לקראת שידור: הילד כבר לא חולם

קצת כמו סדנת אופרה מודרכת בשילוב קורס מתומצת ליצירתו של חנוך לוין ומבוא לאמנות בת זמננו עם הצצות נרחבות אל מאחורי הקלעים, כך נע סרטה התיעודי של ניצה גונן "הילד כבר לא חולם" שיוקרן ביום ב' (19.3) בערוץ 1. הסרט יוצא ונכנס בין חדרי החזרות של האופרה המתהווה לפי מחזהו של לוין "הילד חולם", לבין שיחות בין היוצרים השונים שעבדו עליה בשלביה השונים, בין הסברי מומחים וראיונות עם היוצרים והזמרים. זהו פסיפס אמנותי ייחודי המאפשר הצצה מעניינת אל אחורי הקלעים של יצירה בימתית, אל העשייה, שלבי היצירה וההבשלה של אופרה בכלל, ובמקרה הזה - גם כזו שהיא מקורית, טעונה, מרובדת ועשירה, וצומחת מתוך מחזה של חנוך לוין. אין עוררין על כך שלוין הוא אחד המחזאים הישראלים הגדולים (אם לא הגדול) והפוריים שיצרו כאן. לוין הוא מחזאי-משורר. הטקסטים של מחזותיו ראויים לא רק לביצועים בימתיים, אלא גם לקריאה, שנספגת ונחרטת אחרת בזיכרון. כך, כמשורר, מגדירים אותו גם יוצרי האופרה שהלחין גיל שוחט והועלתה באופרה הישראלית בראשית עונתה ה-25. עמרי ניצן הבימאי וגוטפריד הלנוויין המעצב האוסטרי ושוחט כמובן וכן המנצח, דיוויד שטרן, כולם מפרקים ומנתחים ומסבירים ומדגימים באופן שובה ומרתק את המחזה-אופרה, את אופן הבנתם,התבוננותם והתחברותם אל היצירה, את לוין שלהם. מרתק במיוחד הוא הלנוויין, אמן שיצירתו מתמקדת ושואבת השראה מרשימה ונוגה מזוועות שנעשות בילדים, מוטיב שאליו התחבר גם ביצירתו של לוין. הלנוויין, המגדיר עצמו בשיחה עם מנהלת האופרה, חנה מוניץ, כ"דור שני לרוצחים", מעניק לאופרה ויזואליות יפה-מצמררת, רבת עוצמה. הוא מסביר כי "כל שורה של לוין היא בשבילי דימוי", מציג מעבודותיו המרשימות (כולל מיצג תמונות ילדים שהוצג גם בישראל, שכותרתו "סלקציה"), ומספר ש"התחלתי ליצור את העבודות שלי כי חשבתי שילדים אינם זוכים לכבוד לו הם ראויים, שאנשים מפרים שוב ושוב את אמונם".


בסרט משולבים קטעים ממחזות שונים של לוין שהועלו במשך השנים בתיאטרונים שונים, וכך לצד התענגות על פנינים לויניות שלוקטו מ"מלכת האמבטיה", "יעקובי וליידנטל", "אשכבה", "הרטיטי את לבי", "רצח", "קרום", "כריתת ראש" ו"הבכיינים", אפשר גם להתרפק לרגע על גרסאות צעירות של רבים מטובי השחקנים בתיאטרון. את כל אלה קושרים ל"הילד חולם" ובכלל ליצירתו של לוין, ניצן - המשחזר גם את עבודות הבימוי האחרונות של לוין החולה - וכן חוקרי התיאטרון יצחק לאור ופרופ' נורית יערי. השחקנית ג'יטה מונטה, שגילמה את אמו של הילד בהצגה, משוחחת על התפקיד ועל יצירת לוין עם הזמרת השרה את התפקיד באופרה, לריסה טטוייב, שנזכרת בחוויית ההצגה אז, כמי שבקושי שלטה בעברית אחרי שנתיים בלבד בארץ. ועוד משולבים בסרט קטעי סיור מודרך בעקבות לוין בשכונת ילדותו בדרום תל אביב, נווה שאנן, קטעים מהסרט "מסע הארורים" ממנו שאב לוין השראה ליצירת "הילד חולם", שעוסק במסע של פליטים - ובמרכזם אם ובנה הילד - המחפשים, לשווא, מקלט. ועוד יש בסרט מהראיון היחיד, בשחור-לבן של פעם, שהעניק לוין הצעיר אחרי הסערה שחוללה "מלכת האמבטיה".
"הילד כבר לא חולם", ערוץ 1, יום ב', 19.3, 21:45, במסגרת רצועת הסיפור האמיתי. תסריט ובימוי: ניצה גונן; צילום: רמי ליטל; עריכה: ליאורה קצירי-זיני; הפקה: רינה חכמון. אורך הסרט: שעה ו-18 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: סיפור אהבה בשלושה פרקים

ביקורת ספר: אשת הטיגריס

ביקורת קולנוע: קרוב להפליא ורועש להחריד

ביקורת תיאטרון: חוקר פרטי

ביקורת קולנוע: זאת מלחמה