומדים כיום 1,700 סטודנטים מבוגרים. במקביל, שימש במשך 20 שנה כחבר מועצת עיריית תל אביב והתמקד בפעילות שכונתית ומעורבות קהילתית. בנוסף לתפקידו החדש כיו"ר הסתדרות הגמלאים, הוא מכהן היום כחבר הנהגת ההסתדרות וכממלא מקום יו"ר סיעת העבודה בהסתדרות וגם כמזכיר תנועת העבודה בתל אביב.

 

אבל קידום האינטרסים של בני הגיל השלישי בישראל עומד כנראה למלא חלק בלתי מבוטל מזמנו, כי העבודה, לדבריו, רבה. "הימים האלה של משא ומתן להרכבת הממשלה", אומר מזרחי, "הם מאוד משמעותיים להצגת המצב של הגמלאים והמבוגרים בכלל בישראל והדרכים לשיפורו.

 

"פנינו לראש הממשלה במכתב שבו פירטנו עשרה נושאים שמאוד משמעותיים לאוכלוסייה המבוגרת וביקשנו שיתייחסו אליהם באותו כובד ראש שבו מתייחסים לסוגיות אחרות, בעיקר לאור העובדה שתוחלת החיים עולה והאוכלוסייה המבוגרת הולכת וגדלה".

 

 

איזה נושאים עלו על הפרק?

  

"העלינו את קצבאות הזקנה, שבהשוואה למדינות אירופה, מצבנו גרוע בנושא. בזמן שבמדינות ה- OECD, קצבאות הזקנה עומדות על 25 אחוז מהשכר הממוצע במשק, בישראל הן מגיעות ל-17 אחוז בלבד. אדם מבוגר בישראל שחי רק מקצבת הזקנה, לא מסוגל לקיים את עצמו. אפילו למינימום של חשבונות חשמל ומים, אוכל ותרופות, זה לא מספיק. אנחנו דורשים להעלות את הקצבאות בהדרגה ל-25 אחוז ולהצמיד אותן לשכר הממוצע במשק ולא ליוקר המחיה.

 

 

יש להתאים את קצבאות הזקנה לשכר הממוצע במשק. צילום: shutterstock

 

 

 

"במקביל, אנחנו דורשים להקל את נטל ההוצאות על האזרחים הוותיקים. תרופות למשל. אין ספק שהקשישים הם הצרכנים הגדולים ביותר שלהן וצריך לספק להם אותן בחצי ממחירן. החל מגיל מסוים, יש לא לחייב בתשלום כלל. יש להנהיג גם מע"מ מדורג על מוצרים בסיסיים כמו מים, חשמל, תרופות ושירותי בריאות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם ולהרחיב את סל ההנחות הקיים לאזרחים ותיקים.

 

 

 

אנחנו דורשים להקל את נטל ההוצאות, כמו תרופות. צילום: shutterstock

 

 

 

"אנחנו מבקשים לחוקק חוק זכויות אקטיבי, שיחייב רשויות מקומיות לתת הקלות בארנונה לאזרחים ותיקים. המצב הוא כיום שמי שלא יודע את זכויותיו או לא מסוגל לבוא ולדרוש אותן, לא מקבל את המגיע לו. הביטוח הלאומי מעביר לרשויות המקומיות רשימות של זכאים להנחות בארנונה ויש רשויות שפשוט מתעלמות. זה צריך להיות מעוגן בחקיקה.

 

 

 

"נושא נוסף הוא סיעוד. קשישים רבים שהופכים לסיעודיים, נופלים לנטל על המשפחות שלהם והן לא מסוגלות להתמודד עם ההוצאות. אנחנו מבקשים להשלים את חקיקת הרפורמה בתחום הביטוח הסיעודי הציבורי, כדי להבטיח שלכל קשיש יהיה ביטחון שאם יהפוך לסיעודי, המדינה תגן עליו.

 

 

 

"גם העלאת שכר המינימום, צעד מבורך כשלעצמו, פגעה בקשישים שמעסיקים עובדים סיעודיים. שכר המטפלים עלה, הקשישים צריכים לשלם יותר ויש לתת פיצוי למעסיקי עובדים סיעודיים.

 

 יש לדאוג גם לחולים הסיעודיים. צילום: shutterstock

 

 

"התייחסנו גם לדמי הניהול של קרנות הפנסיה. במחקר שהזמינה הממשלה עצמה, נמצא שבשום מדינה לא גובים היום מגמלאים דמי ניהול על קרנות פנסיה. מאות אלפי גמלאים שחברים בקרנות הפנסיה הוותיקות, משלמים היום 1.75 אחוז דמי ניהול, פי שניים ממה שגובים בקופות הגמל. אנחנו טוענים שדמי הניהול לגמלאים לא צריכים לעלות על חצי אחוז ושאסור לפגוע בגובה הפנסיה, גם אם הקרן נקלעת לגירעונות כספיים.   

 

 

רוצים לדעת מה קורה עם החסכונות שלכם?

 

 

"בנושא של חסכונות, אנחנו דורשים להקטין את שיעורי המס ולהגדיל את גובה הפטור על חסכונות של גמלאים וגם לאפשר להם לפדות את החסכונות בקופות הגמל, אם יש להם פנסיה מוכחת של 8,000 ש' ומעלה".

 

 
 

אפשרו לגימלאים לפרנס את עצמם

 

במקביל להקלות הכספיות שהם מבקשים להעניק לבני הגיל השלישי, מדגישים בהסתדרות הגמלאים במכתבם גם את הצורך לאפשר לגמלאים להמשיך ולפרנס את עצמם. "כיום רק 12 אחוז מגמלאי ישראל עובדים, אחוז קטן בהרבה מאשר במדינות ה-OECD. רבים מהאנשים האלה הם בשיא אונם, יש להם ניסיון מקצועי רב וצריך לאפשר להם להמשיך לעבוד גם מעל לגיל הפנסיה, במקומות שזה ניתן".

 

 

רוצים לעבוד אחרי הפנסיה?

 

כלומר להעלות את גיל הפרישה?

 

"אנחנו לא רוצים לפגוע באלה שכן רוצים לפרוש בגיל 67, אלא לאפשר גיל פרישה גמיש ולא לעגן אותו בחקיקה. צריך לזכור שלא כל עבודה ניתן להמשיך לבצע בגיל מבוגר, בעיקר עבודות פיזיות ויש לבדוק כל מקרה לגופו".

 

 

יש לאפשר למי שרוצה להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה. צילום: shutterstock

 

 

אתה רואה בתפקיד החדש המשך למה שעשית קודם?

 

"בהחלט. אני איש ההסתדרות מאז ימי הנועד העובד והלומד ומכיר היטב את ההוויה ההסתדרותית ונושא זכויות העובדים. כחבר מועצת עיריית תל אביב וכמזכיר מפלגת העבודה במחוז, העבודה מול חברי כנסת ושרים מוכרת לי היטב. גם בנושא הגיל השלישי נגעתי, עם הקמת מכללת הגמלאים, שמציעה לימודים בתחומים שונים במחירים מוזלים".

 

 

קודמך בתפקיד, גדעון בן ישראל, הריץ ב-99' לכנסת את מפלגת "כוח לגמלאים" שלא עברה את אחוז החסימה. גם אתה שוקל כיוון פעולה כזה? 

 

"אני מתמקד בהסתדרות הגמלאים ויש כאן הרבה מה לעשות, השאיפות האישיות שלי לא רלוונטיות. כרגע אני מצפה שביחד עם יו"ר ההסתדרות, נשב מול ראשי הסיעות והשרים ונקדם דברים. משה כחלון, שר האוצר המיועד, הוא לשמחתנו סמן שמאלי מבחינה חברתית ואנחנו מקווים לשבת איתו ולבחון את הסוגיות החשובות לנו".

 

 

עוד על תעסוקה אחרי גיל חמישים

 

 

 

הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה