לקראת שידור: במקרה, בכוונה

"במקרה, בכוונה" היא סדרה קומית חדשה שעלתה בעונה הנוכחית בסי.בי.אס, ונועדה להיות אמצעי הקאמבק של אחת ממתוקות הטלוויזיה האמריקנית, השחקנית ג'נה אלפמן. כן, זו שגילמה את דרמה, אשתו הבלונדה המעופפת-חייכנית של גרג המעונב והמכופתר, בסדרה "דרמה וגרג". מאז ירידתה של "דרמה וגרג" כבר עשתה אלפמן ניסיון אחד שכשל לחזור בסדרה קומית משלה. הפעם, זה כבר ברור, היא תגיע בבטחה לסופה של עונה ראשונה. ומה הלאה, נדע בקרוב. אבל צליחת מחסום העונה הראשונה השלמה לא מעיד בהכרח על איכותה של סדרה (הרבה סדרות מופת גורשו מהמסך במהירות רבה מזו, ולהפך) וגם לא על סיכויי הישרדותה. "במקרה, בכוונה" שייכת לז'אנר הסדרות הקומיות השבלוניות והמיושנות, מזן הסיטקום (קומדיית מצבים) הוותיק והמשופשף עד לצחוקים המוקלטים. בעידן של קהל שנחשף למאות סדרות כאלה בעשרות ערוצים, הסדרה צריכה באמת להבריק במשהו (בליהוק, ברעיון, במצבים, באיכות הקומדיה) כדי לנסוק לגבהים במסגרת המבנה המסורתי המוכר. "במקרה, בכוונה" איננה כזאת. היא מזכירה לי סדרות כמו "החיים על פי ג'ים" או "שני גברים וחצי", סדרות קומיות שבלוניות וסטריאוטיפיות אחרות, שפשר הישרדותן הארוכה והפופולריות שלהן במולדתן האמריקנית די נשגבת מבינתי. אז מה יש לנו כאן? יש ג'נה אלפמן שנראית, מתנהגת, נשמעת, מצחקקת ומריצה בדיחות תפלות במהירות מופרזת, במעין גרסה מבוגרת של הדמות שעשתה בסדרה ההיא - דרמה מ"דרמה וגרג". אלא שכאן, אבוי, היא נדרשת להיות סוג של מבוגרת אחראית. היא מבקרת קולנוע בעיתון בסן פרנסיסקו, בת 36, שניהלה רומן עם הבוס החתיך שלה אבל הרומן נגמר בפתח הסדרה, כשהוא מסרב להתחייב ולהתמסד. היא הולכת להטביע את יגונה בבר אופנתי, שם מתחיל איתה בחור צעיר ממנה (בן 22) ומשורג שרירים, שהוא גם שף בהתהוות, או לפחות בשאיפה. הם מסיימים את הלילה על הפוטון של החבר שלו.


אלפמן שקוראים לה פה בילי, מגלה שהיא בהריון. הבוס מגלה ומקנא. השף בהתהוות רוצה לעשות את המעשה האחראי, אלא שהוא גר במכונית שלו, אין לו סנט וגם לא מקצוע, ויש לו נפש ילדותית בעליל. בילי מזמינה אותו לגור איתה ביחד, כסוג של שותפים (להורות?), ומכאן מתחילות כל ההסתבכויות והצחוקים. או שלא. אלפמן פשוט מעייפת באישיות הבלונדינית-עולצת שלה. העניין הזה מוצה בעיני עד תום בסדרה שירדה זה מכבר, וחבל שאיש לא טרח ליצור בשבילה דמות שונה, או לפחות להודיע לה. כדאי שהיא תצפה באד אוניל מ"נשואים פלוס" בגלגולו החדש והשונה לחלוטין ב"משפחה מודרנית". קאמבק זה אמנם חזרה, אבל לא בהכרח לאותו תפקיד, שכבר ממש לא הולם את המידות. לצדה יש קאסט סטריאוטיפי, דהוי וממוחזר. גרנט שואו, היפיוף מ"מלרוז פלייס" המקורית מבליח כבוס היפיוף-השמור, ונראה יותר כמו דוגמן שיצא ממודעה בעיתון מאשר כעורך עיתון. אשלי ג'נסון, כחברה הכי טובה שהיא גם כמובן עמיתה למקצוע ולמערכת, אמנם מוכרת לצופי "בטי" ומתהדרת במבטא סקוטי (וגם זה מעיד על הגישה המיושנת - לתקוע דמות עם מבטא מהאימפריה הבריטית שממש לא נחוץ לכלום, אבל הוא בריטי), אבל זו בערך תרומתה לסדרה. הסיידקיק השנייה היא דמות האחות המחוקה שנשרכת גם היא אחרי הגיבורה (למרות שהיא נשואה אין לה חיים, ברור), שאותה מגלמת לנון פרהאם, שמצליחה להיות יותר דהויה מדמותה. ג'ון פוסטר, כילד שעושה לבילי ילד, ניחן בגוף שבהחלט נעים להביט בו, אבל זה ממש לא מחזיק סדרה קומית שלמה. ייתכן בהחלט שכל זה לא לגמרי באשמתם של השחקנים, שקיבלו לידיהם מוצר סטנדרטי שנשען על יסודות לא מי יודע מה חזקים (נו, בסדר, בת 36 נכנסת להריון מבחור בן 22 ומחליטה ללדת את התינוק. אז?), וצריך להתקיים ולהתקדם מכוח תסריטים רוויי סיטואציות צפויות ומטופשות, מאוכלסים בדמויות בעובי דיקט שנאלצות לברבר בדיחות קרש. כך או כך, התוצאה היא סדרה מפוהקת, שכמוה ראינו כבר עשרות.
שורה תחתונה:
רק למי שממש מתגעגעים לג'נה-דרמה אלפמן מ"דרמה וגרג"
"במקרה, בכוונה", סדרה קומית, מוצאי שבת החל מ-20.3, 19:45 ערוץ יס סטארס קומדי בלוויין. יוצרת: קלאודיה לונאו, לפי ספרה של מרי פ. פולס; בימוי: פמלה פריימן. הסדרה עלתה ברשת סי.בי.אס האמריקנית ונמצאת כעת בעונתה הראשונה (ס"ה 18 פרקים). משתתפים: ג'נה אלפמן, ג'ון פוסטר, אשלי ג'נסן, ניקולסרייט, גרנט שואו, לנון פרהאם עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: בחול

ביקורת תיאטרון: שש דמויות מחפשות מחבר

ביקורת קולנוע: פרשס

ביקורת תיאטרון: אותו הים

ביקורת ספר: הקורבן