לקראת שידור: בחזרה למשחק
הסרט התיעודי "בחזרה למשחק" הוא מסמך מרתק הבוחן את השפעות החשיפה המתמשכת לצגים ולתכניהם על ילדים. הדור שלא משחק קלאס ומחבואים
אורית הראל
30/08/11
הסרט "בחזרה למשחק" שיוקרן בערוץ 8 בכבלים ביום ה' (1.9), בתזמון מושלם לפתיחת שנת הלימודים, הוא מסמך מרתק ומקיף, ולא פחות - מעורר מחשבה ודאגה באשר לגורלו של הדור הצעיר (ובעצם, של עתיד האנושות בכלל), דור הצגים שכה רבים מאיתנו מתפעלים משליטתו ברזי הטכנולוגיות החדישות ומיכולתו לספוג כמויות גדולות מהמידע הרב שאליו הוא נחשף באמצעותן. הסרט מציג נתונים ועובדות, ובוחן בעזרת שורה ארוכה ומרשימה של מומחים מתחומים שונים את מהות ומשמעות השינוי הזה בחיי ילדים בימינו, ובמקביל עוקב אחרי קבוצה של ילדים בני 13-15 שחווים לראשונה בחייהם חוויה של קייטנה בטבע בין בני גילם, צמחים ובעלי חיים, בלי שום זכר לצג כלשהו או עולם וירטואלי כזה או אחר.
בראשית הסרט מציגים את עצמם הילדים שילכו לקייטנה הזו. כולם מחוברים בין חמש שעות ל"רוב הזמן" במשך היום לצג כזה או אחר - מחשב, משחק וידאו, סלולרי, רשת חברתית וכן הלאה. ד"ר דיוויד סוזוקי, גנטיקאי, מציג את הדברים כהווייתם: ילדים כיום מבלים הכי פחות זמן בחוץ מאשר בכל דור אחר. אנחנו, המבוגרים, מתפעלים מהמידע הרב שיש להם, והם חווים במחשב הכול, חוץ מאשר את העולם האמיתי. מומחה אחר מזכיר כי האדם בנוי לחיבור לטבע ולכן יש סכנה ממשית לבריאותם הפיזית והנפשית של ילדי הדור הזה בכך שנמנעת מהם היציאה וההתחברות אל הטבע כמעט כליל.
זאת ועוד: רופאים כבר מזהירים כי בני הדור הזה עלולים בהחלט להיות בני הדור הראשון שימות צעיר יותר מדור הוריו, וחלק מהגורמים לכך קשורים גם בהתמסרות רבת השעות לתרבות הצגים. עודף משקל, למשל, הקשור ברביצה האינסופית ללא כל פעילות פיזית. אבל לא רק. הדור הזה, כך עולה, הוא של ילדים עם המון מידע אבל עם הרבה פחות חוויות של מפגש עם טבע וחיים (החל ברכיבה על אופניים וכלה במשחק עם חברים בחול), שהן חוויות שמפתחות ביטחון עצמי ואחריות. עצם החוויה החושית-מוחשית שמספק המפגש עם עולם אמיתי יוצר את חוויות הלימוד המשמעותיות ביותר בעבור ילדים, בעיקר צעירים - מישוש, מגע, עשייה, שליטה וכן הלאה. כל אלה אינם קיימים בחוויית הצגים, שמנותקת מהחיים האמיתיים ועלולה על כן לגרום למום חברתי הרסני.
מבול הטכנולוגיות, מסביר חוקר של מערכת העצבים, הוא רב השפעות, חלקן לטובה וחלקן לרעה, ולכן הדבר החשוב ביותר הוא להבין איך משפיע כל דבר, בעיקר על המוח, ובהתאם לקבל החלטות באשר לשימוש בטכנולוגיות השונות. כך למשל מתברר כי ההתמכרות לטכנולוגיה (מי שאי אפשר לנתק אותם מהצגים, מהמשחקים, מהאפליקציות או מהמסרונים) היא תהליך מוחי שדומה לכל התמכרות אחרת, כמו למשל ההתמכרות לאוכל. תחשבו על זה ככה: הילד שלא מפסיק לשחק במחשב אינו בהכרח אינטלקטואל צעיר, הוא בעצם מכור.
עוד מדברים המומחים על הבעייתיות שבבלבול הנוצר אצל ילדים בתפיסת העולם הווירטואלי כתחליף לאמיתי, הזילות בחיי אדם כתוצאה מתפיסה ומשיפוט של חיים כערכי נקודות במשחק מחשב, על הירידה שנמצאה במחקרים ביכולתם של ילדים המרבים במשחקי מחשב אלימים לזהות הבעות פנים שמחות, כלומר לזהות רגשות, ומכאן הקושי הגובר של בני הדור הזה לערוך אבחנות עדינות של הבעות ורגש. התכנים שאליהם נחשפים ילדים באמצעות הצגים הם מובנים וממוסחרים, ועל כן מאפשרים בעיקר חיקוי ולא פיתוח דמיון ויצירתיות, יכולת פתרון בעיות, ריפוי ופיתוח אמפתיה - כולם ממדים חשובים בהתפתחות הילד, שמשחק חופשי בחוץ, בעולם האמיתי, מאפשר ומעודד.
ועוד כמה נתונים המוצגים בסרט: כחמישה מיליון אמריקנים מקדישים 45 שעות שבועיות (היקף משרה בערך) למשחקי מחשב. אלה שעות שבהן הם אינם מבלים עם אנשים אמיתיים, אינם עובדים, אינם מייצרים או יוצרים משהו ואינם לומדים. שבעה מעשרה ילדים בארצות הברית שמשחקים משחקי מחשב - משחקים במשחקי מבוגרים. יותר ממחצית זמנם של ילדים אמריקנים מוקדש כיום לצפייה בצגים לעומת יותר ממחצית בעבר שהוקדש למשחקים בחוץ. ב-1983 הוציאו חברות מסחריות מאה מליון דולר על שיווק לילדים (פרסומות בטלוויזיה וכו'), ב-2008 עמד הסכום על כ-17 מיליארד דולר.
כאמור, סרט מרתק, רב פנים והסברים, המציע גם שורה של מסקנות ודרכי פעולה, שאף אחת מהן לא מתעלמת מהקדמה, מהשפע הטכנולוגי שרק גדל ומהמצב הקיים. בין היתר מדגישים שם את הצורך לשוב ולחבר ילדים לטבע בכלל ולאנשים בפרט, ללמד, להסביר ולהדגיש את חשיבות הטבע בקיום ובהתפתחות האדם, את התלות ואת החיבור בין האדם לטבע.
לא צריך להעמיס על ילדים כל כך הרבה מידע, אומר אחד המומחים, צריך לאפשר להם להיות במצבים שמעוררים את פליאתם. זה יפעיל את הסקרנות והדמיון והיצירתיות והלמידה. צריך לחזור ולחבר ילדים לטבע, כי מה שלא יעריכו, הם לא יגנו עליו ומה שלא יגנו עליו יאבד. צריך לאפשר ולעודד משחק בעולם האמיתי, כי יכולת המשחק מולדת וחשוב לאפשר ולטפח אותה. צריך לאזן בין לימוד טכנולוגיות ושליטה בהן לבין חשיבה עצמאית בעולם האמיתי. כי כמו שנאמר בסופו של הסרט: לא משנה כמה מתוחכמים נהיה, תמיד נישאר חלק ממארג שלם של חיים בטבע.
"בחזרה למשחק", ערוץ 8 בכבלים, יום ה', 1.9, 23:00. במאי: טוני הסן שאי; צילום: ג'יימס קלאט; עריכה: דיוויד בי; הפקה: מג מריל. אורך הסרט: 54 דקות עוד על תרבות ובידור:
מוזיקה קאמרית: פסטיבל בירושלים
ביקורת תיאטרון: אם יש גן עדן
ביקורת קולנוע: חצות בפריז
ביקורת ספר: טיפות שלג
ביקורת תיאטרון: אורזי מזוודות
"בחזרה למשחק", ערוץ 8 בכבלים, יום ה', 1.9, 23:00. במאי: טוני הסן שאי; צילום: ג'יימס קלאט; עריכה: דיוויד בי; הפקה: מג מריל. אורך הסרט: 54 דקות עוד על תרבות ובידור:
מוזיקה קאמרית: פסטיבל בירושלים
ביקורת תיאטרון: אם יש גן עדן
ביקורת קולנוע: חצות בפריז
ביקורת ספר: טיפות שלג
ביקורת תיאטרון: אורזי מזוודות
תגובות
0
אהבו
0
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים
מאבק מוזיקלי ופוליטי: כך תתמודד יובל רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבאזל
אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...
סקס של מבוגרים בפריים טיים. למה לא, בעצם?
- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"
- "מה?"
- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"
את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...
חתונה ממבט ראשון: סוף סוף זוג מבוגר
במוצ"ש האחרון, אחרי שתי עונות, זה סוף סוף קרה: העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון" (ערוץ 12) נפתחה עם שידוך של...
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות