חזרה לחדשות היום

לחיות עד 150 שנה: חלק א'

התפתחות המדע מביאה לעלייה בתוחלת החיים, וכיום מדענים מדברים על גיל מקסימלי של 150 שנה. איך יראו החיים שלנו ומה המחיר שנשלם?
מאת חני יודל 01/11/15
לחיות עד 150 שנה: חלק א'
השפעות מרחיקות לכת לחיים בלי דד ליין באופק. צילום: Shutterstock

 

 

אלכסנדר מוקדון כבש את העולם כבר בשנות העשרה שלו. לא היתה לו ברירה, הוא מת בגיל 32. תיאוריות קונספירציות רבות נקשרו סביב מותו, אבל בין אם היתה זו מחלה מסתורית ובין אם הורעל, מוקדון סך הכל יישר קו עם תוחלת החיים של התקופה, בעידן שבו 30 נחשב לקשיש.

 

היחס לזקנה, במובן הסמנטי של המילה, משתנה מדי תקופה, עם העלייה בתוחלת החיים: ה-70 של היום הוא ה-60 של שנות השמונים, כמו שה-30 הוא ה-20 החדש. אבל מה אם נגיד לכם שיש לכם עוד? או ליתר דיוק, עוד הרבה? אם לשפוט על פי התחזיות הטכנולוגיות, ברכת יום ההולדת הידועה "עד 120" תהפוך בקרוב לסוג של עלבון. הפיתוחים הרפואיים והטכנולוגיים עמלים עבורנו על תוחלת חיים של 150 שנה לפחות.

 

נשמע מופרך? ובכן, לפני 100 שנה גם הגיל הממוצע כיום, שלפי הסטטיסטיקה העולמית  עומד על 80, נשמע לבטח כמו נתון הזוי. מדענים ועתידנים משוכנעים, שתוחלת חיים של 150 שנה היא לא מדע בדיוני, אלא מדע נקודה: כבר היום חוקרים הצליחו להאריך את חייהן של חיות מעבדה ביותר מפי עשרה, על ידי שינוי מבנה ה- DNAשלהן. למעלה מטריליון דולר הוצאו על מחקר ביו-רפואי ב-20 השנים האחרונות, כשמדע חקר הזקנה נחשב לאחרונה לאחת המניות החזקות בתחום הרפואה. אפילו חברת הענק גוגל השקיעה בשנה שעברה כ-400 מיליון דולר במנוע בינה מלאכותית, שצפוי להיות הקרוב ביותר במבנה שלו למוח האנושי.

 

לחלק ב' של הכתבה

 

מיפוי הגנום האנושי תמורת 1000 דולר

 

היום כל אחד יכול לפצח את הקוד הגנטי שלו. צילום: Shutterstock

 

התחזיות האופטימיות למגה חיים שכאלה מדברות על העשור הנוכחי, כך שמי שנולד היום כבר יוכל להגיע לגיל 150. המדענים הזהירים יותר מדברים על 60 שנה מהיום. אבל השאלה אם אופטימיות היא בכלל המונח המתאים לשיח על חיים כל כך ארוכים; למטרה הנכספת להאריך את חיינו כמה שיותר יש השלכות מרחיקות לכת על האנושות, שלא בטוח שנלקחו עד הסוף בחשבון. האם חיים ארוכים כל כך הם בכלל רצויים?

 

"כשמדברים על הארכת תוחלת החיים מדברים בהכרח על התפתחות טכנולוגית, שתוביל להארכת חיים רדיקלית, כך שכולנו נחיה 150 ואפילו 200 שנה", אומר ד"ר רועי צזנה, עתידן וד"ר לננו טכנולוגיה, מחבר הספר "המדריך לעתיד". "זה נשמע כמו פנטזיה לרוב האנשים, בעיקר משום שאנחנו לא מצליחים להבין את גודל השינויים הטכנולוגיים. הרפואה המתקדמת מתבססת על טכנולוגיית מידע, ובזכותה, היכולות הרפואיות גדלות פי שניים מדי שנה-שנתיים. אנחנו מכירים את זה בתחום המחשבים: בתחילת המאה הקודמת המחשבים היו עשויים ברונזה, והופעלו עם גלגל אופניים. מאז הם התקדמו בקצב מסחרר, שהוכפל מדי שנה וחצי".

 

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת הביאה אלינו בשנים האחרונות את אפשרות מיפוי הגנום האנושי: תמורת 1000 דולר כל אחד יכול היום לפצח את הקוד הגנטי שלו. בעוד מספר שנים, סבור ד"ר צזנה, המחיר ירד משמעותית, והטכנולוגיה תהיה זמינה לרבים יותר. המשמעות: הבנת המתרחש בתוך גופנו והיכולת לאתר את המקור של מחלות שונות, מאפשרות לתקן גנים פגומים.

 

כך למשל, כיום התהליך הנדרש כדי לנסות להבין מהו מקור הגן הגורם למחלה מסוימת, ולאילו מחלות נוספות הוא עלול לגרום, הוא תהליך ארוך ומורכב. לכן הרפואה עוסקת בדרך כלל בטיפול במחלה ולא בזיהוי הגנטי שלה. זו הסיבה שמחלה מסוימת חוזרת לעיתים קרובות גם אצל קרובי משפחתו של החולה. פיצוח הקוד הגנטי יאפשר, למעשה, טיפול מנע, על ידי זיהוי המחלות שבהן עלול האדם לחלות.

 

הדפסת איברים בתלת מימד

 

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים כבר פיתחו השנה כלי אינטרנטי חדשני, שיאפשר לרופאים לזהות עבור מטופליהם את המוטציות הגנטיות שלהם, להעריך את סיכוייהם לחלות במחלות תורשתיות שונות, ולהתאים את הטיפול התרופתי הטוב ביותר עבורם. פיתוחים נוספים של ננו-טכנולוגיה, כמו מזעור רובוטיקה לביצוע פעולות כירורגיות, בינה מלאכותית, הנדסה גנטית, והדפסת רקמות בתלת מימד לצורך חילופי איברים, יאפשרו לנו לתקן DNA, לשלוט בגופנו מרחוק, לבחור תכונות מועדפות, ובעיקר - לחיות בלי דד ליין באופק.

 

בתחום השתלים האורטופדיים כבר אפשר לראות את זה קורה: רופאים מסין הצליחו להשתיל בעמוד השדרה של ילד כבן 12 חוליית צוואר, שהודפסה במדפסת תלת ממד. הילד הנכה, שזכה להשתלת החוליה המלאכותית, חזר ללכת. הרופאים שטיפלו בו ציינו, כי החוליה החדשה חזקה יותר מהחוליה הטבעית שלו. "בסופו של דבר נוכל להנדס את עצמנו מחדש, כדי לעצור את תהליכי ההזדקנות", אומר ד"ר צזנה. "המשמעות היא לא רק חיים ארוכים יותר, אלא גם חיים בריאים יותר".

 

תוחלת חיים של 46 שנה במאה ה-19

 

במאה ה-19 אדם בן 50 נחשב לקשיש. צילום: Shutterstock

 

סקירת תוחלת החיים של האדם לאורך ההיסטוריה, מצביעה על עלייה מתמדת בשנות החיים הממוצעות שלו: ממצאים אנתרופולוגיים קובעים, כי מאז היבדלות האדם מבני מינו הקרובים, לפני כ-150 אלף שנה, עמדה תוחלת חייו על פחות מ-30. ממוצע זה נשמר עד לפני כ-6000 שנה, ולאחר מכן עלה בהדרגה, עד שבסוף המאה ה-19 עמדה תוחלת החיים הממוצעת על 46 שנה. בתקופה זו, רק אחד מתוך 20 אנשים הגיע לגיל 60, ואחד מתוך 50 הגיע לגיל 65.

 

על פי האגודה הישראלית לגרונטולוגיה (חקר הזקנה), תוחלת החיים עולה מדי עשור בכ-2.5 שנים נוספות. מנתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים כיום כ-900,000 בני 65 ומעלה, שהם 10.8% מכלל האוכלוסייה. מחציתם בני למעלה מ-75, כ-3000 חגגו 100 שנה ויותר. לשם השוואה, עם הקמת המדינה חלקם של המבוגרים באוכלוסייה עמד על 4% בלבד. עד 2035 צפויה אוכלוסיית גיל הזהב בישראל לעמוד על 14.6%. מדובר על כ-1.7 מיליון איש.

 

פריצת הדרך הגדולה בתחום היתה בתחילת המאה ה-20, ובמיוחד עם המצאת הפניצילין. מאז פחתה התמותה ממחלות מדבקות בגיל צעיר, והחל עידן חדש, שבו אנשים מתים בעיקר ממחלות כרוניות, כמו סרטן, סוכרת ואלצהיימר. הבעיה היא שמבחינה פיזיולוגית, המערכת החיסונית שלנו נחלשת כבר מגיל 50, והגוף חשוף ופגיע יותר למחלות כרוניות. "זה קורה משום שמבחינה אבולוציונית, המטרה הביולוגית שלנו היא להעביר את הגנים לדורות הבאים. מהרגע שהשלמנו את המטרה הזו אנחנו צריכים לפנות את הזירה, ואם לא נחלש, נפריע לתהליך האבולוציוני להמשיך להתממש", מסביר ד"ר יעקב בן שאול, גרונטולוג ועתידן בתחום ההשפעות של תוחלת החיים, חוקר הזדקנות ומחבר הספר "מגה חיים".

 

"היום חיים בינינו ילדים שיגיעו לגיל 150"

 

האם הוא יחיה 150 שנה? צילום: Shutterstock

 

"מה שצפוי לקרות בעשור הקרוב, הוא שיפור רפואת המנע בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, כך שהמחלות הכרוניות והדעיכה יתחילו בגיל מאוחר יותר. תהליך הזקנה פשוט לא יתרחש. אמנם עקב הליכי שחיקה בתאים לעולם לא נוכל לחיות חיי נצח, אך את הגורם העיקרי למוות, שהוא הדעיכה הפיזיולוגית, נוכל למנוע. כבר היום אנו יודעים, שלתאים סרטניים החיים בגוף אין הגבלת חלוקה. אם כך, אין בעיה שגם תאים אחרים יוכלו להתחלק עוד ועוד, עד לכדי קפיצה לגיל 150. לא מדובר על צפי של העתיד הרחוק: תחזית מושכלת תהיה לטעון, כי כבר בינינו חיים ילדים שימותו בגיל 150 ואף יותר. עם זאת, יש לכך השלכות דרמטיות על החברה כולה בעולם המערבי, ולא בטוח שנדע להתמודד איתן".

 

המשמעותית שבהן, צפויה להפוך את כל המאזן הדמוגרפי שאליו אנחנו רגילים. העולם שייך לצעירים? בעולם של מגה חיים, הקשישים יתפסו את החלק הארי באוכלוסיה, והילודה תלך ותפחת. מוסד הנישואים כפי שאנחנו מכירים אותו, שגם כך סובל מפשיטת רגל, צפוי להיעלם מהעולם. לא קשה לדמיין את זה: אחוזי הגירושים כיום, כשתוחלת החיים הממוצעת עומדת על 80, נמצאים בעלייה מתמדת. נישואין "עד שהמוות יפריד בינינו" נראים כמשימה בלתי אפשרית, כשהמוות נמצא אי שם בגיל 150.

 

"לאדם בן 40 יהיו יותר הורים וסבים מילדים"

 

העולם שייך למבוגרים. צילום: Shutterstock

 

"במאה ה-19, כשתוחלת החיים היתה 40-50 שנה, אנשים חיו במצב של הישרדות", אומר ד"ר בן שאול. "אם הם רצו להטביע חותם, היה עליהם לעשות את זה בגיל צעיר מאד, מהסיבה הפשוטה שלא היה להם מספיק זמן. בעולם שכזה האידיאל היה התא המשפחתי. כיום, כשתוחלת החיים הממוצעת היא 80 שנה, גיל הנישואים עולה, ואיתו עולים גם גיל הילודה ושיעור הגירושים. ככל שתוחלת החיים תמשיך לעלות, כך ירד שיעור הילודה, ואחוז המבוגרים בחברה יגדל. בשנת 2025 לאדם כבן 40 יהיו בממוצע יותר הורים וסבים מילדים".

 

גם פרופ' יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ומחבר הספר "ההיסטוריה של המחר", סבור כי בעולם של חיים ארוכים, התא המשפחתי כפי שמוכר לנו היום צפוי להיעלם. "כיום, גידול ילדים נתפס עדיין כחלק מאוד מרכזי מהחיים", הוא אומר. "בעולם שבו אנשים יחיו עד 150, אפשר להניח שיתחתנו לראשונה בגיל 50. אלא שלרשותם יעמדו עוד 100 שנות חיים. האם זה ריאלי לצפות שנישואים יחזיקו מעמד 100 שנה? אפילו האפיפיור לא יהיה כזה נאיבי".

 

ומכיוון שהמדע מאפשר כיום לנשים ללדת בכל גיל, בהפריות חוץ גופיות, והתחזיות מדברות על ירידה בשיעור הילודה, ניתן להניח שנשים יביאו לעולם, בשנות ה-50 לחייהן, לכל היותר שני ילדים. "כשאותן נשים יגיעו לגיל 100, הילדים שלהן יהיו כבני 50 - אך עדיין לפניהן יעמדו כ-50 שנות חיים נוספות. למעשה, שני העשורים שאותן נשים יבלו בגידול ילדים, יהוו פרק שולי יחסית בחייהן. קשה לדמיין איך יראו יחסי הורה-ילד בעולם שכזה", אומר פרופ' נח הררי.

 

האם מגה חיים הם מגה בדידות?

הרהור מעמיק בעתיד שכזה עלול להיות מפחיד למדי. "כבר כיום אנשים מחליפים זוגיות ויוצאים לפרק ב' לאחר נישואים ראשוניים. בעתיד העניין הזה צפוי להחריף", חוזה ד"ר בן שאול. "בעולם של תוחלת חיים כל כך ארוכה, ההורים לא ישמרו על קשר עם הילדים שלהם. לאדם בעולם של מגה חיים לא יהיה בית לחזור אליו".  

 

וזו אולי הנגזרת הקשה ביותר של התפוררות התא המשפחתי; נראה שמגה חיים מביאים איתם בעסקת חבילה גם מגה בדידות. "אמנם מודל של ריבוי יחסים ותחלופה בין בני זוג לאורך החיים, מביא עמו תאים משפחתיים מאד מגוונים, כמו ילדים, נכדים ונינים ממספר בני זוג - אך לצד זאת, צפויה לגדול גם תחושת הריחוק והבידוד". כך חוזה פרופ' ישראל (איסי) דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. "ריבוי יחסים יביא להעדר מערכת תמיכה משפחתית, ולתלות במסגרות חברתיות או פרטיות, שתחליף את התלות במשפחה המסורתית".  

ובעולם של פרטים נטולי שייכות ומסגרת משפחתית, הדרך לדיכאון קצרה מתמיד. "ככל שהרפואה והמדע מתקדמים יותר, כך אנחנו מגלים שאנחנו מבינים פחות את ההשלכות הרגשיות של הקדמה הזו, ואת ההשפעות על המוח שלנו", מסביר ד"ר בן שאול. "כבר היום, העלייה בתוחלת החיים גורמת לעלייה בלתי צפויה בדיכאון כגורם מוות. לא צריך לחכות ל-150 שנה, מספיק שתוחלת החיים תגיע ל-100, כדי שהדיכאון יהווה את הגורם העיקרי למוות".

 

העלייה בתוחלת החיים מביאה לדיכאון

 

70% מהמבוגרים ביפן סובלים מדיכאון. צילום: Shutterstock

 

ביפן, אחת המדינות עם תוחלת החיים הארוכה בעולם, כבר ניתן לראות לכך סימנים: ב-2009 פרסמה הממשלה היפנית נתונים סטטיסטיים, לפיהם אחד מכל ארבעה קשישים במדינה מת בביתו כשהוא ערירי. בסקר שנערך שנה לאחר מכן, דיווחו כ-70% מבני ה-60 ומעלה ביפן כי הם סובלים מבדידות קשה. למעלה מ-40% מהם הביעו חשש, שיסיימו את החיים לבדם. התופעה הזו אף צפויה להחמיר, בהתחשב בעובדה שאוכלוסיית יפן רק הולכת ומזדקנת: על פי הערכות שפורסמו השנה, על ידי המשרד לעניינים פנימיים של יפן, 26% מהתושבים במדינה חצו את גיל 65 – נתון המהווה שיא של כל הזמנים. סך הכל מספרם באוכלוסיה מגיע ל-33 מיליון בני אדם – למעלה מפי שניים מאוכלוסיית הילדים, לראשונה בהיסטוריה. בני ה-75 ומעלה במדינה מהווים 12.5% מהאוכלוסייה.

 

מצבם הנפשי הקשה של הקשישים ביפן יצר תופעה יוצאת דופן במדינה: כדי להימנע מחיים של בדידות, קשישים רבים בוחרים להעביר את שארית חייהם הלא מבוטלת בבתי הכלא. כך, אחד מכל חמישה אסירים ביפן חצה את גיל 60 – נתון גבוה במיוחד בהשוואה למצב האסירים בארה"ב, למשל.

 

גם בארצנו הקטנטונת, לשינויים בתא המשפחתי ובהתפלגות הדמוגרפית השלכות ייחודיות. קיומם של המגזר החרדי והמגזר הערבי לא רק ישפיעו על האיזון שבין מבוגרים לצעירים כשנחיה עד 150 שנה, אלא גם על המבנה החברתי במדינה. בעוד שבמגזר החילוני צפויה ירידה בילודה ועלייה בשיעור המבוגרים – על פי האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, שיעור בני ה-60, העומד כיום על 11%, יוכפל עד שנת 2050 – הרי שבמגזרים החרדי והערבי לא צפויה ירידה כזו. "המשמעות היא שמשקלם של החילונים בחברה ילך וירד, עד כדי כך שהם יהוו מיעוט", אומר ד"ר בן שאול. "והמיעוט הזה יהיה מבוגר. כתוצאה מכך, היחס בין אנשים עובדים לכאלה שאינם עובדים יהיה 1:1, בעוד שבאירופה הוא צפוי לעמוד על 1:3. כך נגיע למצב, שבו יהיו מעט מאד אנשים משלמי מיסים משוק העבודה. בעוד כעשרים או שלושים שנה נעמוד בפני בעיה כלכלית משמעותית מאד, שבעקבותיה אולי נראה אפילו נטישה של חלק מהחברה החילונית את הארץ".

 

 

לכתבה באתר פורבס לחצו כאן

 

רוצים לחיות כמו בעבר? חשבו שנית

יצאנו לפנסיה, מה עכשיו?

7 טיפים שיעזרו לכם לשפר את הזיכרון

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד 

84% מבני הגיל השלישי מרוצים מחייהם

יוצאים לעבוד אחרי הפרישה

לשמור על הנכדים? לא תודה 

2  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
עמירם קדים_916_ 04/11/15

הכתבה מדאיגה ביותר יש לעודד סיום החיים כשהאדם עדיין בשליטה עצמית וזה רצונו ולחליט באיזה גיל אדם יגמור את חייו ולא לשלוח לחיים במעטה סעודי שרק אנשים עשירים מאד יוכלו להיות סעודיים  אני נגד המתת...

הכתבה מדאיגה ביותר יש לעודד סיום החיים כשהאדם עדיין בשליטה עצמית וזה רצונו ולחליט באיזה גיל אדם יגמור את חייו ולא לשלוח לחיים במעטה סעודי שרק אנשים עשירים מאד יוכלו להיות סעודיים  אני נגד המתת חסד אלא את המוות יקבע כל אחד לעצמו המתת חסד עושים היום לאדם שנמצא בתחתית ההשפלה שהוא כבר לא אדם שהוא כבר תולעת מסריחה אני רוצה לסיים את חיי בגאווה כאדם בחיי ובמותי אני היום בן77 אלמן בדקתי בדיור מוגן המשך חיים המחירים הרבה מעל האמצעים שברשותי בנתיים אני עובד מספר שעות  בשבוע ומה לעתיד.....

התמונה של תגונה
ברוך הלוי סגל 22/02/17
"בעלי המאה"  "ידיעות אחרונות" 10.12.2008 "המדע יודע היום בוודאות, שאם אוכלים פחות – חיים יותר. אין דבר כזה למות מזיקנה. מתים ממחלה".  פרופ' מנח...
"בעלי המאה"  "ידיעות אחרונות" 10.12.2008 "המדע יודע היום בוודאות, שאם אוכלים פחות – חיים יותר. אין דבר כזה למות מזיקנה. מתים ממחלה".  פרופ' מנחם רובינשטיין, חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן,
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בחדשות היום

מוטק'ה גאה להציג: אתר חדש, משודרג ויעיל יותר!
מוטק'אים יקרים, מערכת האתר שמחה לעדכן אתכם שבעוד מספר ימים יעלה לאוויר אתר חדש ושונה ממה שהכרתם...
לקריאת הכתבה
העלאת גיל הפרישה לנשים: בעד ונגד
בימים אלה, כשמשרד האוצר העלה שוב לדיון את הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל־65, נראה כי בנימין זאב...
לקריאת הכתבה
נפרדים מיונה עטרי
השחקנית והזמרת יונה עטרי הלכה הבוקר (שני) לעולמה כשהיא בת 85. עטרי, מכוכבות הבמה והתרבות הבולטות בארץ...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה