לוקחים אחריות על הבריאות: איך להימנע מהתנגשות תרופות

כמה תרופות אתם נוטלים באופן קבוע ביום? שתיים? חמש? שבע? אם עברתם את גיל 65, סיכוי גבוה שהתשובה היא לפחות ארבע - נתוני הלמ"ס ומשרד הבריאות מראים כי כ-50% מהאוכלוסייה בישראל מעל גיל 65 נוטלים 4 תרופות או יותר באופן קבוע מדי יום, כאשר כרבע מהמבוגרים אף נמצאים במצב של פוליפרמסי (ריבוי תרופות), המוגדר כנטילת 5 תרופות ומעלה.

במצב כזה, גדל משמעותית הסיכוי שאחת התרופות תשפיע לרעה על פעילותה של תרופה אחרת. לעיתים מדובר בהתנגשות שרופא המשפחה שלכם לא תמיד מודע אליה, במיוחד אם התרופות נרשמו על ידי רופאים מומחים שונים. כך, גם תרופה שאתם נוטלים כבר שנים בהצלחה, עלולה להפוך לבעיה ברגע שנוסף אליה טיפול חדש.

סימה לבני, רוקחת יועצת במרכז לייעוץ תרופתי אישי, ומחברת הספר "לעשות סדר בתרופות", מסבירה כי ניתן לחלק את ההתנגשויות בין התרופות לשתי קבוצות עיקריות: התנועה של התרופה בגוף (פרמקוקינטיקה), והתוצאה של פעולת התרופה (פרמקודינמיקה).

איך התרופות עלולות להתנגש?

סימה לבני, צילום באדיבותה

"במסלול התנועה של התרופה, יש ארבע תחנות מרכזיות שבהן עלולות להיווצר התנגשויות", מסבירה לבני. "האחת היא תחנת הספיגה - תרופה אחת עלולה להפריע לשנייה להיספג במערכת העיכול - בקיבה או במעי. למשל, תרופות מסוימות או אפילו תוספי תזונה כמו סידן וברזל, עלולים 'לקשור' אליהם תרופות אחרות ולמנוע את כניסתן לדם".

התחנה השנייה היא תחנת ההסעה בדם: "מרגע שהתרופה נספגת בדם, היא זקוקה לרוב ל'מוניות' - חלבונים בגוף שמובילים אותה ליעדה. תרופה מסוימת עלולה 'לדחוף' תרופה אחרת מהחלבון. כתוצאה מכך, כמות התרופה החופשית בדם עולה באופן פתאומי, מה שעלול להוביל לתופעות לוואי קשות ואף להרעלה".

התחנה השלישית היא תחנת הפעולה, הרצפטורים: "כדי לפעול, התרופה צריכה להיקשר ל'תחנת עגינה', קולטן באיבר המטרה. אם תרופה אחרת תפסה את מקומה לפניה, התרופה הראשונה לא תעבוד. מנגד, יש תרופות, כמו תרופות מסוימות לאפילפסיה, שממריצות את הגוף לייצר יותר אנזימים ומסלולי פירוק, ובכך משנות לחלוטין את מאזן הכוחות בגוף".

התחנה הרביעית היא תחנת הפינוי: "כשהתרופה סיימה את עבודתה היא צריכה להתפנות מהגוף דרך הכליות או הכבד", אומרת לבני. "אם תרופה אחרת חוסמת את מסלול הפינוי, או אם יש ירידה טבעית בתפקוד הכליות עם הגיל, התרופה הישנה תצטבר בגוף ותגיע לרמות מסוכנות. מנגד, תרופות מסוימות מזרזות את הפינוי, כך שהתרופה השנייה תצא מהגוף מהר מדי, מבלי שהספיקה להשפיע".

כשהתוצאות מתנגשות: הסיכון בשילובים יום-יומיים

חשוב להסתכל גם על תופעות הלוואי של התרופה, והאם הן מתנגשות עם תרופות אחרות שלוקחים. צילום: Shutterstock

הסוג השני של ההתנגשויות לא קשור למסלול התרופה, אלא לתוצאה הסופית שלה בגוף. "דוגמה קלאסית ושכיחה היא למשל אדם שנוטל תרופה קבועה להורדת לחץ דם, ולוקח על דעת עצמו משכך כאבים ממשפחת ה-NSAID, כמו נורופן, אדוויל, וולטרן, אתופן ודומיהם. משככי כאבים אלו עלולים להעלות את לחץ הדם ולפגוע בתפקוד הכליות, ובכך הם מנטרלים או מפחיתים את היעילות של התרופה ללחץ דם", מסבירה לבני.

אינטראקציות יכולות להתרחש, לדבריה, גם עם תוספי תזונה. אומגה 3, למשל, עשויה לגרום להרחבה קלה של כלי דם ולדילול דם קל. אדם המאוזן היטב עם תרופות ללחץ דם ולוקח מינון גבוה של אומגה 3, עלול לחוות ירידת לחץ דם חדה מדי ותחושת סחרחורת.

גם תרופות פסיכיאטריות מסוימות עלולות להשפיע על משק הסוכר בגוף, ולהתנגש עם הטיפול התרופתי שניתן לחולי סוכרת. המסקנה? חובה להסתכל על הטיפול במבט-על רחב.

"הרופא המטפל לא תמיד פנוי לתת את מבט-העל הזה על כל התרופות והתוספים שאתם נוטלים במהלך הביקור במרפאה", אומרת לבני. לדבריה, מערכות המחשוב של קופות החולים אמנם מקפיצות התראות על התנגשויות, אך לעיתים מרוב עומס התראות, רופאים עלולים לפספס אינטראקציה פחות שכיחה. לכן, האחריות עוברת גם אלינו, המטופלים.

כך ה-AI נחלץ לעזרתכם

אחת הדרכים הנוחות והפשוטות היום לבדיקת כל דבר בעצם, וכן, גם מידע ראשוני על התנגשות תרופות, היא שימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) כמו Gemini של גוגל או ChatGPT.

איך עושים את זה נכון? לבני ממליצה להיכנס לצ'אט ולכתוב שאילתה מפורטת (פרומפט), הכוללת: גיל, מחלות רקע, ורשימה מדויקת של התרופות ותוספי התזונה שאתם נוטלים, ואז לשאול שאלה אחת: האם התרופות הללו מתנגשות?

גם אם רוצים לקחת תרופה לשיכוך כאבים ולא יודעים אם היא מתנגשת עם טיפול תרופתי ותיק אחר, חשוב לשאול. כך למשל: "אני בת 71, מאובחנת עם יתר לחץ דם ומטופלת בתרופות X ו-Y. יש לי כאב בכתף ואני שוקלת לקחת נורופן. האם יש התנגשות בין התרופות שלי לנורופן?".

עם זאת יש לזכור, ה-AI הוא רק יועץ ראשוני ואינו רופא. כלי בינה מלאכותית עלולים לעיתים להציג אינטראקציות תיאורטיות בלבד, שאינן רלוונטיות אליכם. לכן לעולם אין להפסיק, לשנות או להוסיף תרופה רק על סמך תשובת ה-AI. הרעיון הוא לקחת את האחריות על הבריאות שלכם, ולקבל מכלי ה-AI חומר למחשבה ובסיס לשאלות שתוכלו להפנות לרופא המטפל.

ברוב המקרים, ה-AI יציג אזהרות הדורשות מעקב וזהירות, ולא איסור מוחלט. "גם רופאים רושמים לעיתים במודע למטופל שתי תרופות שיש ביניהן התנגשות מסוימת, מתוך הבנה מקצועית שהתועלת עולה על הסיכון, תוך הנחיית המטופל לבצע בדיקות דם או מעקב לחץ דם בבית", אומרת לבני.

השירות של קופות החולים שלא מספרים לכם עליו

הכניסו ל-AI את הגיל שלכם, מחלות ותרופות שנוטלים, ושאלו שאלה אחת: האם התרופות מתנגשות. צילום: Shutterstock

גיליתם בעזרת ה-AI שיש חשש להתנגשות בין התרופות שאתם נוטלים? אל תפעלו לבד. השלב הבא הוא להתייעץ עם אנשי מקצוע. "אם קשה לכם להשיג תור מהיר לרופא המשפחה, או אם אתם מתקשים בשימוש במחשב ובתוכנות AI, כדאי לדעת שבכל קופות החולים קיים שירות של ייעוץ תרופתי אישי על ידי רוקח יועץ או רוקח קליני, שעברו הכשרה מיוחדת לזהות התנגשות בין תרופות ותופעות לוואי", אומרת לבני. "קופות החולים לא תמיד מפרסמות את השירות הזה באופן אקטיבי, בחלק מהמקרים הוא זמין רק לרופאים, אבל חשוב לדעת שהוא קיים. אפשר לבקש הפניה לייעוץ רוקחי דרך רופא המשפחה, או לברר על כך ישירות בבית המרקחת של הקופה".

המסר העיקרי הוא לא להיות פאסיביים בכל הנוגע לבריאות שלכם. "שאלו שאלות, עקבו אחר התחושות בגוף שלכם, ובכל פעם שאתם מוסיפים תרופה חדשה, אפילו אם היא ללא מרשם או מוגדרת כטבעית - ודאו שהיא מסתדרת טוב עם שאר החברים שלה בארון התרופות", מסכמת לבני.