לקראת שידור: האיש המסוכן ביותר באמריקה

בימי ראשון ב-22:00 משודרת עכשיו בערוץ יס דוקו בלוויין משבצת "דוקו מנצח", שבמסגרתה מוקרנים חמשת הסרטים שהיו מועמדים לאוסקר השנה בקטגוריית סרט התעודה הטוב ביותר. במסגרת זו יוקרן היום (16.5) הסרט "האיש המסוכן ביותר באמריקה", סרטם של ג'ודית ארליך וריק גולדסמית' שאמנם לא זכה באוסקר האמור, אך זכה בשורה של פרסים במסגרות דוקומנטריות אחרות. הסרט מתעד את דרכו ואת מעשיו של דניאל אלסברג, האיש שהחל לעבוד בפנטגון בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20, עבר בהמשך לעבוד בתאגיד ראנד, מכון המחקר שהוקם בידי הממשל בחוף המערבי של ארצות הברית, שבו חקר, ניתח ודיווח על המעורבות האמריקנית במלחמת וייטנאם, ובסופו של דבר חשף את מסמכי הפנטגון אודות המלחמה לציבור האמריקני. אלסברג היה חוקר ומנתח מבריק, שהחל את דרכו בפנטגון ב-1964, כשרוברט מקנמרה היה שר ההגנה (הביטחון) ולינדון ג'ונסון היה הנשיא. אלסברג משחזר בסרט איך ביומו הראשון בעבודה הגיע דיווח על מתקפה על ספינות אמריקניות במפרץ טונקין, מידע שנוצל מיד בידי הנשיא ג'ונסון כדי להורות על הפצצות תגמול מסיביות. כעבור שעות אחדות התברר שהדיווח הראשוני היה מוטעה ושגוי, אך ג'ונסון המשיך בשלו, עיוות ובאופן עקבי שיקר לציבור כשאמר שאינו מעוניין בהרחבת המעורבות האמריקנית והמלחמה, כשבשטח זה בדיוק מה שהורה לעשות. הסרט עוקב אחרי אלסברג המשחזר את תהליך התפכחותו הכואב לאורך שנים שבהן היה חלק מהממסד והממשל, אחד מאלפים ששמרו את סודות ניהול והתנהלות המלחמה בווייטנאם מפני הציבור האמריקני. אלסברג לא היה רק מנתח וחוקר בכיר ומבריק, הוא גם האמין בתחילה בטוהר הכוונות ובהצהרות שנמסרו. הוא היה מ"פ בצבא ונסע לווייטנאם, לשטח, לראות במו עיניו את המתרחש ולא רק לקרוא או לקבל דיווחים מרחוק. ביוני 1967 ביקש מקנמרה להכין דו"ח מקיף על המעורבות האמריקנית בווייטנאם - מחקר שלא רק תוכנו היה סודי, עצם קיומו היה סודי ביותר. זה הדו"ח שאלסברג השתתף בהכנתו ואשר שינה לחלוטין את חייו, אבל לא רק: זה הדו"ח שלימים נהפך למסמכי הפנטגון אשר בדרך לחשיפתם ולפרסומם התגוששו כלי התקשורת האמריקניים עם הממשל בקרב משפטי שנהפך לאבן דרך בתולדות המאבק על חופש הביטוי ושינה את מאזן הכוחות בין תקשורת וממשל בארצות הברית; זה הדו"ח שחשף את ערוותם של שורה של ממשלים אמריקניים וחלקם במלחמה בהודו-סין, שהייתה בעצם מראשיתה מלחמה אמריקנית; זה הדו"ח שחשף התנהלות שקרית של שורת נשיאים מול הציבור האמריקני, ואשר בסופו של דבר תקע את המסמרים המרכזיים בארון הקבורה הפוליטי של הנשיא ניקסון.


זהו סרט מרתק על הפרשה שחשפה את האמת על מלחמת וייטנאם בפרספקטיבה האמריקנית, על כל ההתנהלות הצבאית הכושלת בה לאורך שנים, ההפצצות חסרות הפרופורציה, קורבנות השווא, האכזריות הפוליטית, השיקולים המוטעים והמטעים והשקרים של נשיאי ארצות הברית. זהו גם שיעור מדהים בהתפכחות ובהתנהלות של אדם יחיד שהיה חלק מהממסד, שמר על ראש פתוח, ראה את הדברים כהווייתם, ניסה להתריע, להזהיר, לשכנע מבפנים, לשכנע גורמי ממסד ובהמשך גורמים בקונגרס ורק אחר כך, בסוג של תחושת אין ברירה, פנה לתקשורת. זהו מסמך שהוא שיעור בהיסטוריה של העת החדשה באמריקה, בעיתונות, במדע המדינה וגם בפסיכולוגיה. מדהים לשמוע את צבר העובדות: שמהדו"חות עלה כי 70 אחוז מהסיבה למעורבות הבלתי נפסקת האמריקנית בהודו-סין הייתה למנוע בושה מהאמריקנים; שהנשיא ניקסון, שנבחר לקדנציה שנייה בהבטחה לסיים את המלחמה בווייטנאם, כלל לא התכוון לעשות זאת; שמסמכי הפנטגון שאלסברג צילם במכונת זירוקס (בעזרת עמיתו טוני רוסו ושלושת ילדיו מנישואיו הראשוניים) הכילו 47 כרכים ו-7,000 עמודים. שאחרי החשיפה הראשונה בניו יורק טיימס, משהוצא צו מניעה נגד המשך פרסום המסמכים בעיתון, התגייסו כלי תקשורת אחרים בזה אחר זה למאבק והמשיכו בפרסום, עד שבית המשפט העליון פסק כי אין בפרסום סכנה לביטחון הלאומי והמשכו הותר; שכשהוגש כתב האישום נגד אלסברג העונש המרבי שעלול היה לקבל היה 115 שנות מאסר; שהמשפט בוטל וכל סעיפי האישום בוטלו ונמחקו אחרי שהשופט הכריז שהממשל חיבל לחלוטין בראיות של עצמו. ניקסון, כך התברר, שלח בין היתר את חוליית ה"שרברבים" שלו, זו שלימים נשלחה גם למטה המפלגה הדמוקרטית בווטרגייט, לפרוץ למשרדו של הפסיכיאטר של אלסברג בניסיון למצוא עליו רפש שיערער את אמינותו. בכך כשל ניקסון, שנשמע משתולל באחת הקלטות על כך ש"הבן זונה הזה נהפך לגיבור לאומי בעוד שאותנו מציגים בניו יורק טיימס כגנבים". אלסברג, כך נאמר עליו בסרט, הוא דוגמה לאדם מעורר הערכה כי דווקא הוא, עם כל הידע וההבנה שלו, החליט לחשוף את המידע, העדיף להיות נאמן למוסר מתוך ידיעה כי בכך הוא מוותר על הקריירה ואולי גם על חירותו. מעבר לפרשה המדהימה כשלעצמה ולגיבוריה, זהו שיעור מאלף באזרחות, שיעור חשוב ואפילו קצת מפחיד על תפקידם של אזרחים בדמוקרטיה, על אחריותו של כל יחיד וחשיבותם של נגישות למידע, חופש ביטוי, חופש עיתונות וחשיבה עצמאית.
"האיש המסוכן ביותר באמריקה", ערוץ יס דוקו בלוויין, יום א' 16.5, 22:00. הפקה ובימוי: ג'ודית ארליך וריק גולדסמית'; תסריט: ג'ודית ארליך ומייקל צ'נדלר. אורך הסרט: 92 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: משחקו של המלאך

ביקורת קולנוע: דייט לילי

מיץ' אלבום: ההספד שהוביל לספר

פסטיבל ישראל: משייקספיר עד אלתרמן

ביקורת קולנוע: אמהות וילדים