לקראת שידור: אופרה מצדה

"אופרה מצדה", הסרט התיעודי שיוקרן בערוץ 1 ביום א' (13.5), עוקב אחרי תהליך הבנייה, יש מאין, של האתר למרגלות המצדה, שבו הועלתה בקיץ לפני שנתיים האופרה "נבוקו" מאת ורדי. הפקה ראשונה שהועלתה במתחם שהוקם בלב הטבע מלא ההוד, עתיר ההיסטוריה והמיתוסים, אשר הציבה את ישראל על מפת האופרות המועלות בעולם באתרים היסטוריים. זו הייתה הצלחה, שבעקבותיה הועלתה בשנה שעברה "אאידה" ובקיץ הקרוב תעלה מן המדבר באותו מקום "כרמן". אבל מי שסבור כי "אופרה מצדה" הוא סרט על אתר בנייה, עם אינספור בולדוזרים והסברים בנוסח שמנו-עשרה-טון-פנסים טועה לחלוטין. כי הסרט הזה, שאמנם יש בו פה ושם גם בולדוזר - ושמא שופל או סתם טרקטור, כולם ענקיים בעיני - הוא סרט אחר לגמרי, על אשליה ומציאות, פטה מורגנה בלב המדבר, מיתוסים ואגדות ואנשים שחיו וחיים אותם, היסטוריה וטבע. הסרט נפתח בעקרב המשוטט לתומו בחלקת המדבר הצחיחה שבה מציב אילן ספקטור, מנהל תשתית ההקמה, מוטות ברזל קטנים עם דגלונים. אמצע כלום צהוב, והאיש מסביר - 60 מדידות עשו פה, 700 תצ"אות צילמו ובסוף - מסמנים את האתר באבנים. כאן יהיה סוף הטריבונה, הוא מצביע על כלום, ומכאן המקומות הולכים ומשתפרים ומחירי הכרטיסים עולים. ועדיין כלום. איתן קמפבל, מנהל אתר מצדה שהוריו - שאינם יהודים - הגיעו לארץ ב-1968 מטעמים ציוניים כדי לעזור למדינה, מדבר על המקום כמו גבר מוקסם מאישה. כך גם הארכיאולוג גיא שטיבל. "הדמיון מקבל הצתה בחיבור של אופרה עם מצדה", שח קמפבל. ושטיבל, שלא מבין איך לא מבינים מה הוא עוד חופר במצדה, מסביר שהטקסטים שנחשפים עד היום במקום בשפה מובנת לגמרי "הם החיבור למקום". גם נתלי בן סימן טוב, מתנדבת במקום, שבויה בקסמיו ומשוכנעת שהייתה שם, "בגלגול ההוא", אבל ממש לא כאלעזר בן יאיר. מוחמד, פקח רשות הטבע והגנים, עוקב בשם הטבע וכל בעלי החיים שזהו ביתם אחרי העבודות שנעשות במקום. את העץ שגדרו ושמרו עליו בתוך מתחם האופרה המתהווה קראו על שמו. הסוציולוג פרופ' נחמן בן יהודה בוחן את סיפור מצדה והמיתוס סביבה, מציב סימני שאלה אם זהו באמת מיתוס גבורה או אולי סיפור שפוגע בקדושת החיים. שניים שמטפסים למעלה בשביל הנחש הם אייל שסקין, בנו של מנהל האתר הראשון שמעד ונפל לתהום במקום ומת, והנכד, אלימלך רון טל. שסקין מספר מה הייתה לו, כילד, מצדה ומה הייתה לאביו. "זה דבר מעצב ברמת האישיות", הוא אומר ומראה לרון טל את המקום שבו נפל האב-סב אל מותו. "המוות שלו כאן זה כמו מטפורה על גבר שמת עם האהובה שלו", הוא אומר.


ובין מונולוג אחד לאחר מרחפות רוחות מהעבר, מההיסטוריה, מהדמיון והמציאות, וצומח לו חזיון תעתועים באמצע הכלום, עם טריבונת ענק, פנסים, פסנתר שמוסע במדבר ובמה, ומנגד, כמו פלאש-בקים למציאות אחרת שנראית גם היא קצת הזויה, מוקרנים קטעי סרטים מפעם, בשחור-לבן מגורען עם קריינות ממלכתית. מצדה - המקום, האמת ההיסטורית והמיתוס, מתאבכים סביב ועוטפים את הכול, כמו אבק המדבר שניעור מרבצו תחת המנופים והדחפורים ושאר הקונסטרוקציות. ברקע מתגנב ומשתלב פסקול צלילי האופרה עצמה, "נבוקו" של ורדי, הנחשבת לאופרה היהודית שלו, שעלילתה מתרחשת בירושלים ובבל. אבל המרכז והעיקר הם מצדה, וכל מה שהיא לכל אחד. והיא המון דברים שונים, ואחת הדרכים המאלפות שהעניין מודגם בסרט היא רצף קטעים שבהם מתארים מדריכים שונים את סיפור מצדה ומשמעותו לקהלים שונים, מחיילים בסוף מסע כומתה ועד תיירים דומעים. רק בסופו של הסרט, לדקות מאוד ספורות, מתגלה אתר האופרה המושלם, שניות מעטות של חזרה בו וקטע קצרצר של שירת העבדים כפי שהייתה בהופעה, על שלל הניצבים והסוסים והאש והאורות וכל השאר. ומיד אחר כך - הפירוק. פטה מורגנה. אשליה במדבר שאוצר סודות אינסופיים. "אאידה בדרך", מחייך ספקטור חצי חיוך סטואי בסוף, כשברקע הכול נעלם והמדבר מוחק את העקבות בחול. "הכרטיסים אוזלים. הפיקציה עובדת. מצדה עובדת. המיתוס עובד". וגם הסרט. שמחולל קסם קטן ואמיתי.
"אופרה מצדה", ערוץ 1, יום א', 13.5, 21:00. בימוי: אילת הלר; צילום: אורי אקרמן; תחקיר: אייל בן זאב; ייעוץ תוכן: סיגל ראש; עריכה: מיכל רנון; הפקה: נפתלי גליסקברג. אורך הסרט: 50 דקות עוד על תרבות ובידור:

אופרה: אורפיאו ואאורידיצ'ה

ביקורת ספר: כל הימים

ביקורת ספר: סטאר איילנד

ביקורת תיאטרון: קיר זכוכית

ביקורת ספר: בית קיץ עם בריכה

ביקורת קולנוע: לדוג סלמון בתימן