לקראת שידור: השטיח האדום

כמעט שום פרט ופן המוצג בסרט "השטיח האדום" אינו חדש כשלעצמו, אבל המכלול בכל זאת די מדהים בעוצמתו, בממדיו ובהיקפיו התרבותיים והכלכליים. הסרט, שיוקרן ביום ד' (3.11) בערוץ 8 בכבלים, סוקר את תולדות השטיח האדום, מאביזר שנועד לתת כבוד לבני מלוכה ועד להפיכתו למסלול תצוגת אופנה חיה, במה לקידום מכירות ומושא חיקוי והערצה של מלוכנים מבית היוצר ההוליוודי, הלוא הם כוכבי הקולנוע ושאר סלבריטאים. הגולם, במקרה הזה, מזמן כבר עלה על יוצריו. טוב, השטיח עצמו נותר שטיח (בטח סינתטי) ואדום, אבל המוסד, שלא לדבר על המעמד, על ממדיו ועל השפעותיו, השתנו לחלוטין ב-20 השנים האחרונות ונהפכו למרוץ מטורף, לתעשייה המגלגלת מיליונים, למקצוע, לאובססיה. הסרט בוחן את הנושא מזוויות שונות בעזרת מומחים שונים ובקיאים, החל בהיסטוריונית של השטיח האדום (יש דבר כזה), דרך סטייליסטים ומתאמי אופנה, מעצבים ומתווכים שונים ורבים, נציגי מותגים ובתי אופנה, עיתונאים ובלוגרים ועד, כמובן, אינספור דוגמאות של שחקניות וכוכבות. כך למשל מתברר כי בראשית ימי טקס האוסקר נהגו לצלם את הכוכבים הזוכים בתמונות ראש בלבד, ולכן מה שלבשו לא ממש עניין מישהו. היום, לעומת זאת, חלק מהצילומים על השטיח האדום הם של גבן (החשוף בדרך כלל) של שחקניות, ולעתים זהותן הרבה פחות מעניינת מהמחשוף שלהן. הנוהג לשאול את הכוכבות של מי השמלה (התכשיט/ נעליים/ תיק) שהן לובשות נולד וצמח בשנות ה-90, בעיקר עם שגשוגו של ערוץ הבידור "אי" ודיווחיו (ותודה למגישה ג'וליאנה רנציק). השטיח האדום של האוסקר התפשט לשאר טקסי הוליווד, ולא רק הקולנועיים, ומשם לשאר פסטיבלי העולם ופרמיירות בכלל. יש אירועים שמעריצים עושים בהם קמפינג לאורך מסלול השטיח אפילו 48 שעות לפני הטקס, רק כדי שיוכלו לחזות מקרוב במושאי הערצתם.


ועוד מסופר שם כי בשנים האחרונות רבות מכוכבות הוליווד הולכות על בטוח בבחירותיהן בשל האימה הגדולה שמטילות עליהן משטרות האופנה ברחבי עולם התקשורת כולו, ובעיקר הבלוגרים למיניהם. בתי אופנה ידועים ומעצבי על מחזרים אחרי הכוכבות ונלחמים על הזכות להשאיל להן את מחלצותיהם, לפעמים עם קצת (הרבה) עזרה של מזומנים. הופעה של כוכבת לבושה בשמלה שלהם על השטיח האדום שווה מיליונים מתברר. לא רק יותר מכל מסע פרסום, שלא לדבר על תצוגת אופנה, אלא בראייה רחבה וכוללת, שלפיה כוכבת אטרקטיבית אחת תהפוך מיליוני מעריצים ומעריצות לצרכנים של מוצרי אותו מותג/ מעצב/ בית אופנה, לאו דווקא באגף האופנה העילית, אבל לבטח באגף המשקפיים/ תיקים/ ג'ינס וכן הלאה. כוכבות (חלקן די לשעבר, ע"ע שרון סטון) לפעמים עובדות רק בזה - בהופעה על שטיחים אדומים למיניהם. וזה לא קל. אם חשבתם על היגע של שורת מדידות ויום של איפור-שיער-לבוש לפני ההופעה עצמה, תחשבו שוב. כל שמלה מועמדת, כך מתברר, זוכה לסבב צילומי ניסיון (כי מה שחשוב באמת זה איך היא מצטלמת), פוזות, השוואות לשמלות אחרות, תיאומי סטייליסטים עם אביזרים ונעליים וכן הלאה. לא אחת כוכבות זוכות לחוזה קידום ופרסום שנתי, עונתי או כל שם אחר. ניקול קידמן הייתה ב-2004 הפנים של שאנל, וסקרלט ג'והנסן מככבת במודעות מנגו בכל העולם, כולל בנתיבי איילון. הסרט מונה סכומים (עד שמונה ספרות תשלום לכוכבת), היקפי שיווק ומכירות, בוחן את המקצועות שפרחו בשולי התעשייה כמו הסטייליסטים למיניהם; בוחן את יחסי המעצבים והכוכבות, תעשיית האופנה ותעשיית הסלבס ואפילו מונה את החוקים שיש לפעול לאורם בצאתנו לשטיח האדום (וביניהם: הראי נינוחה; חייכי בכל מצב; זכרי לעצור ולחזור על דברייך כל שני מטרים; הרימי את השמלה כדי להראות את הנעליים; דעי לעשות פוזה מחמיאה ואיך לעשות יציאה, ועוד כהנה וכהנה). מעניינים במיוחד הדברים שנאמרים על המפלצתיות הכלכלית של תעשיית השטיח האדום, כוונתם הבלתי מוסתרת של יצרנים, מותגים ומעצבים להפוך מעריצים לצרכנים, שחקנים שהם כוכבים לעומת אלה שהם בעיקר סלבריטאים, תרבות הסלבריטאות, ההשוואה בין השטיח האדום למזון מהיר - שניהם מושכים אך משביעים לזמן קצר בלבד ולכן אנשים חוזרים לצרוך מהם שוב ושוב, ומשפט הסיום שבו מצטטת אחת המרואיינות את בתה בת ה-19 שאמרה לה כך: הגעתי למסקנה שלא שווה לחיות את החיים האלה אם אינך מפורסם. וזה עצוב, נורא עצוב, אומרת אמה. וצודקת - ומשאירה את הצופים עם הרהורים נוגים על תרבות הכלום הזו, שמצטלמת כל כך יפה.
"השטיח האדום", ערוץ 8 בכבלים, יום ד', 3.11, 22:55. בימוי: אוליביה ניקולאס; הפקה: "לה-לה-לה", ערוץ סנדאנס. אורך הסרט: שעה ו-15 דקות. עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: וול סטריט: הכסף מדבר

ביקורת ספר: עדיין אליס

ביקורת תיאטרון: לילה לא שקט

ביקורת קולנוע: שליחותו של הממונה על משאבי אנוש

ביקורת ספר: תמרה