לקראת שידור: גן העדן האבוד 3

"גן העדן האבוד 3", כפי שמרמז השם, הוא חלק שלישי בטרילוגיה תיעודית של ג'ו ברלינגר וברוס סינופסקי, אבל הוא חלק שלישי בעיקר במובן הכרונולוגי, ובעצם הוא עצמאי לחלוטין, מתעד ומסכם את האירועים מתחילתם ועד סופם המפתיע, ובדרך גם מאזכר את שני החלקים הקודמים בטרילוגיה (ומתייחס לתפקיד שמילאו בפרשה). את כל זה אני מקדימה ואומרת לכל מי שעלול, אולי, לוותר על הצפייה בגלל השם: חבל, כי מדובר בסיפור מדהים ובסרט תיעודי מרתק ועשוי היטב, שמתפתל, מסתבך, מפתיע ונפרם כמו סרט מתח מצוין, המוכיח שוב שהמציאות באמת עולה על כל דמיון. במאי 1993 נרצחו שלושה ילדים בני שמונה בעיר ווסט ממפיס (מערב ממפיס, בסרט) במדינת ארקנסו, ארצות הברית: מייקל מור, כריסטופר באיירס וסטיבן בראנץ'. גופותיהם נמצאו בחלקת יער במתחם העיר המכונה גבעות רובין הוד. כעבור כחודש נעצרו, בין שמועות וחשדות על פולחן כת שטן, שלושה נערים כחשודים במעשה: דמיאן אקולס בן ה-18, חברו ג'ייסון בולדווין בן ה-16, וידידם ג'סי מיסקלי ג'וניור, גם הוא בן 16. השלושה טענו מהרגע הראשון לחפותם. הבלש גיצ'ל, חוקר המשטרה הראשי, טען שהתיק נגדם חזק ביותר. 11 בסולם מ-1 עד 10, התרברב. ברלינגר וסינופסקי עקבו אחרי הפרשה מראשיתה. תשעה חודשים אחרי מעצרם, בראשית 1994 - אחרי שמיסקלי הודה כביכול בשותפות במעשים והפליל את חבריו - הופרד משפטו משל שני חבריו. אבל התוצאה הייתה דומה: כולם הורשעו בידי חבר מושבעים. גזר דינם של מיסקלי ובולדווין היה מאסר עולם ללא חנינה ושל אקולס - מוות בזריקה קטלנית. "גן העדן האבוד", הסרט המקורי, שודר ב-1994 ברשת HBO, ועורר כבר אז הדים רבים וויכוח ציבורי בשאלה האם השלושה, שזכו לכינוי "שלישיית ווסט ממפיס", אכן הורשעו בדין או ששילמו את מחיר הלחץ וההיסטריה הציבורית, הראיות הנסיבתיות והדעות הקדומות. כי כבר אז היה ברור שמיסקלי, שמסר הודאה, לוקה בפיגור קל ואת ההודאה חילצו ממנו השוטרים אחרי כ-12 שעות רצופות של חקירה, כשהוא בעצמו - כפי שסיפר בהמשך - היה מוכן להגיד כל דבר ובלבד שיניחו לו. ועוד היה ברור שאקולס עורר לא מעט רתיעה שכן היה לו מראה חריג והוא נהג להסתובב לבוש שחורים. ובולדווין? אשמתו הגלויה הברורה הייתה שהיה חבר של אקולס. במשך כמעט 20 שנה בכלא המשיכו השלושה לטעון לחפותם. בחוץ המשיכו לקרות דברים, להתרבות התפתחויות. ברלינגר וסינופסקי המשיכו לעקוב אחר הערעורים, הפעולות והתפניות. סרטם השני שודר בשנת 2000 ותיעד את מה שקרה עד אז. בין היתר הוקמה קרן למימון הגנה וחקירה בעניינם של השלושה. סלבריטאים, כמו ג'וני דפ למשל, נרתמו בגלוי למאבק לזיכויים. מקימי הקרן לטובתם החלו לבדוק, לחפור ולנבור ונדהמו לגלות כמה מעט באמת נחקר בזמן אמת ובאיזו קלות נעשתה ההרשעה. השנים חלפו. הוריו של כריס באיירס שנרצח, עזבו את העיר. האם נפטרה, האב - שאקולס טען בשלב מסוים כי בהחלט ייתכן שהוא הרוצח - היה קולני מאוד במאבק למניעת כל שינוי בגזר הדין. הוריו של בראנץ' - אמו ואביו החורג - נפרדו. השופט ברנט דחה את כל הערעורים שהוגשו בפניו. אדריכלית מניו יורק החלה להתכתב עם אקולס, הם התאהבו, היא עברה לליטל רוק ארקנסו ונרתמה למאבק לשחרורו. בדרך הם נישאו ונולד להם בן. בשנת 2001 הוחל בארקנסו חוק הדנ"א, שאפשר הסתמכות על ראיות דנ"א גם לצורך עיון מחודש בהרשעות. ב-2007 כינסו פרקליטיו החדשים של אקולס מסיבת עיתונאים עתירת מומחים רציניים בתחומים שונים, החל ברפואה משפטית וכלה בבניית פרופילים של פושעים. שם התברר שדגימות דנ"א שנמצאו על גופות הילדים אמנם לא מובילות חד משמעית לרוצח אחר, אבל כן מוכיחות חד משמעית שהנאשמים לא נגעו בהם. שורה של ראיות נסיבתיות שהיו עוגן ההרשעה המקורית הופרכו שם אחת לאחת - והכול משובץ בסרט. ואחרי כל זה, ורגע לפני סיבוב נוסף של ערעורים, הכריז ג'ון באיירס, האב שאיבד את בנו והיה משוכנע כי הרוצחים שבכלא צריכים למות, כי השתכנע לחלוטין שנעשה להם עוול והרוצח האמיתי מסתובב חופשי. ברלינגר וסינופסקי בונים את הסרט בפרקים, מפיסות-פיסות שמשתלבות, צילומים מאז ומעכשיו ומהאמצע, מונולוגים של השלישייה מכל מיני שנים, של פרקליטים וחוקרים, מומחים ושופט, של שכנים ושל הורים כואבים, קטעי סיקור מכל מיני שנים וזמנים. המתח הולך ונבנה, האיוולת הולכת ונחשפת והצופה המתבונן ב-18 שנים שנדחסות לשעתיים פשוט מתקשה להאמין שכל זה אמת לאמיתה. נקודת מפנה אחת הגיעה ב-2009, כשטרי הובס, אביו החורג של הנרצח סטיבן בראנץ', הגיש תביעת דיבה נגד נטלי מיינס מלהקת ה"דיקסי צ'יקס", אחת הסלבריטאיות שהתייצבו בפומבי לצד אקולס ואף טענה כי הובס - ששערה שתואמת דנ"א שלו נמצאה על אחד הקורבנות - הוא הרוצח. בסדרת תצהירים שנגבו מאנשים שונים ומשובצת לאורך כל הסרט אך רק לקראת סופו מתברר שהם חלק מאותה תביעה, נחשפת עליבות החקירה המקורית, התנהלותם הזחוחה עד לקויה של כל מיני נוגעים בפרשה ושקריו של הובס. יש הרבה גילויים מצמררים לאורך הסרט והשנים, וזה מפתיע, מתסכל ודי מדהים, אבל הסוף עולה על הכול, ולכן לא נגלה אותו. וזה לא מה שאתם חושבים, אפילו אם אתם חובבים מושבעים סדרות בית משפט אמריקניות. לא פלא שהסרט מועמד לאוסקר הסרט התיעודי.
"גן העדן האבוד 3", ערוץ יס דוקו בלוויין, יום ב', 20.2, 22:00. הפקה של HBO דוקו, יוצרים ובימאים: ג'ו ברלינגר, ברוס סינופסקי. צילום: בוב ריצ'מן; עריכה: אלי ארדל שפיגל; הפקה: ג'ו ברלינר. אורך הסרט: כשעתיים עוד על תרבות ובידור:

פסטיבל אישה: חגיגה של נשים

ביקורת תיאטרון: ביקור הגברת הזקנה

ביקורת ספר: המייצגים

הפקה חדשה באופרה: ינופה

ביקורת תיאטרון: מקסי ואני

ביקורת קולנוע: אשת הברזל