לעבור את החגים בשמחה

חגי תשרי הם זמן של חגיגות, ארוחות והתכנסויות משפחתיות וגם של חשבון נפש. כיוון שכך, מדובר בתקופה שעלולה להיות קשה ומורכבת לחלק מאיתנו, תקופה המחדדת קשיים, מוגבלויות וקונפליקטים שקיימים כל ימות השנה. לאנשים מבוגרים שכבר אינם מתפקדים כבעבר ומתקשים ליטול חלק בהכנות לחג, באירוח ואפילו בחגיגה עצמה, זו תקופה קשה במיוחד המציבה אתגרים להם ולבני משפחותיהם. אנשי עמותת מט"ב, העוסקים בטיפול ובסיעוד לקשישים ובהשמת עובדים זרים בבתיהם וגם בניהול מרכזי יום ובתי דיור מוגן, נתקלים מידי שנה בתקופה זו בקשיים המתעוררים, בלבטים ובתחושות המעורבות הנלווים אליהם. לדברי דלית רוטמן, מנהלת סניף מט"ב בחדרה, החג הוא סיטואציה שמעצימה תחושות הקיימות כל השנה: "אנחנו נתקלים בימים האלה בכל קשת התגובות והתחושות. יש קשישים שירגישו שהם מטופלים ועטופים בצורה הטובה ביותר על ידי בני משפחותיהם, ויש שירגישו נטושים ובודדים. "החג, כמו כל אירוע משפחתי אחר, יכול לחדד את התחושה שאת התפקידים שמילאתי בעבר אני כבר לא יכול למלא היום. אישה שהייתה רגילה לארח את כל המשפחה בכל חג ולבשל לכולם והיום לא יכולה, תחוש חוסר מסוגלות. אם הילדים והנכדים גרים רחוק, אולי אפילו בחו"ל, ואין אפשרות להיפגש בחג, זה מחדד את תחושת הגעגועים והבדידות. אצל אנשים שנמצאים בשלבים שונים של מחלה, נקודת ציון כמו חג מעוררת את תחושת הסוף.
מחשבות על החג האחרון
"בראש השנה במיוחד, כיוון שזה חג שמסמל התחלה וסוף של מעגל, אתה עומד בפני המצב שלך בעולם. אם אתה מאוד חולה, קשה להימנע מהמחשבה שזה החג האחרון שלך, וזה מביא לחשבון נפש וקשה להימנע מעיסוק בפער בין מה שהיית רוצה שיהיה בחייך לבין מה שיש". מצב הביניים עלול להיות הסבוך ביותר. "מישהי שמדי שנה מזמינה את כל המשפחה אליה והשנה מרגישה לפתע שזה גדול עליה אבל לא מוכנה להודות בזה, תיקלע לתחושות קשות. היא רוצה שכולם ימשיכו לבוא אליה כמו בשנים עברו, אבל קשה לה, היא מותשת וכבר לא חווה את הסיפוק ואת הנחת שחוותה בעבר. מה שהביא לאושר גדול הופך לקושי". וכשם שההורה המבוגר מסרב להודות בשינוי, כך גם בני המשפחה. "גם הילדים הכי נהדרים ומתחשבים לא מסוגלים לפעמים להודות שההורה נמצא במצב חדש. שהוא כבר לא הדמות החזקה שגוררת את העגלה, אלא אדם שנחלש וצריך להתחיל לשנות דברים".


לעתים דווקא בחג חודר השינוי הזה במערך הכוחות לתודעה. "הילדים והנכדים רואים פתאום את סבא וסבתא באור אחר. הם נראים לפתע זקנים, עצובים, חסרי אונים, לא ממש מתקשרים. זה רגע של התעדכנות. זה לא משהו שקורה בבת אחת, אלא חלק מתהליך, אבל החג הוא נקודת ציון שמחייבת חשבון נפש. "בנקודה הזאת צריך לבדוק מה מתאים להורה. האם כדאי שאחד הילדים יתחיל לערוך את ארוחת החג אצלו? ואולי להורה לא מתאים או קשה לנסוע למקום המגורים המרוחק של הבן או הבת? אולי הכי נכון לבוא אליו, אבל להביא את התבשילים ולערוך את השולחן כדי לא ליפול למעמסה? כדי לברר את הדברים חייב להיות דיאלוג פתוח. יש אמהות שהניסיון להוריד מהן את המעמסה יעליב אותן, ויש כאלה שהוא יביא להן תחושת רווחה".
לשתף במטלות החג
חשוב לשתף במטלות גם את ההורה המבוגר שכבר לא יכול לקחת על עצמו את ארגון ארוחת החג. "גם אם הוא מוגבל, הוא ירגיש טוב יותר אם יהיה שותף. זה יכול להיות בהכנה של המרק המסורתי, באפייה של עוגת הדבש או אפילו רק בנתינת המתכון שעובר במשפחה, וזו יכולה להיות השתתפות ברמה הערכית. לספר לנכדים איך חגגו את ראש השנה במשפחה לפני שנים, לנהל את הטקס או להגיד את הברכה או את הקידוש. אנשים מבוגרים שמרגישים שייכות ושליטה פחות מדוכאים ומרגישים תחושת סיפוק וערך עצמי". החג מזמן גם התמודדות עם מערכת אילוצים מצד המשפחה של כל אחד מבני הזוג במשפחה. "יש לעתים התנגשות בין מערך של צרכים ורצונות, וצריך לגלות רגישות לכולם. ועדיין, אם ההורה שלנו במצב פיזי או רגשי ירוד, זה הזמן להעמיד אותו בראש סדר העדיפויות. אולי רק ילד אחד או שניים צריכים לקחת את האחריות, אולי נכון להביא את ההורה אלינו לכל החג או רק לארוחה, אולי לבוא אליו ולקחת על עצמנו את העבודה. אם ההורה מתגורר בבית דיור מוגן ומעדיף להישאר שם בחג עם חבריו, אין צורך ללחוץ. ההורה צריך לדעת שיש לו זכות בחירה ושבני המשפחה מכבדים אותה, ואפשר להגיע לבקר ביום שלמחרת". המפתח לפתרון כל התסבוכות הללו הוא לדברי רוטמן תקשורת פתוחה. "אם כל אחד אומר את מה שהשני מצפה לשמוע - יש בעיה. אבל אף פעם לא מאוחר להתחיל לדבר גלויות. דווקא אנשים בגיל מבוגר שכבר רואים את הסוף, ישמחו לפתח תקשורת פתוחה ומשמעותית, וזו הזדמנות לשינוי ולבירור הצרכים האמיתיים. גם לומר 'הייתי מאוד רוצה שתהיה איתנו, אבל אנחנו מכבדים את הבחירה שלך', זה מספיק". בעיה אחרת, מתעוררת עם קשישים שלא מתקשרים, חולי אלצהיימר למשל. "לאנשים כאלה, השגרה מאוד חשובה. עקירה של חולה אלצהיימר מסביבתו המוכרת ליום או ליומיים בחג עלולה להיות חוויה מאוד מבלבלת שהוא יתקשה להתאושש ממנה. מומלץ להשאיר אותו במקרים כאלה במקום הבטוח והמוכר, ובתוכו לתת נופך חגיגי". ומה קורה כשהקשיש מטופל בידי עובד זר? לדברי רוטמן חשוב להזמין גם אותו לארוחת החג. "לפעמים המטפל הצמוד הוא דמות משמעותית לקשיש. הוא מכיר אותו יותר טוב מכולם ויודע מה הצרכים שלו, וחשוב לא לנתק ביניהם. בעיקר בארוחת החג, כשיש מהומה, חשוב שיהיה אדם שיהיה קשוב לקשיש. המטפל צריך להיות לידו ולא להישלח לעבודות המטבח. גם למטפל עצמו יהיה נחמד לקחת חלק באירוע ולהרגיש חלק מהמשפחה".
לקראת ראש השנה מציע עמותת מט"ב לוח שנה הכולל ציורים שצוירו בידי קשישים מרחבי הארץ, פרויקט שנועד לעודד עיסוק באמנות בגיל השלישי ולתת במה לאלה שעוסקים בה. לקבלת הלוח ללא תשלום: 073-2393333.

עוד על יחסים ומשפחה:

אלצהיימר. להתמודד עם מחלת בן הזוג

מחקר חדש: בדידות בגיל השלישי

יחסי חמות-כלה: אפשר גם אחרת

ספר חדש: סבאות עכשיו

בין חרדה לנחת ? על יחסי סבים ונכדים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פסיכולוגיה ומשפחה

פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית