לעצב טוב יותר את הזקנה
האם קומקום יכול להפוך למסוכן? ומה קורה ביום שבו אנחנו כבר לא מסוגלים להעמיד קומקום, להרתיח מים ולשתות את כוס התה שלנו? נחמה ניק-סיימון מצאה פתרון למצב הנוגה הזה, שמגיע לעיתים עם הגיל הרביעי: קומקום HoTower שנועד להקל על מי שסובלים מירידה בחושים, ביציבות, ביכולת האחיזה ובזיכרון. "רציתי משהו שיהיה גם שימושי וגם נגיש לאנשים עם מוגבלויות", מסבירה ניק-סיימון, סטודנטית לעיצוב במכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל.
הקומקום שעיצבה מתמלא בעצמו, מודיע שהוא רותח ואין צורך להרים אותו. "הוא יכול להתאים לאנשים שסובלים מירידה בשמיעה או בראייה, שעברו שבץ מוחי ומתפקדים רק ביד אחת, שסובלים מפרקינסון או סתם נוטים לשכוח. הוא לא מתחיל להרתיח את המים בלי להתמלא קודם, אפשר לתפעל אותו ביד אחת והוא יציב", מפרטת ניק-סיימון.
קומקום שאפשר לתפעל ביד אחת. HoTower. צילום: יח"צ
על רתיחת המים, הקומקום מתריע בהחלפת צבע האור בנוריות ובהשמעת צליל. "מצאתי במחקר המקדים שיש אנשים מבוגרים שעומדים ליד הקומקום כל זמן ההרתחה כדי לראות מתי הוא סיים", מספרת ניק-סיימון. "היה חשוב לי שלמוצר יהיה ערך מוסף של עזרה ושל שיפור איכות החיים, של אנשים מבוגרים".
התובנה שעיצוב יכול להביא לשינוי חברתי מנחה את הסטודנטים במכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל, שם מעודדים אותם ליוזמות שתורמות לחברה, ולא רק מציעות חידוש עיצובי. השנה הקדישו שלושה סטודנטים את עבודות הגמר שלהם לרווחת הגיל השלישי. מלבד הקומקום, תכננו שם גם מתקן לציפורים להצבה בחצרות בתי אבות ובר אקטיבי לפנסיונרים.
"אנחנו מאוד בעד בחירה בנושאים שיש בהם ערך מוסף, חברתי או סביבתי. לא עוד אריזה לעוגיות, אלא משהו שבאמת עושה שינוי", אומרת רינת סופר-גרינפלד, ראש המחלקה לעיצוב מדיה חדשה במכללה. "אנחנו מאמינים שעיצוב יכול להוביל דעת קהל, להביא רעיונות חדשים ודרכי הסתכלות חדשות וזה המסר שלנו לסטודנטים. שייקחו נושאים בוערים או חשובים, נושאים שלא טופלו, אוכלוסיות שלא מקבלות תשומת לב".
הפרויקטים עוסקים, כאמור, פעמים רבות בנושאים קהילתיים, חברתיים, סביבתיים ותרבותיים. "בשנה שעברה למשל, היה לנו פרויקט בשם 'סופר סבתא' בשיתוף המשרד לאזרחים ותיקים", מספרת סופר-גרינפלד. "הרעיון היה, לשדך בין סבים וסבתות לבין משפחות צעירות שזקוקות לנוכחות, לעזרה ולחוכמה של אדם מבוגר".
בר למבוגרים בלבד
לבוא ולהרצות לאנשים כמוך. הסחבר. צילום: יח"צ
רעיון מקסים נוסף הוא הסחבר, פרויקט של בוגרת המחלקה מוריה בבאי, ומיועד לשיפור איכות החיים בגיל המבוגר. הסחבר הוא בר למבוגרים, לצורך מפגש חברתי ושיחה על נושאים שונים. "בעקבות מחקר שהסטודנטית ערכה עלה צורך במקום מפגש כזה, בגיל שבו אנשים מפסיקים להיות פעילים", מספרת סופר-גרינפלד. "מקום שגם כיף לבלות בו והוא גם 'אקדמיה על הבר'. אם למשל היית אלוף במילואים, מורה או חוקר, אתה יכול לבוא למקום כזה, לתת הרצאה בתחום שלך ולקיים דיון בנושא".
קן לציפור בין הקשישים
תורם לאסתטיקה במרחב הציבורי, פליגאלע. צילום: יח"צ
"פליגאלע" (כנף, ביידיש) של שרה שינטג מיועד לאוכלוסיה מבוגרת בבתי האבות, מתקן להאכלה והלנה של ציפורי חצר. "חיפשתי משהו שיתרום לאסתטיקה במרחב הציבורי", מספרת שינטג, "ובחרתי בכיוון של טיפוח של טבע עירוני. בבלגיה, שבה נולדתי וגדלתי, בכל חנות לבעלי חיים אפשר לקנות אוכל ומתקני האכלה לציפורים ויש הרבה מודעות לנושא. מכיוון שאני גם מאוד אוהבת בעלי חיים, רציתי לשלב בין האהבה הזאת, לבין נתינה לאוכלוסייה מוחלשת".
במחקר המקדים שערכה, היא מצאה קשר חיובי בין איכות החיים בגיל המבוגר, לבין מגע עם ערכי טבע ובעלי חיים. "גילו שקרבה לטבע, משפרת אצל קשישים גם את המצב הרגשי וגם את התפקוד היומיומי", היא אומרת, "והחלטתי ליצור מתקן שיהיה אינטראקטיבי, ויביא את הטבע למי שלא יכול לצאת אליו".
המתקן מיועד להעמדה בחצר, באמצעות עמודים הנעוצים באדמה ומחולק למתחם להאכלה, מתקן לשתייה ורחצה ופינת קינון, הכול עשוי חומרים פלסטיים המותאמים לתנאי חוץ. מבחינת הגודל, המתקן מתאים בעיקר לציפורים כמו דרור הבית והירגזי המצוי, שני מינים, שהתחקיר שערכה העלה שכדאי להחזיר לחצרות.
"אני גם מאוד אוהבת את האסתטיקה של המתקן", היא אומרת, "הקפדתי שיהיה לו צבע בולט והוא נראה מרחוק בגינה כמו זר פרחים. הוא קל מאוד להרכבה ופירוק ויש בו אפילו מראה שמאפשרת הצצה לתוך הקן, למי שיושב נמוך, על כיסא גלגלים למשל".
[#middleBanner]
לעצב את הבית בסטייל אחרי גיל 50
הצטרפו לקהילת הפנאי ותרבות של מוטק'ה
אורה צ
לא פעם אנחנו שומעים או אומרים בעצמנו משפטים כמו "אני רוצח עציצים סדרתי" או "עציצים מתים אצלי". בדרך כלל...