לקראת שידור: ברוך רופא חולים

ד"ר ריק הודס נולד בניו יורק והשתלם ברפואה באוניברסיטת ג'ון הופקינס, אבל זה 20 שנה הוא עובד רחוק מאוד משם - באתיופיה. מאז 1990 משמש ד"ר הודס כמנהל הרפואי של הג'וינט באתיופיה. והוא מנהל מהסוג הפעיל, רופא שרואה, נוגע ומטפל באופן בלתי אמצעי בחולים הרבים, חסרי האמצעים, ובמקרים רבים גם חסרי המודעות. הסרט "ברוך רופא חולים" (שנקרא במקור "ליישר את מה שעקום") שיוקרן ביום ד' (8.12) בערוץ יס דוקו בלוויין, מביא את סיפורו של האיש המסור ויוצא הדופן הזה, ודרכו גם משהו מסיפורה העצוב של אפריקה, של אתיופיה. הודס הוא מושא הסרט וגם מספרו: בקולו, באופן ישיר, נטול פוזה או פומפוזיות, הוא מספר על החוויה-הוויה האתיופית שלו, שראשיתה התנדבות במסגרת משלחת של האמא תרזה והמשכה דרך חיים. הודס מספר על מצוקת הרופאים האיומה השוררת באתיופיה, שבה יש רק 2,500 רופאים אתיופים בכל המדינה, ומספר על המצוקה הכלכלית האיומה של אוכלוסיית המדינה, שבה נער הסובל מבעיה חמורה בעמוד השדרה, גם אם תימצא הדרך לממן בעבורו את הניתוח הנדרש (מחוץ לאתיופיה), הוא אינו יכול להרשות לעצמו את התהליך כי משך השיקום הוא כשנה, שבה לא יוכל לעבוד לפרנסתו כמצחצח נעליים. והוא עוד מקרה "טוב", של מי שיש לו עבודה. הודס מכניס את הצופים למציאות העולם השלישי שבה הוא פועל בלי כחל וסרק, בלי להתבכיין, בלי להסתמך על ניסוחים נמלצים או ללחוץ בכוח על בלוטות הדמעות. הוא מישיר מבט לחוליו, למציאות ולמצלמה, מדבר בצורה עניינית, ישירה, איש אופטימי ומעשי. כך הוא מתאר את המחלות, הדילמות והסימפטומים של האוכלוסייה שבקרבה הוא פועל, מתאר מחלות קשות ומונה דרכי טיפול, קשרים עם קולגות בעולם, אמצעים שגייס, תרופות שהשיג ושהוא מחלק, פתרונות שמצא לבעיות שהמציאות הקשה מסבכת עוד יותר.


כך, למשל, הוא מספר כי טיפל בשני ילדים שנזקקו לניתוחים ובתום בדיקות מרובות הגיע למסקנה שהדרך היחידה שבה ניתן יהיה לממן בעבורם את הניתוחים תהיה אם יאמץ אותם וכך יזכו להיות מוטבים שלו במסגרת ביטוח הבריאות שלו שיאפשר את הניתוח. הסיק - ועשה: ממצב שבו היה רווק נטול ילדים עבר להיות ראש משפחה, כמעט ראש שבט. יש לו בבית 17-18 ילדים, בני כל הגילים, שממתינים או משתקמים מפרוצדורה רפואית כלשהי ועל הדרך זוכים גם לחינוך ולתנאים משופרים. הבית הוא כבר בעצם שני בתים וכל הילדים, כפי שהוא מסביר ומדגים, מעורבים בעבודתו ומסייעים, כל אחד בדרכו, בין אם זה לזה או לו - בתרגום או בחלוקת תרופות למשל. הודס הוא יהודי. הוא שומר שבת, וגם כל ילדיו - בין אם הם נוצרים, מוסלמים או בני כל דת אחרת שמכובדת בבית - מכבדים את השבת. היהדות להודס אינה רק תפאורה, קישוט או מורשת מהבית, היא אמונה, כוח רוחני, קו מנחה, הרוח הגבית במפרשי המעשים הטובים שהוא עושה בעזרת מקצועו הכה נחוץ באתיופיה. "כל המציל נפש אחת - כאילו הציל עולם ומלואו", הוא מצטט, מאמין ופועל ברוח זו על בסיס יומיומי. הודס מספר בסרט על המגע המתמשך עם המצוקה האפריקנית, על הילדים והאנשים בכלל, על האתגרים הרפואיים, על תחושת הסיפוק ומנגד הקשיים - למשל, בהתמודדות עם מותם של אחדים מהילדים שאימץ לביתו (בשל בעיותיהם הרפואיות). הוא מדגיש את חשיבות האמונה בחייו, את מטרתו המרכזית והעיקרית - לספק טיפול רפואי יעיל וזול לכל מי שנזקק לו באתיופיה. הוא מדבר בפשטות על הוויתור על חיים פרטיים ועל הזמן היחיד שהוא באמת רק שלו - כשהוא שוחה. "אני עוסק בהצלת חיי אנשים שלאחרים לא אכפת מהם", אומר ד"ר הודס בכנות, קובע עובדה מבלי לבוא אל הצופים בטענות. לרופאים צעירים ומתחילים, הוא מספר, הוא מייעץ קודם כל ללכת בעקבות הלב לפני שהם נהיים כבולים - למשפחה, לקריירה, למחויבות כזאת או אחרת. ד"ר הודס הלך בעקבות לבו ויש לו כך נראה, לאיש הצנום הזה, לב גדול מאוד. הסרט מצליח לשרטט את דיוקנו של הרופא שמקדיש את חייו לעשיית מעשים טובים בצורה מרשימה, משכנעת ומעניינת.
"ברוך רופא חולים", ערוץ יס-דוקו בלוויין, יום ד', 8.12, 22:00. הפקה ובימוי: סוזן קוהן רוקפלר, ל-HBO דוקו. אורך הסרט: 30 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: היום שלפני האושר

ביקורת תיאטרון: איחש פישר

מועדון הספר הטוב: ראיון עם אלי עמיר

מועדון הספר הטוב: מה שנשאר

ביקורת קולנוע: חיים כמו שמכירים