לחפש את ההיגיון בשיגעון

"סוסים על כביש גהה", המחזה החדש מאת סביון ליברכט, הוא החמישי שלה המבוסס על סיפור קצר שפרסמה בעבר, ואשר במרכזו יחסים בתוך משפחה. המשפחה ב"סוסים" היא משפחה קטנה, אך עמוסה בסודות, שקרים, הסתרות, מניפולציות, יריבויות, התחשבנויות, שפע של רגשות עזים (קנאה, שנאה, אהבה, אשמה, נחיתות, פחדנות וכן הלאה), עם בונוס של מחלת נפש - טירוף קליני אמיתי, לא סתם אטרף רגעי. זה הרבה לפי כל קנה מידה, ודאי למשפחה אחת, ועוד כזו בימתית, שהכול בה צריך לבוא לידי שיא והתרה (כזו או אחרת) בתוך שעה וחצי. ולפעמים זה אכן יוצר עומס יתר.

המחזה נפתח במה שבתוך דקות אחדות מתברר כסצנת חלום של נינה, הדמות המרכזית במחזה, מושבניקית שמפתחת ומגדלת עם בעלה יוני פטוניות בשלל צבעים. נינה ספק חולמת ספק הוזה - מצבה הנפשי המעורער מתחוור גם הוא די מהר - את הלוויית אבי בעלה, המאושפז בבית חולים. מיד אחרי שמתברר כי מדובר בחלום, מתבשרת המשפחה כי האב-סב אכן מת. יודית, חברת המשפחה הייקית המבוגרת - שחיש קל מתגלה גם כמי ששנים הייתה אהובתו של הסב - עומדת על כך שהידיעה תימסר גם לירמיהו, אחיו של יוני, שחי זה עשרים שנה באלסקה, בנתק מהמשפחה. משנודע כי ירמיהו מתכונן לבוא ללוויה, מחליטים יוני ונינה להסתיר את המידע מהבן עידו, שנמצא בקורס קצינים, ולמנוע מפגש בינו לבין הדוד. גם על הבת התיכוניסטית עידית, שקרובה מאוד לאחיה, הם אוסרים לגלות לו את דבר מותו של סבו האהוב.

אבל הכול משתבש כמובן. ירמיהו מגיע, חוזר להתעמת עם אחיו יוני ומחזיר את שניהם ליחסים מילדות, שבהם הוא היה הבן המועדף על האב הרודן, שהתנכל והתנכר לבנו השני. ירמיהו חושף שורה של שקרים שנטוו וסופרו לאורך השנים, שורה של מניפולציות מכוערות יותר ופחות שנועדו לכסות, לטייח, להרחיק, להפריד ולאפשר חיים אחרים, שהוא נותר מחוץ להם. כאילו לא די במטעני הילדות-התבגרות של צמד האחים, נקרעת ביניהם נינה, שהייתה אהובתו של ירמיהו כשהיו צעירים מרדנים ונפצעה קשה בעת מעשה משובה לכאורה (ובעצם חורבן גדול) של השניים, מעשה שגרם למנוסתו הראשונית של ירמיהו וכנראה גם לגילוי מחלת הנפש שלה. כעבור עשרים שנה נינה יודעת שאסור לה להתקרב לבדה אל ירמיהו ויודעת גם שאינה מסוגלת לעמוד מולו.


שורה תחתונה: השחקנים גונבים את ההצגה.

"סוסים על כביש גהה" תיאטרון בית ליסין. מחזה מקורי מאת: סביון ליברכט; בימוי" ציפי פינס; תפאורה: ערן עצמון; תלבושות: אורנה סמורגונסקי; מוזיקה: יוסי בן-נון; תאורה: קרן גרנק; תנועה: גלעד קמחי; קרבות במה: גינדי בביצקי. משתתפים: דפנה רכטר, יורם טולדנו, מיכה סלקטר, ליאת גורן, יובל שרף, אור בן מלך. משך ההצגה: כשעה וחצי, ללא הפסקה