למי קראת פתאטי?

השבוע העברתי הרצאה מול גוף מסוים. במהלך ההרצאה העליתי סיפור אישי שלי: לפני כמה שנים באה לארץ אחת מלהקות הרוק הטובות שהיו בעולם. הם נתנו הופעה מדהימה, מלאת אנרגיה. הזמר רץ וקיפץ ורקד ושר - במלוא המרץ.

הקהל השתלהב, שר את מילות השירים, רקד ושאג בכל פעם שהזמר הזכיר את תל אביב או ירושלים. ההופעה הייתה מעולה.

בדרך החוצה מההופעה שמעתי שיחה של קבוצת בנות שטענה שהזמר היה, שימו לב: פתאטי.

"בן כמה הוא חושב שהוא?", שאלה אחת.

"מה, הוא חושב שהוא בן 20?", תהתה חברה שנייה.

"הוא פשוט פתאטי!", סיכמה החבורה כאישה אחת.

מיק ג'אגר. היינו מתים לזוז כמוהו והוא בן 75. צילום: שאטרסטוק

מביטים בעין עקומה על גבר בן 70 במכון הכושר

זמן רב לאחר התקרית הזאת הסתובבתי עם תחושת מועקה. אני זוכרת שפעם גם אני הייתי מביטה בעין עקומה על בחורות מלאות שלובשות ביקיני, או אישה בגיל גבורות שלבושה כמו אחרונת הפאשניסטיות בניו יורק או גבר בן 70 שמתאמן על השרירים שלו במכון כושר.

"מה עובר להם בראש?", הייתי חושבת לעצמי בעבר.  

בהרצאה טענו אחדות מהנשים (הלא הצעירות כלל) שאכן יש נשים שמאפשרות לעצמן להתלבש לא באופן שתואם את גילן. כששאלתי למה הן מתכוונות הו שמחו להסביר ולפרט:

"אישה בת 70 לא יכולה ללבוש חצאית מעל הברך כי הברכיים שלה כבר לא יפות והיא גם לא יכולה להתאפר כמו בת 16, גבר מבוגר לא יכול ללבוש גופייה כי כבר איננו שרירי וגם עדיף שלא ירקוד, כי זה מגוחך נורא".

וכל הנאמר לעיל, יצא מפיהן של נשים מבוגרות, כן?

אישה מבוגרת יכולה להתלבש איך שהיא רוצה ולנו אין זכות לבקר אותה! צילום: שאטרסטוק

מי אמר שאישה בת 78 לא יכולה ללבוש מיני? 

מאז שאני מפתחת ומקדמת את השיח הריגשי בגיל השלישי אני מגלה שאם יש מילה שצריך להכחיד ובטח במונחי גיל היא המילה פאתטי.

בחיים האלה שאנחנו חיים כל יום, שאנחנו גדלים איתם ובתוכם, אין ולא יהיו איסורים על רגשות.

כשאני נפגשת עם אנשים כל מחשבה שלהם או רגש, רצון או חלום - הוא לגיטימי.

איסור חברתי, טאבו או כל דבר אחר שאנחנו אוסרים על עצמנו הוא קרקע פורייה לחיים צרי אופק, בלתי מסופקים בעליל אשר חותמים את הנתיב למקובעות.

לעיתים קרובות, מה שמתאים לאחד איננו מתאים לאחר. ייתכן שאישה אחת מרגישה מאוד נוח ללבוש מיני בגיל 78 וגם אם זה לא משהו שאני אישית לא הייתי עושה, עדיין אף אחד לא נתן בידי את הסמכות לקבוע מה ראוי עבורה ומה לא.

איסורים חברתיים הם אסון עבור מי שרוצה לבטא את עצמו, בכל גיל. צילום: שאטרסטוק

גבר שמחליט לעשות השתלת שיער כי הקרחת שלו מתסכלת אותו והוא רואה את עצמו במראה ומרגיש רע - הוא איננו פאתטי, הוא פשוט בחר לטפל בעצמו ולהיות במקום שטוב לו בחייו.

[#middleBanner] 

כשבן אדם מבוגר מחובר לאני של עצמו, קשוב אל רצונותיו, צרכיו ויכולותיו - הוא לחלוטין איננו פאתטי. הוא חד משמעית מודע לעצמו וממצה את החיים שלו על פי תפיסתו - ואין דבר נפלא מזה. 

באותה הרצאה נפתחה הלגיטימציה לחשוב קצת אחרת. לא להיות שיפוטיים אל אחרים ולאפשר לכל אדם להיות חופשי ברצונותיו ומעשיו - בכל גיל.

האם יש "סרגל גילאים" שבו רשום מה מותר, למי, עד איזה גיל ומתי כבר לא? כמובן שלא. 

גם עבורי ההרצאה הזאת הייתה שיעור. מאז אותו מקרה אני נזהרת כפליים במחשבות שלי. כי כאשר אנחנו חושבים שהוא או היא הם פאתטיים, בגלל שבחרו אחרת מאיתנו, זה הופך אותנו בעצמנו לפאתטיים.

יעל חביב היא יועצת אישית, מרצה ומעבירה סדנאות לבני הגיל השלישי תחת השם "מפגשים ברומו של גיל".

מי אמר שחייבים זוגיות בגיל השלישי?

אף פעם לא מאוחר: טיפול זוגי בגיל מבוגר

חתונה מאוחרת: חגגו נישואים אחרי 50 שנה יחד

זוגיות בכאילו עדיפה על לבד?

זה הזמן לגלות: איזה מין בני זוג אתם?

"טיפים לזוגיות טובה? הכל מזל" 

כל הדרכים למצוא אהבה באינטרנט בגיל 50 פלוס

יצאנו לפנסיה, ומה עכשיו?

מעל 50 ומחפשים אהבה? הצטרפו לקהילת פנויים ופנויות של מוטק'ה